אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האישה שסגרה את פערי התכנון בשוק הדיור בדרך הביתה צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

האישה שסגרה את פערי התכנון בשוק הדיור בדרך הביתה

ראש מינהל התכנון בינת שוורץ הגדילה פי ארבעה את מספר הדירות המתוכננות מדי שנה במהלך כהונתה. כעת בג"ץ אוסר על המדינה להשאירה בתפקיד יותר משלושה חודשים, בעקבות טענות לניגוד עניינים

31.07.2016, 07:51 | אמיתי גזית

בג"ץ הוציא בסוף השבוע צו ביניים האוסר על המדינה להאריך את כהונתה של ראש מינהל התכנון בינת שוורץ מעבר לשלושה חודשים, שספירתם תחל מחר, ב־1 באוגוסט. זאת לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע שבכוונתו להאריך את כהונתה בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

הצו ניתן בדיון חירום שנערך בעקבות עתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין בטענה לניגוד עניינים בעבודתה של שוורץ, שכן בן זוגה דודי רוסו הוא בעל חברה שמקדמת תוכניות בנייה במגזר הכפרי ובין לקוחותיו כ־10% מהמושבים והקיבוצים בארץ. האיסור תקף עד שתתקבל הכרעת בג"ץ בנושא. מתשובת המדינה עולה כי אף ששוורץ ישבה בעבר בדיונים הקשורים ללקוחות של רוסו, נציבות שירות המדינה, הפרקליטות וגם המשטרה חקרו את הדברים והגיעה למסקנה כי שוורץ לא פעלה מתוך ניסיון לקדם את עסקיו. למדינה ניתנו כעת 60 יום לנמק מדוע שוורץ יכולה להישאר בתפקידה.

החלטת בג"ץ בעניין שוורץ היא לפני הכל מכה כואבת לכחלון ולמאמציו להגדלת היצע הדירות במשק. שוורץ נחשבת למי שביצעה מהפכה של ממש במינהל התכנון ובמהלך כהונתה הגדילה את מספר הדירות המתוכננות בשנה כמעט פי ארבעה.

בדו"ח שפירסם בתחילת 2015 קבע מבקר המדינה כי אחת הסיבות למשבר הדיור היא פער עצום בכמות הדירות המאושרות במוסדות התכנון לעומת הביקוש, והתריע כי הממשלה לא השכילה להציב יעדים ברורים לאישור תוכניות ולא יצרה מלאי תכנוני מספק בשנים הראשונות למשבר. עוד קבע המבקר כי השחיקה במלאי התכנוני נבלמה ב־2012, מיד לאחר כניסתה של שוורץ למינהל התכנון.

ב־2011, כשקיבלה לידיה את המושכות, אישרו מוסדות התכנון 32.5 אלף דירות לבנייה, עלייה ניכרת לעומת 24 אלף דירות שאושרו ב־2010. בשנה שלאחר מכן אושרה כמות כפולה — 63.5 אלף דירות וב־2015 כבר אושרו קרוב ל־100 אלף.

הקפיצה הגדולה שבין 2014 ל־2015 התרחשה בזכות 25 אלף דירות שאושרו בהליך מהיר בוותמ"ל (ועדה למתחמים מועדפים לתכנון). מדובר בוועדה ששוורץ עצמה הקימה ב־2014 וספגה על כך ביקורת רבה בעיקר בשל הטענה כי פעילותה המזורזת פוגעת ביכולתו של הציבור להשפיע על תוכניות בנייה באזור מגוריו. ביקורת נוספת נשמעה מצד ארגוני סביבה, שקבלו על כך ששוורץ מעדיפה להאיץ הליכי פיתוח על חשבון תכנון מבוקר. אלא שעל פי שוורץ, עדיף תכנון מהיר שאינו מושלם על פני קיפאון בירוקרטי ללא תוצאות.

גמישות מעוררת מחלוקת

 

לאורך שנות כהונתה התוותה שוורץ מדיניות של הסרת חסמים תכנוניים באמצעות ניסוחים גמישים של תוכניות מתאר, שכן לדעתה מדובר במסמכים משפטיים נוקשים שכל שינוי בהם עלול להסתכם בעיכוב ביצוע של שנים. לדוגמה, בתוכניות רבות מופיע תנאי שמאפשר להוציא היתר בנייה רק אחרי השלמת בניית מחלף, או הוראה שמאפשרת להקים מוסדות ציבור מסוג אחד בלבד, למשל בית ספר. על פי נתונים שהציגה שוורץ בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט" באפריל, תוכניות לבניית 20 אלף דירות תקועות מסיבות כאלה.

