כחלון החליט: כהונת ראשת מינהל התכנון תוארך בשנה

שר האוצר, משה כחלון, החליט בשעה האחרונה להאריך את כהונתה של בינת שוורץ, ראשת מינהל התכנון, בשנה הנוספת. ההחלטה התקבלה למרות עתירה של עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) שביקשה להפסיק את כהונתה של שוורץ בשל ניגוד עניינים בפעילותה. במקביל נודע כי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, החליט לרשום לשוורץ התראה בעקבות הבירור בנושא ניגוד העניינים, וזאת בעקבות בירור שנערך לה.

חמש שנותיה של שוורץ בתפקיד מסתיימות ביום ראשון הקרוב, אך לפני כמה חודשים ביקש ממנה כחלון להישאר בתפקיד שנה נוספת. על החלטה זו עתרה אדם טבע ודין.

אתמול בערב הורה בג"צ למדינה להשיב האם הארכת כהונתה עוד עומדת על הפרק. במהלך הדיון האחרון בעתירת אדם טבע ודין המליצו שניים מהשופטים לשקול שלא להאריך את כהונתה.

בעקבות העתירה פתחה נציבות שירות המדינה בחקירה בעניין שוורץ. החקירה העלתה כי נראה ששוורץ פעלה בניגוד עניינים בשלושה מקרים והפרקליטות המליצה להעמידה לדין משמעתי. בעקבות החלטה זו, פנתה שוב אדם טבע ודין לבג"ץ וביקשה להוציא צו על תנאי שיעצור את הארכת כהונתה וכן דרשה לפרסם את דו"חות החקירה.

למרות זאת, כחלון בעצה אחת עם פרקליטות המדינה החליט להאריך את הכהונה.

בינת שוורץ. תמשיך בתפקיד | צילום: צביקה טישלר

לא הקפידה על הסכם ניגוד העניינים, אך גם לא הוכח יסוד של שחיתות

באדם טבע ודין טענו כי ניגוד העניינים של שוורץ נובע מכך שבן זוגה, דודי רוסו, הוא בעל חברה גדולה לקידום פרויקטי נדל"ן במרחב הכפרי. עם כניסתה לתפקיד חתמה שוורץ על הסכם ניגוד עניינים עם פרקליטות המדינה, הסכם שחודש ועודכן מספר פעמים במהלך כהונתה. ההסכם כלל רשימה ארוכה של גופים שמייצג רוסו, ושעל שוורץ נאסר מלהשתתף בדיונים בעניינם.

הפרשה החלה במאי 2015 כאשר בעקבות העתירה של אדם טבע ודין לבג"ץ בטענה לניגוד עניינים בפעילותה של שוורץ, פתחה המשטרה בחקירה. ביולי 2015 הועברו הממצאים לפרקליטות אשר החליטה על הליך משמעתי ולא פלילי. בעקבות זאת, הועבר התיק לטיפול נציבות שירות המדינה.

בנובמבר סיימה נציבות שירות המדינה את חקירתה וקבעה כי אין מקום לנקוט בהליך משמעתי כנגד שוורץ. בנימוקים להחלטה כתבה הנציבות כי מעשיה של שוורץ נעשו בגלוי, על השולחן והיו נתונים לבחינה ולביקורת.

באפריל 2016 הורה פרקליט המדינה, שי ניצן, לנציבות לפתוח בחקירה נוספת בחשד כי השתתפה בדיונים בנושאים הקשורים לשלושה לקוחות של רוסו. ב-18 ביולי הגישה הנציבות את ממצאיה למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. מסקנתה הייתה כי בשלושת האירועים שוורץ לא הקפידה די הצורך על תנאי הסדר ניגוד העניינים. עם זאת, נכתב כי היא "לא פעלה מתוך רצון לקדם את ענייניו של בעלה". כן נכתב כי, "לא הוכח יסוד של שחיתות" ולפיכך הוחלט כי הטיפול המשמעתי יעבור למנכ"ל משרד האוצר שבסמכותו על פי החוק לנקוט בהתראה או בנזיפה כלפי עובד.

