אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקואליציה והאופוזיציה הסכימו על השינויים בחוק התקציב הדו-שנתי צילום: נמרוד גליקמן

הקואליציה והאופוזיציה הסכימו על השינויים בחוק התקציב הדו-שנתי

הוסכם כי אם יועמק הגירעון הדבר יובא לדיון ובחינת ועדת הכספים, אך לא יעמוד לאישורה. בנוסף, במקרה שהממשלה תחליט על קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה בגובה 1% ומעלה, הדבר יתבצע רק באישור ועדת הכספים; טרכטנברג: "אנחנו הולכים למהלך כלכלי רע לשנתיים הקרובות ואין לנו פתרון ל-2019. כל שעשינו עכשיו הוא מזעור נזקים"

28.07.2016, 12:51 | רוני זינגר

בתום משא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה, הגיעו הצדדים לפני שעה קלה להבנות בנוגע לשינויים שייעשו בהצעת חוק התקציב הדו-שנתי לשביעות רצון כולם.

קראו עוד בכלכליסט

יו"ר ועדת הכספים משה גפני הציג את השינויים שהוסכם עליהם: האחד, בנוגע לגירעון - אם יועמק הגירעון הדבר יובא לדיון ובחינת ועדת הכספים, אך לא יעמוד לאישורה אלא רק להיוועצות.

סעיף שני - במקרה בו תחליט הממשלה על קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה, ויהיה מדובר בגובה 1% ומעלה, הדבר יובא לאישור ועדת הכספים. אם לא יאושר, זה לא יתבצע.

כל הצדדים הביעו דאגה מהעובדה שהתקציב לא יהיה דו-שנתי אלא תלת שנתי כיוון ששנת 2019 תהיה שנת בחירות. גפני אמר: "ישבנו אופוזיציה וקואליציה ועשינו כמה שינויים בחוק וכתוצאה מכך עשינו שירות טוב למדינת ישראל. יהיה תקציב דו-שנתי אבל תהיה תחנה בראשון בנובמבר 2017 שבה האוצר יבוא לכאן ונקיים דיון על הגירעון ועל תוכנית ההתכנסות".

עוד סוכם כי האופוזיציה תסיר את אלפי ההסתיגויות שהגישה ותסתפק ב-80 הסתייגויות בלבד, שעליהן תתקיים הצבעה מהירה בשעות הקרובות בוועדה ולאחר מכן תצביע הוועדה על החוק ותעבירו.

ח"כ סתיו שפיר: "הלחץ שהפעלנו עבד. הממשלה נאלצה לתקן את החוק הדרקוני ולתת לכנסת להמשיך ולפקח על כספי המסים של אזרחי ישראל, כפי שדרשתי וכפי שראוי במדינה דמוקרטית. לא נפסיק להיאבק על תקציב הוגן לכל אזרחי ישראל וגם אם זה ידרוש עוד אלפי לילות של עבודה. זה תפקידנו פה".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר על הפשרה: "שלא יובן שהכשרנו את השינוי הקונסטיטוציוני שנעשה פה, אנחנו הולכים למהלך כלכלי רע לשנתיים הקרובות ואין לנו פתרון ל-2019. כל שעשינו הוא שמזערנו נזקים ואני מברך לפחות על זה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "לא היינו מגיעים להסכמות שיחזירו את הכוח לוועדת הכספים ללא המאבק העיקש שניהלנו בימים האחרונים. אני מברך על ההסכמות אבל אין בכך הכשר לתקציב דו שנתי".

ינון עצר את אלפי ההסתייגויות

קודם לכן, היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון עוצר את אלפי ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה להצעת חוק התקציב הדו-שנתי בוועדת הכספים. הבוקר התחדש הדיון בוועדה לאישור הצעת החוק, לאחר פיליבסטר שנמשך עד אמצע הלילה שלשום בעקבות הגשת אלפי הסתייגויות שהגישה בעיקר ח"כ סתיו שפיר כדי למנוע את קידום הצעת החוק.

