אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלייטיקה מציגה: כך מכפילים שווי של חברת משחקים פי 27 צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

פלייטיקה מציגה: כך מכפילים שווי של חברת משחקים פי 27

רוברט אנטוקול עומד בראש מאות עובדים ישראלים שאחראים להצלחתה של פלייטיקה ושיקבלו 220 מיליון דולר בעקבות המכירה. כיוון שהעסקה מבוצעת בין חברה אמריקאית לסינית היא לא מחויבת במס בישראל כלל

01.08.2016, 06:46 | מאיר אורבך, ליטל סמט והראל עילם

פלייטיקה, החברה שהוקמה בשנת 2010 על ידי היזמים הישראלים רוברט אנטוקול ואורי שחק, נמכרת לתאגיד חברות סיני בהובלת ענקית המשחקים ג’יאנט אינטראקטיב תמורת 4.4 מיליארד דולר. החברה, שנמכרה ב־2011 לסיזארס אינטראקטיב אינטרטיינמנט (חברת בת של ענקית הקזינואים האמריקאית סיזארס) ב־160 מיליון דולר, מתמחה במשחקי קזינו חינמיים למובייל ולרשתות חברתיות.

קראו עוד בכלכליסט

מאחורי פלייטיקה עומדים מאות רבות של עובדים בישראל ובעולם, אבל להצלחתה יש שני אבות בולטים: אורי שחק, שעזב את החברה ב־2013 ורוברט אנטוקול, שהקים את החברה, עומד בראשה עד היום ולדעת רבים עיקר הקרדיט מגיע לו.

בתקופה שלפני פלייטיקה אנטוקול הקים את Cmate שנמכרה ב־2005 לאוברון מדיה. לאחר מכן עבד כסמנכ"ל בחברת הסלולר לוגיה עד שהקים את פלייטיקה ב־2010. תחת ניהולו צמחה החברה וב־2011 נמכרה במהירות לסיזארס אינטרטיימנט, חברה־בת של ענקית ההימורים סיזארס, תמורת כ־160 מיליון דולר (בשתי פעימות). המכירה הכניסה מיליוני דולרים לכיסו של אנטוקול. בראיון שנתן בעבר ל"כלכליסט" אמר אנטוקול שהוא כלל לא התכוון למכור את החברה לסיזארס. אך גם לאחר שהחברה עברה לידי תאגיד ההימורים הגדול, עצמאות ההנהלה נשמרה, היא קיבלה את החופש לפתח את פלייטיקה ולבצע שורה של רכישות בשוק המקומי ובשוק העולמי.

רוברט אנטוקול מנכ"ל פלייטיקה , צילום: עמית שעל רוברט אנטוקול מנכ"ל פלייטיקה | צילום: עמית שעל רוברט אנטוקול מנכ"ל פלייטיקה , צילום: עמית שעל

כך, למשל, החברה רכשה ב־2015 את Big Blue Parrot, שמפתחת משחקי קזינו חברתיים, בכ־10 מיליון דולר. כמו כן רכשה החברה את פסיפיק אינטראקטיב הישראלית ב־2014 תמורת 90 מיליון דולר, את WSOP הקנדית ואת בינגו בליץ האמריקאית.

ההמשך מייסדי פלייטיקה שפרשו הקימו סטארט־אפ למשחקי לוח דיגיטליים אורי שחק וגיגי לוי, שניים ממייסדי פלייטיקה שפרשו מהחברה, הקימו חברת משחקי מובייל ופייסבוק בשם ביץ' באם אסף גלעדלכתבה המלאה

הרכישות האלו סייעו לאנטוקול להפוך את פלייטיקה לחברת האינטרנט הגדולה בישראל וככל הנראה לאחת מחברות הגיימינג הגדולות בעולם — מה שהפך אותה לאטרקטיבית מאוד עבור קונסורציום החברות הסיני שמשלם כעת עבורה 4.4 מיליארד דולר.

לשם השוואה, ענקית האינטרנט האמריקאית יאהו נרכשה בשבוע שעבר על ידי ענקית הסלולר ורייזון ב־4.8 מיליארד דולר.

"רכישה זו מעידה יותר מכל על החדשנות והתרבות הייחודית של עובדי פלייטיקה שבמהלך שש השנים האחרונות פיתחו, עיצבו והפעילו את המשחקים החברתיים הטובים והיצירתיים בעולם", אמר אנטוקול בהתייחס לעסקת הרכישה. "אנחנו מאוד נלהבים מההזדמנויות העסקיות ששיתוף פעולה זה עתיד לייצר לפלייטיקה ומהאפשרות לפרוץ לשוק המשחקים הענק והצומח של אסיה", הוסיף אנטוקול.

לדבריו, מטה החברה, שמעסיקה כיום למעלה מ־1,300 עובדים (300 מתוכם בישראל), צפוי להישאר בהרצליה פיתוח לאור איכות כוח האדם הגבוהה בישראל.