משה כחלון | צילום: עמית שעל

היום שלח באב"ד לשוורץ את החלטתו לרשום לה התראה בעקבות השימוע שערך לה. בהחלטתו ציין באב"ד כי החליט להסתפק בהליך זה כיון שמדובר בשלושה אירועים נקודתיים, מתוך מכלול רב של אירועים בהם טיפלה בחמש שנות כהונתה. ומשום שהתרשם כי פעולות אלה לא היו מתוך רצון לקדם את ענייניו של בן זוגה.

במכתב ששלחה נציבות שירות המדינה לבאב"ד מתוארים שלושת המקרים שלגביהם נטען כי שוורץ פעלה בניגוד עניינים. במקרה אחד היה זה דיון ביותר מ-100 התנגדויות שהוגשו למועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושא תמ"א 37/ח – תוכנית מתאר למתקני טיפול בגז טבעי מתגליות. על פי הנציבות, שתי התנגדויות הוגשו על ידי ישובים שהיו לקוחות של רוסו. במסמך ניגוד העניינים של שוורץ היה סעיף שאוסר עליה לעסוק בהתנגדויות שמוגשות על ידי לקוחות של רוסו. סעיף אחר במסמך אפשר לשוורץ להשתתף בדיונים על תוכניות מתאר ארציות, גם אם הן עוסקות בלקוחות של רוסו. על פי המכתב, שוורץ הבינה כי הסעיף השני שמותיר לה להשתתף בדיון, גובר על הסעיף הראשון. הנציבות סברה כי שוורץ הייתה צריכה להיוועץ קודם לכן אם היועץ המשפטי של משרד הפנים, ולכן פעלה "שלא באופן שהיה מצופה ממנה".

מקרה נוסף היה כאשר השתתפה בשני דיונים של הוולנת"ע (ועדת משנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) על תוכנית "מצפה אמירי גן" שקידם קיבוץ "מעיין צבי", לקוח נוסף של רוסו. על פי הנציבות, התוכנית לשינוי יעוד הקרקע ממלון למגורים כבר אושרה בוועדה המחוזית חיפה, והגיע לוולנת"ע במסגרת הליכי התכנון. הנציבות סברה כי שוורץ התרשלה בכך שלא עיינה במסמכי ניגוד העניינים שכן אחרת הייתה יודעת כי השתתפותה בדיון אסורה.

המקרה השלישי היה דיון בתוכנית של מושב שדה משה לקידום תוכנית לבניית מרכז מסחרי. גם במקרה זה קבעה הנציבות כי שוורץ לא הקפידה די הצורך לקיים את הסדר ניגוד העניינים.

"ניגוד העניינים התקיים בפועל"

בעמותת אדם טבע ודין הגיבו בחריפות להחלטתו של כחלון. "מן העולה מעמדת הפרקליטות, עמדת משרד האוצר ועמדת נציבות המדינה, כולן, כך נראה, מקלות ראש יתר על המידה בחשיבות ההימנעות מהימצאות במצב של ניגוד עניינים, אשר, כמפורט בתשובת המדינה, התקיים בפועל בשורה של מקרים, גם לעמדת הפרקליטות", כך מסרו מהעמותה, "יודגש, כי גם בנוגע לאותם מקרים בהם הפרקליטות סבורה כי מדובר בעניינים רחבים או כלל ארציים, ולפיכך לא מתקיים שם ניגוד עניינים, מופנה כבוד בית המשפט לפרטי אותם מקרים, כפי שפורטו על ידי העותרת בעבר, אשר מוכיחים עד כמה פרשנות הפרקליטות מקלה ושגויה".

"בנסיבות אלו, בהם נראה כי אצל רשויות השלטון והחוק התרופפה המודעות לחומרת הפרת האיסור בדבר ניגוד עניינים, נראה כי על כבוד בית המשפט להציב מחדש את הרף הנכון לנגד עיניהם, ולפיכך מתבקש כבוד בית המשפט כאמור, להורות, הן על מתן צו בייניים והן על מתן צו על תנאי".