ח"כ פרופ ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: עמית שעל ח"כ פרופ

"ההסתייגויות הן כלי פרלמנטרי חשוב שנועד לחברי הכנסת לשכנע את חברי הוועדה בהצעות לתיקון נוסח החוק שעומד להתקבל", אמר ינון. הוא משרת יותר את האופוזיציה מאשר את הקואליציה ולאורך השנים נעשה בכלי הזה שינוי להארכת הדיון וגם זה לגיטימי גם אם היה בו מימד סאטירי לפעמים. אבל ההסתייגויות לא נועדו כדי לסכל את רצונו של הרוב להעביר חקיקה בכנסת, הן נועדו לכל היותר להקשות על אופן קבלת החקיקה. ההסתייגויות לא יכולות להתמודד התמודדות שווה עם רוב שרוצה לאשר חקיקה. לאחרונה, גם מצד הקואליציה וגם מצד האופוזיציה יש שבירת כלים… אנחנו נאלצים כל שני וחמישי להתערב בשל כך ולאפשר לכנסת למלא את תפקידה", אמר ינון.

הוא הוסיף גיבוי ליו"ר הוועדה משה גפני: "יושב פה יו"ר ועדה שהוא ותיק חברי הכנסת ויו״ר הוועדה הותיק ביותר, אני פה 9 שנים ולא אחת אני נאלץ לסייע ליושבי ראש אבל גפני מעולם לא היה זקוק לעזרתנו. הוא מיומן ובכל זאת אם הוא ביקש את התערבותי פה, זה יוצא דופן. בסופו של דבר האופוזיציה לא בשלטון והיא לא יכולה למנוע העברת חוקים בניצול תקנון שלא נקבע לצורך כך. אני מגבה לחלוטין יו״ר הוועדה". ינון ציין שבמהלך פגרת הקיץ ישבו היועצים המשפטיים וינסחו כללים חדשים להגשת הסתייגויות ופיליבסטר.

"גם אלוהים מתנגד להסתייגויות של סתיו" 

4,000 הסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה טרם נידונו ואולם לאחר השעות הארוכות שלה דיון הקודם, החליט יו"ר הוועדה גפני לשנות את סדרי הדיון. הבוקר הוא הודיע כי יאפשר לכל ח"כ שתי דקות לומר את דבריו ולאחר מכן יקיים הצבעה על הצעת החוק שמאפשר הגשת תקציב דו-שנתי ובו מנגנונים מאזנים שונים. החלטת גפני מגובה באישור ינון.

בטרם התקיימה הצבעה דיברו חברי הכנסת. ח"כ שפיר, שעמדה במרכז המהומה של הדיון הקודם כיוון שהובילה את הפיליבסטר שעיכב את ההצבעה, הגיעה לדיון חסרת קול. את דבריה הקריא חברה, ח"כ מנואל טרכטנברג, ועל כך העיר יו"ר הקואליציה דוד ביטן: "גם אלוהים מתנגד להסתייגויות שלה, הנה בתוך יומיים אין לה כבר קול".

קצת אחרי 11:00 יצאה הוועדה להפסקה בדיון בניסיון להגיע להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה וכדי לקיים בקרוב הצבעה.

 ח"כ אראל מרגלית, צילום: נמרוד גליקמן ח"כ אראל מרגלית | צילום: נמרוד גליקמן  ח"כ אראל מרגלית, צילום: נמרוד גליקמן

רכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ אראל מרגלית ביקש לפייס את רוח הנוכחים ואמר: "אנחנו מרגישים שמעמד ועדת הכספים בכנסת נשמר בצורה מאוד טובה והוא לא חותמת גומי. יחד עם זאת רבים מאתנו חרדים שהתקציב הדו-שנתי יהפוך לתקציב תלת-שנתי. אנחנו מתנגדים לזה, אנחנו מנסים להגיע להסכמה ביחד עם הקואליציה לדרכי בקרה בהן נותנים לוועדת הכספים את הכוח ולא מדירים אותה מהשיח. ולכן ביקשנו כמה דברים. אנחנו מנהלים עכשיו קרב אחד לפני הקרב האמיתי. אנחנו רוצים להגיע לדיון על חוק ההסדרים בלי שפצענו אחד את השני, ואנחנו רוצים בלי מלחמת עולם להגיע להסכמה בדרכים תרבותיות. הכלי שלנו לקבל שיתוף פעולה מהקואליציה, לשקיפות, זה ההסתייגויות".

