אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שתי פסילות קודמות בבג"ץ? אז לאברכים יש חוק עוקף צילום: אוראל כהן

פרשנות

שתי פסילות קודמות בבג"ץ? אז לאברכים יש חוק עוקף

הצעת חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים אושרה אתמול בממשלה אחרי שבג"ץ כבר פסל תשלומים המהווים כספים ייחודיים. השופט סלים ג'ובראן קבע אז ש"תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון", ובקרוב הנושא צפוי להתגלגל שוב לפתחו

01.08.2016, 08:15 | משה גורלי
אין ספק שהצעת חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה, שאושרה אתמול בממשלה היא "חוק עוקף בג"ץ". פעמיים פסל בג"ץ תשלומים המהווים כספים ייחודיים. כדי להימנע מכשלון שלישי תנסה הפעם הממשלה להעביר את התשלומים באמצעות חוק, אבל המהות לא תשתנה. זו עדיין תהיה אפליה לטובה של אברכי כוללים, שרק עבורם נחקק חוק המבטיח תשלומי הבטחת הכנסה שנשללים מקבוצות אחרות – סטודנטים "רגילים", רפורמים, בני דתות אחרות.

החוק החדש הוא תגובה לשתי הפסילות הקודמות של בג"ץ, בעתירה שהגיש ארנן יקותיאלי המנוח ובעתירה שהגישה התאחדות הסטודנטים. הפעם נראה שההתאחדות לא תגיש עתירה לאחר שנקנתה בנזיד עדשים של סיוע תקציבי נוסף. אבל, עורכי הדין שעתרו אז, גלעד ברנע ואורלי ארז-לחובסקי, יתייצבו ככל הנראה שוב. אולי בשם חדו"ש, או אומ"ץ, או ידיד. עותר כלשהו לבטח יימצא.

אברכים בישיבה , צילום: נחמן וייס אברכים בישיבה | צילום: נחמן וייס אברכים בישיבה , צילום: נחמן וייס

המעניין בעתירות האלה שחוזרות על עצמן שוב הוא התכליות וההצדקות שמנסה הממשלה להלביש על ההטבה. בהחלטת הממשלה שנפסלה בעתירה הקודמת נומק התשלום הייחודי ככזה שנועד לקדם "השתלבות המגזר החרדי בתעסוקה, ככלי לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד באוכלוסיה זו". השופטים קבעו שהתשלום הזה מעודד בדיוק את ההיפך. השופט הערבי בהרכב סלים ג'ובראן הסתמך על רבן גמליאל שאמר "תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון", וקבע ש"לא מתקיים קשר רציונאלי בין תכלית ההחלטה לאמצעים שבחרה הממשלה לנקוט על מנת להגשימה, ולפיכך דינה בטלות". כלומר, אין קשר בין התשלום לאברך לבין עידוד יציאתו לעבודה. את פסק הדין המרכזי כתב השופט הדתי אליקים רובינשטיין, כאשר כולם מסתמכים על פסיקתה של הנשיאה בדימוס דורית ביניש בבג"ץ יקותיאלי.

דרך המלך בתמיכה ב"לומדים" צריכה להיות בחוק הבטחת הכנסה שמטרתו להעניק רשת מגן אחרונה למי שאין ביכולתו ללמוד ולהתפרנס. ההחלטה לעקוף את החוק בהחלטת ממשלה או בחוק התקציב נפסלה בבג"ץ כפוגעת בשוויון ולפיכך כבלתי מידתית ובלתי חוקתית. גם הנימוק האידיאולוגי שמעלה על נס את ערך לימוד התורה במדינת היהודים לא שכנע בפרישתו הרחבה. בג"ץ הכיר בערך הזה כשמדובר במסלול מצומצם שהשופט רובינשטיין מכנה את הלומד בו "המתמיד הביאליקאי". "מדינת ישראל ראוי לה שיהיו בה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, גם כאלה", כותב רובינשטיין, ומוסיף "יש להקפיד, בגדרי הסבירות והמידתיות, כי כותרתו ושמו של ההסדר יהיו תואמים להיקף המסתופפים תחתיו, קרי, שמצומצם לא יהפוך לרחב ללא מצרים, שמעטים לא יהפכו לרבים". כשמדובר במעטים, הפגיעה בזכות לשוויון היא "אפליה מותרת וחוקתית". כשמדובר ברבים – הפגיעה אינה חוקתית.

בג"ץ קבע שהתשלום הייחודי לאברכים לא יכול לעבור בהחלטת הממשלה וגם לא בחוק התקציב השנתי. "מדובר בסוגיה המצויה בליבו של השיח הציבורי בישראל, ובתשלום בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים, המיועד למגזר אחד בלבד, ועל כן סבורני כי את ההסדר החדש יש לסווג כהסדר ראשוני (חוק של הכנסת – מ.ג.)", כתב רובינשטיין. וזה בדיוק מה שקרה בפרשת גיוס בחורי ישיבות. בג"ץ פסל את הפטור לחרדים שעוגן בהחלטת שר הביטחון וקבע שהפטור הפוגע בשוויון, חייב להיקבע בחוק. אבל, אחרי שבייסורים רבים נולד חוק טל, פסל אותו בג"ץ. התרחיש הזה אפשרי גם עתה – לאחר שבג"ץ שלח את הממשלה לחוקק את התשלומים הייחודיים האלה, האם יתערב ויפסול את החוק?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות