לצייר את סוף העולם

"הרבה זמן אני מסתובבת עם התהייה איך ייראו החיים בעוד 20–30 שנה, כשהנכדים שלי יהיו הורים", מספרת האמנית מיכל אשכנזי (81). ואולם, אף שזה נשמע כסקרנות מתבקשת לעתידם, אשכנזי בכלל חרדה לעתיד הסביבה. "מה יהיה בעולם אם נמשיך בקצב הזה? אנחנו הורסים את כל מה שהיה טוב. זה מעסיק אותי אף שאני יודעת שאני כבר לא אהיה כאן".

את מחאתה על ההזנחה של סביבת המחיה שלנו היא מציגה כעת בתערוכה "מחוללים את הקץ" בגלריית הסדנה לאמנות ביבנה עד 18 באוגוסט, שבה שמה לה למטרה להתריע על זיהום כדור הארץ, ההתחממות הגלובלית וניצול היתר של המשאבים הטבעיים. ב־24 באוגוסט תעבור התערוכה למגדלי הים התיכון בכפר סבא.

ציור: מיכל אשכנזי

ציור: מיכל אשכנזי

בציוריה הצבעוניים והמינימליסטיים היא מציגה בין היתר התפוצצות כוכב, משום ש"כל יום־יומיים יש התפוצצויות של כוכבים. אמנם אנחנו לא רואים אותם, אבל אלה שיושבים עם הטלסקופים למיניהם רואים. גם הכוכב שלנו יתפוצץ באחד הימים", מתריעה אשכנזי. נוסף על כך, היא מציגה בעבודותיה פסגות הרי געש רגועות או מתפרצות ועצים, שקשה להבין כי הם אכן עצים משום שהסביבה שלנו יבשה, וממחישה את המחסור במים שמטריד אותה.

"אנחנו לא יכולים לעזור בכל, אבל אנחנו יכולים לדאוג שתהיה פחות אשפה, למשל. יש ארצות שטובעות באשפה שלנו, שאנחנו מייצאים, כמו גם חומרים מסוכנים אחרים. באירופה אם לא ממחזרים וממיינים את הזבל, מקבלים קנס גדול, ופה לא עושים כלום, כי אין אכיפה. עם החמדנות שלנו אנחנו בעצם מחוללים את הקץ של כדור הארץ".

"אני ציירת מחאתית"

פשעינו בכדור הארץ הם לא היחידים שאשכנזי נוגעת בהם. לפני קצת פחות מעשור הפשעים שביצענו זה כלפי זה העסיקו אותה מאוד. "אני ציירת מחאתית מאוד", היא מעידה על עצמה. "המחאה הקודמת היתה אחרי תקופת האינתיפאדה השנייה, והיו בה כל ההשגות שלי על השגיאות החברתיות שאנחנו עושים והגדה המערבית - לא רק בין ערבים ליהודים, אלא גם בין חילונים לדתיים, עשירים לעניים ויהודים לעצמם".

העבודות המוצגות בגלריה הן מהשנים האחרונות, מלבד אחד הקירות שבו עבודות חדשות, הנוגעות להגירה הגדולה לאירופה, שמאופיינות באנשים ללא פנים. זאת, לטענתה, כי "לא סופרים אותם. הרי האנשים האלה באו מאיזשהו מקום, אבל הם אוויר לתושבים".

אשכנזי עלתה לישראל מהולנד אחרי מלחמת העולם השנייה, והחלה ללמוד אמנות באוניברסיטת חיפה. אך רק בגיל 50 בערך התחילה לצייר. כיום היא החברה המבוגרת ביותר בקבוצת האמנות נקודת מבט, המתכנסת פעם בשנה לתערוכה על נושא מסוים.

לאחרונה האמנית מתעניינת גם בצילום, והיא פיתחה שיטה ייחודית: היא מצלמת ציורים, ויוצרת במחשב שלה ציור דיגיטלי. . "אני קוראת לזה פוטופיוז'ן תמונה שמתלבשת על אחרת ומכל אחת נשארת שארית".