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון

ח״כ רחל עזריה מכולנו חזרה ואמרה כי דעתם לא נוחה מהתקציב הדו-שנתי, אך דיברה על החשיבות לעבודה משותפת כדי "לטייב את החוק למכסימום שאפשר. הציבור לא שלח אותנו לעשות הצגות לפייסבוק בלי עקרון או קו מנחה ולעשות בדיחה מהכנסת. לא באנו לפה להיות סטטיסטיים בהצגה של חבר כנסת אחר".

רכז הקואליציה בוועדת הכספים מיקי זוהר המשיך ללגלג גם הוא על חיבתה של שפיר לפייסבוק ולאחר מכן אמר "היתה לנו כוונה לשת״פ עם האופוזיציה, יו"ר הוועדה הביא הבנות אבל היו חברות כנסת מסוימות שהחליטו להתנגד ולהגיש הסתייגויות. העם בוחר את נציגיו שמבצעים את מדיניותו בכנסת, גם אם מישהו מעוניין להפריע לה,אבל זה לגיטימי כל עוד לא חוצים גבולות. שלשום התדרדר הדיון למקום שלא מכבד את הכנסת באשמת האופוזיציה שגררה אותנו לשם".

בהמשך הוועדה תקיים הצבעה וצפויה להעביר את הצעת החוק. הצעת החוק להגשת תקציב דו שנתי קובעת שיהיה מנגנון מיוחד לבחינת חריגה מהמסגרות הפיסקאליות, כגון חריגה מיעד הגירעון המתוכנן, קיטון בהכנסות המדינה, שינוי משמעותי בריבית מה שיוביל לגידול משמעותי בהוצאות או גידול אובייקטיבי אחר בהוצאות המדינה. במסגרת המנגנון המיוחד, תהיה בידי שר האוצר רזרבה של 3.5 מיליארד שקל לסגירת הפער בין התחזיות לגירעון בפועל, הממשלה תוכל לבצע קיצוץ רוחבי של 1% במשרדי הממשלה, אלא אם כן היא עצמה תקבל החלטה אחרת (כגון העלאת מיסים וכד' (א"ק) וכן עומדת לרשותה רזרבה נוספת של 2.5 מיליארד שקל , שבה יוכל להיעשות שימוש לצרכים ספציפיים, ככל שהדבר יידרש. סה"כ מדובר ב'כרית ביטחון' של 10 מיליארד שקל להתמודדות עם סטייה מהמסגרות הפיסקאליות המתוכננות טרם אישור התקציב לקראת סוף 2016 ואם ההכנסות תהיינה נמוכות מהצפי, מה שיוביל לגידול משמעותי בגירעון.

המחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה התעוררה לאחר שהתבררה הכוונה הראשונית של החוק לדלג מעל ועדת הכספים בהגשת ״התכנית המאזנת״ של תקציב 2018, במקרה שבו יתברר שהגירעון גדול מהצפוי. החוק המקורי קבע כי די יהיה באישור הממשלה ובהנחת החוק על שולחן הכנסת. חברי הוועדה התרעמו וטענו כי מדובר בכרסום נוסף של עבודת הכנסת. כהצעת פשרה סוכם כי במקרה של קיצוץ רוחבי שתבקש הממשלה לעשות במשרדי הממשלה, הדבר יובא לבחינה ואישור של ועדת הכספים, כך גם במקרה של החלטה להעמקת הגרעון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות