צילום: איי אף פי
דו"ח טכנולוגי
טראמפ מגייס את ההאקרים הרוסים לקמפיין הבחירות
המועמד הרפובליקני לנשיאות מבקש סיוע רוסי בהאקינג, קבוצות טכנולוגיה בבריטניה מגלות שלברקזיט יש תג מחיר, וארגון חדש רוצה להיפטר מטרולי הפטנטים
כזה עוד לא היה
הרעש שנשמע אתמול בערב היה קול הלסתות הנשמטות של מיליוני אמריקאים: המועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ, פנה אל מעצמה עוינת, וביקש ממנה עזרה נגד ממשלתו. טראמפ אמר: "רוסיה, אם את שומעת, אני מקווה שאת יכולה למצוא את 30 אלף המיילים החסרים. אני חושב שהתקשורת שלנו תשיב לך גמול נאה. בואו נראה אם זה יקרה. זה יהיה נחמד".
המיילים הרלוונטיים שטראמפ רוצה שההאקרים של פוטין ימצאו עבורו הם מיילים שלטענת קמפיין קלינטון "אבדו" מהשרת הפרטי שלה כשהיתה מזכירת המדינה. זו הרי מטרתם של שרתים פרטיים: להיות פחות חשופים לביקורת ממשלתית, גם כשהחוק מחייב כזו, ושאפשר יהיה "לאבד" מיילים לא נוחים. ממשל בוש עשה בדיוק את זה, ו"איבד" כמויות גדולות של מיילים על תהליך ההחלטות של היציאה למלחמה בעיראק ועל ההחלטה לחשוף את זהותה של סוכנת CIA שבעלה עצבן את הממשל. לא בכדי הפרשה הזו רודפת את קלינטון כבר שנים, ולא בטוח שנאמרה בה המילה האחרונה.
אבל לומר, באמצע שערורייה שבה יש חשד כבד שהמודיעין הרוסי או גרורות פרטיות שלו פרצו לשרתים של המפלגה הדמוקרטית, וגנבו מידע כדי שיסייע לקמפיין של טראמפ – כזה דבר באמת לא היה. לא ברור אם פוטין עושה שימוש אסטרטגי בהאקינג כדי להשפיע על הבחירות בארה"ב, אבל די ברור שזה מה שטראמפ מבקש שהוא יעשה.
בעקבות ההתפרצות המשונה הזו, חריגה אפילו ביחס למה שהורגלנו אליו מטראמפ, קבוצת פעילים מנסה כעת לגייס חתימות לעצומה שתבקש מאחראי המודיעין הלאומי לא לספק לטראמפ דיווחים מודיעיניים. המועמדים לנשיאות זכאים לכאלה כדי שיוכלו לדעת מה לעזאזל קורה בעולם, על כל פנים לדעת המודיעין. הפעילים טוענים, במידה של צדק, שאחרי האמירה הזו בכלל לא בטוח שטראמפ לא יעביר את המידע לרוסים או סתם יפרסם אותו.
מי היה מאמין שנושא מרכזי בבחירות של 2016 יהיה האקינג.
להחלטות יש מחיר
בחברות ההייטק בבריטניה כבר מתחילים להרגיש את מחיר הברקזיט, ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי. הליצן שהוביל את הקמפיין הזה מונה לאחרונה לתפקיד שר החוץ, וחברות באירופה החלו לצוד בהתלהבות עובדי הייטק בריטים כדי למשוך אותם ליבשת.
אבל עכשיו מסתבר שהמחיר יורגש בקרוב בתחום המובהק ביותר: מימון. קבוצות בריטיות בתחום ההייטק שנשענות על מימון אירופי קיבלו לאחרונה מייל שאומר שהעברת הכספים הוקפאה. כספים שכבר הוקצו, יועברו – אבל כספים שהיו מיועדים להקצאה בעתיד, ובכן, לא ממש ברור מה יקרה איתם.
המכתב התייחס ישירות להחלטה הבריטית לסגת מהאיחוד ולמינוי הממשלה החדשה, בדגש על שר החוץ ג'ונסון. משרד האוצר הבריטי מתעקש שהכל תקין, אבל הבי בי סי למד שבחלק ממשרדי הממשלה מחכים להכרזה רשמית בנושא. בהתחשב בכך שתרזה מיי מעדיפה לא לדבר על הנושא הזה בכלל, זה יכול לקחת קצת זמן.
באירופה נשמעים יותר ויותר קולות שדורשים מבריטניה לקבל את האחריות על ההצבעה שלה ולהפסיק לינוק כסף מהאיחוד האירופי. מסתובבות שמועות על סטארט-אפים רעבים בנורמנדי שיוכלו להשתמש בכספים הללו. כל זה עשוי להכות קשות בסקטור ההייטק הבריטי, שדווקא צמח בשנים האחרונות. נעדכן.