בינת שוורץ , צילום: עמית שעל בינת שוורץ | צילום: עמית שעל בינת שוורץ , צילום: עמית שעל

על כן שוורץ מעדיפה שתנאים והוראות בתוכניות מתאר ינוסחו באופן פחות קשיח, וזאת מתוך הבנה שלעתים חולפות שנים מיום אישור התוכנית ועד לביצועה, ובזמן זה תנאי הסביבה עשויים להשתנות. מדיניות זו מיושמת בוותמ"ל, ובמידה מועטה יותר בוועדות המחוזיות, שם השפעתה של שוורץ פחותה משום שראשיהן כפופים לכחלון ולא אליה.

שוורץ וכחלון אחראים על רפורמה מעוררת מחלוקת נוספת, שהזרעים לביצועה נזרעו כבר בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת — העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר. מנקודת מבטה של שוורץ המעבר לאוצר לא היה חשוב כמו הרצון לבנות מערכת היררכית שכפופה לה ומאפשרת למינהל להוציא לפועל את מדיניות הממשלה. השניים הובילו את הרפורמה עם כניסת כחלון למשרד האוצר, ואף הצליחו, אם כי מבחינת שוורץ באופן חלקי — בשל הכפפת יושבי הראש לשר האוצר.

אם שוורץ תפרוש בעוד שלושה חודשים היא לא תספיק להכין את תמ"א 1— פרויקט ענק שהיא מובילה מאז 2012, שמטרתו לאחד עשרות תוכניות מתאר ארציות כדי ליצור כלי אחיד, פשוט ובהיר לניהול שימושי הקרקע. התוכנית גררה ביקורת בשנה האחרונה בטענה שתמ"א 1 תוביל לצמצום השטחים הפתוחים ולפגיעה בחופים וביערות בצפון ובאזור ירושלים.

כחלון לא רוצה ועדת איתור

 

עד כה לא סומן מחליף לשוורץ, וסביר להניח ששר האוצר ינסה לבחור אותו ללא מכרז או ועדת איתור. שוורץ קודמה מתוך המינהל, שם שימשה מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות ולפני כן מתכננת מחוז ירושלים. עם המחליפים פוטנציאליים בשלב זה נמנים סגנה של שוורץ דורון דרוקמן, שאף כיהן בעבר כראש מינהל התכנון באופן זמני, ומתכננת מחוז תל אביב נעמי אנג'ל, שהתמודדה מול שוורץ ב־2011 וייתכן שתנסה את מזלה בשנית. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

22.
בכוחניות ושליפות לא תהיה תקומה לתשתיות הנדרשות לאיכלוס.
בכוחניות ושליפות לא תהיה תקומה לתשתיות הנדרשות לאיכלוס. הקמת מגדלי מגורים על הנייר היא אשר תכניס את חסרי הדיור למגורים בארגזי קרטון.  ראיה קצרת טווח, רוויית אינטרסים אישיים.  יזמים וקבלנים לא יכנסו להרפתקאות של שיווק דירות ללא צפי לתשתיות של חשמל, מים, חיבור תחבורתי ראוי וכמובן הנושא ה"זניח" של מט"שים (מכוני טיפול בשפכים). יריות מהמותן בישיבות, סימון המטרה לאחר הירי. זאת ההתנהלות תוך נקמנות אישית בעובדים מקצועיים ושומרי סף.  הגיעה הזמן שכחלון יתעורר ויבין שישועתו לא תבוא ממנה... לעומת זאת החרבת המדינה בהחלט כן.  הדיוטות המשיכו להאמין ב"מחוללת הניסים".  בחמש שנות כהונתה הנייר סבל הכול - התוצאות בשטח רחוקות מביצוע. 
Flask  |  22.08.16
21.
לא פיטרו אותה. לא מאריכים את כהונתה בשל
לא פיטרו אותה. לא מאריכים את כהונתה בשל פעולה בניגוד עיניינים לטובת עסקיו של בן זוגה. קוראים לזה חוסר ניקיון .קוראים לזה אינטרס זר. קוראים לזה שימוש לרעה במעמד לטובת עניין אישי.  קוראים לזה חוסר גבולות. קוראים לזה יוהרה. וקוראים לזה סיבה שלא להאריך את כהונת העובד/ת , שלא עמד/ה בתנאי הסכם אי ניגוד עניינים.
Car  |  01.08.16
20.
למה להיות רשועים ארורים ולתת כותרת שיקרית ומטעה?
למה להיות רשועים ארורים ולתת כותרת שיקרית ומטעה? "למדינה ניתנו כעת 60 יום לנמק מדוע שוורץ יכולה להישאר בתפקידה."  ומהכותרת מבינים שהיא סיימה את תפקידה.  "בדרך הביתה". "מסיימת בטוח. "בג"ץ אוסר על המדינה להשאירה בתפקיד יותר משלושה חודשים".  תשנו את זה בבקשה. 
Fish  |  01.08.16
לכל התגובות