עין תחת עין
אחת הרעות החולות בעידן הטכנולוגי הם טרולי פטנטים: חברות שמורכבות מעלוקות ועורכי דין בהרכב משתנה, שמחזיקות בפטנט מימי רעמסס השני ושטוענות שהפטנט הזה מאפשר להן לגבות מחברות שמייצרות משהו או מסתם לקוחות תמלוגים. הן דורשות כסף ומאיימות בתביעה. כמו במקרה של טרולי הפורנו, אנשים נבהלים ומשלמים. כמו טרול הפורנו, טרול הפטנטים מעדיף את מכתב הסחיטה על פני הגעה לבית משפט. התוצאות שם יכולות להיות לא צפויות.
חברה חדשה, Unified Patents שמה, קמה כדי להלחם בתופעה הזו. בחודש האחרון, היא שלחה תביעות לשלושת טרולי הפטנטים הבולטים ביותר בשנה האחרונה. אחד מהם טוען לפטנט על נז"ק (ניהול זכויות קניין), אחר טוען לבעלות על מכשירי מדידת בריאות, ושלישי טוען שיש לו פטנט שמקנה לו אחוזים מכל מעקב אחרי כל חבילה בעולם.
יוניפייד לוקחת את הטרולים האלה לבית משפט כדי לבטל את הפטנטים שלהם. היא משתמשת בהליך שנקרא IPR, שנוצר ב-2012, שקובע שיש פטנטים שמלכתחילה לא צריך היה לאשר. ההליך הוא בעצם תיקון טעות של משרד הפטנטים. החברה שדורשת פטנט על נז"ק, למשל, הוציאה אותו ב-2007 – יותר מעשור אחרי שהמושג של נז"ק היה מוכר ומבוקר. נקווה שהצדק ינצח.
קצרצרים
1. פרויקט האנונימיזציה ברשת טור הודיע כי סיים בדיקה חיצונית ביחס לטענות שהועלו כנגד פעיל מרכזי בפרויקט, ג'ייקוב אפלבאום. הבדיקה מצאה שאפלבאום "השפיל, איים, נהג בבריונות והפחיד" מספר לא קטן של עובדים, ונמסר עוד כי חלק מהם חשו "התנהלות מינית אגרסיבית בלתי רצויה" מכיוונו. אפלבאום כבר עזב את הארגון, אבל הבדיקה מצאה שעוד שני עובדים התנהלו בצורה בלתי ראויה, וגם הם כבר לא עובדים בארגון. יפה.
2. גם זו דרך לעשות כסף: מישהו מרחיק ראות טרח לרשום לעצמו את שם הדומיין ClintonKaine.com כבר ב-2011, כשקלינטון עוד היתה מזכירת המדינה ששקלה האם להתמודד מול אובמה ב-2012. זה עלה לו שמונה דולרים. עכשיו כשקלינטון היא המועמדת וקיין הוא המועמד לסגן הנשיא, האיש שראה ראשון מציע את הדומיין למפלגה הדמוקרטית תמורת סכום צנוע של 90 אלף דולר. הניחוש שלי הוא שהם יאמרו לו לא, אבל היה שווה לנסות.
3. הרבה אנשים מתבלבלים לחשוב שיצירות שנתרמו לציבור הן יצירות שמותר לעשות מהן הון. זה לא המצב. צלמת אמריקאית חשובה, קרול הייסמית', תובעת כעת את סוכנות התמונות גטי על כך שהשתמשה בעשרות צילומים שלה ללא רשותה, משום שהיא תרמה אותם לציבור. באופן חצוף, הסוכנות לקחה לעצמה את הזכויות – וניסתה לתבוע את הייסמית' כשזו פרסמה את הצילומים שלה עצמה (!). נקווה לחבר מושבעים עצבני ושונא תאגידים.
4. בעיריית הירושימה לא רוצים שחקני פוקימון, על כל פנים לא בקרבת האנדרטה למקום שבו התפוצצה הפצצה. בשבוע הבא, יציינו בהירושימה 71 שנים להתקפה הגרעינית על העיר, והפקידים במקום חוששים שהטקס רב הרושם ישובש על ידי אנשים שמסתובבים במבט מזוגג וממלמלים לעצמם "פיקאצ'ו, אני בוחר בך". העיר פנתה לחברה שמייצרת את המשחק, ניאנטיק, וביקשה ממנה להסיר את האנדרטה וסביבתה מהאזורים שבהם אפשר למצוא פוקימונים. החברה מסרה בתגובה שהיא לא מגיבה על שיחותיה עם צד שלישי.
5. אפליקציה חדשה, Summer of Darkness שמה, מתארת את ההשראה לספר "פרנקנשטיין" שכתבה מרי שלי. היא עוסקת בהיסטוריה של קבוצת אמנים יוצאי דופן, ביניהם שניים מענקי הספרות האנגלית, שמצאו את עצמם תקועים בהרים בשווייץ בלב סופה מסיבית. האפליקציה לוקחת את שמה מהתפרצות הר הגעש טמבורה באינדונזיה ב-1816, התפרצות שגרמה לשינוי אקלימי קצר מועד – שגרם לרבים מבני התקופה לחשוב שקץ הימים מגיע.
תגובה אחת לכתיבת תגובה