העובדים יקבלו 220 מיליון דולר

רשות המסים לא צפויה לראות שקל אחד מהסכום שמשלם הקונסורציום הסיני עבור פלייטיקה (4.4 מיליארד דולר); זאת

מו"פ בישראל חברת ביטקוין סינית פותחת מרכז ברעננה חברת ביטמיין הסינית חונכת מרכז מו"פ ברעננה שיסייע לה לפתח ציוד לכריית ביטקוין ומטבעות וירטואליים. מרכז הפיתוח יעסיק 10 עובדים וינוהל בידי גדי גליקברג, לשעבר סמנכ"ל ב־Spoondolies אסף גלעד, 4 תגובותלכתבה המלאה

משום שפלייטיקה אמנם פועלת מישראל, איך היא נמצאת בבעלות מלאה של סיזארס שפועלת ורשומה בארה"ב. כלומר, עסקת המכירה מבוצעת בין חברה אמריקאית לחברה סינית. יחד עם זאת, המדינה כן צפויה לקבל תשלומי מס בהיקף של כ־25% מהמניות והאופציות שיממשו עובדי החברה. היקף המימוש של העובדים אמור להסתכם בכ־220 מיליון דולר.

נטע גילון, סמנכ"לית התפעול של פלייטיקה הבהירה כי כיום החברה משלמת מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים ופועלת על פי חוק. גילון סירבה להתייחס לנושא המס שתשלם או לא תשלם פלייטיקה בישראל בעקבות העסקה, אך היא אמרה כי "החברה היתה בבעלות מלאה של חברה אמריקאית ולאחר הרכישה תהפוך להיות בבעלות מלאה של חברה סינית".

במובן זה העסקה אינה שונה מעסקאות אחרות בענף ההייטק הישראלי שבהן נמכרו בפעם השנייה חברות שהנהלתן וחזותן ישראלית לאחר שכבר נמכרו לחברות זרות. כך היה, למשל, בעסקה שבוצעה ב־2012 שבה נמכרה NDS לסיסקו העולמית ב־5 מיליארד דולר. באותה התקופה מרבית עובדי NDS הועסקו בישראל וחלק נכבד מהנהלת החברה היה ישראלי, אך העסקה לא הניבה למדינה הכנסות בצורת מסים משום שהעסקה בוצעה למעשה בין שתי חברות אמריקאיות — סיסקו וקרנות הפרייבט אקוויטי שהחזיקו ב־NDS.

פלייטיקה משקפת את מצב התעשייה בארץ

צמיחתה של פלייטיקה היא תמונת מראה לצמיחתה של תעשיית המשחקים הישראלית, שכיום מונה למעלה מ־200 חברות שמעסיקות כ־5,000 עובדים ושרובן לא היו קיימות כשפלייטיקה נמכרה לראשונה לפני כחמש שנים.

מעבר לפלייטיקה ניתן למצוא בארץ עוד כמה חברות ענק שפועלות בתחום הגיימינג, כמו למשל פלאריום, שמתמחה במשחקי אסטרטגיה למובייל ולפייסבוק, וטאבטייל שמתמחה בפיתוח משחקי מובייל בדגש על משחקים לילדים.

מרבית החברות שפועלות בארץ מפתחות משחקים למובייל, משחקים לפייסבוק, לומדות לילדים, טכנולגיות של מציאות מדומה ועוד. בשנה האחרונה פותחו בישראל כ־150 כותרים חדשים — רובם מיועדים לשוק הבינלאומי. למעשה, סביר להניח שברוב המקרים, גיימרים מקומיים לא יכירו כלל את המשחקים שמפותחים בארץ.

קצב הצמיחה של התעשייה כיום כה מהיר שהתעשייה המקומית לא מצליחה לעמוד בביקוש ומתקשה לגייס כוח אדם מיומן. לכן חברות רבות מתחילות לפזול לחו"ל. פלאריום, למשל, פתחה לאחרונה גם סניפים ברוסיה ואוקראינה, לפלייטיקה יש כיום מרכזי פיתוח בבלרוס ולחברת טאבטייל יש מרכזים במקדוניה, סין, סרביה ובולגריה.

עסקת המכירה הנוכחית של פלייטיקה אמנם מתבצעת בין חברה אמריקאית לתאגיד סיני, אך היא עדיין מהווה נקודת ציון שמוכיחה כי התעשייה הישראלית התבגרה.

"מכירת פלייטיקה היא נקודת ציון נוספת בהיסטוריה של תעשיית המשחקים הישראלית", אמר ל"כלכליסט" ניר מירצקי, ראש קהילת מפתחי המשחקים הישראלית. לדבריו, "החברה הכשירה עובדים רבים שחזרו לתעשייה. אני מאמין שבעקבות העסקה ישראל לא תאבד את הידע וכוח האדם הייחודי שלה, וכי בעתיד התחום בארץ ימשיך למשוך קדימה את התעשייה העולמית. אני חושב שבמוקדם או במאוחר נשמע על רכישה נוספת".

הגיימינג הסיני צומח תחת הגבלות הממשל

רכישת הענק של פלייטיקה היא מרתקת מבחינות רבות, וללא ספק תעניק זריקת מרץ לתעשיית המשחקים הישראלית הצעירה. אבל, מאחורי העסקה עומדת מגמה רחבה יותר וחובקת עולם, שבה ניתן לראות יותר ויותר חברות משחקים סיניות מתחילות לעשות שרירים ולפזול למערב.

בסין, עד לאחרונה, למעט מאוד משתמשים היה את הכסף לרכוש מחשב אישי מתקדם מספיק על מנת לשחק במשחקים. בנוסף, בשל המגבלות של הממשלה הקומוניסטית על הגיימרים, והעובדה כי כרטיסי אשראי אינם נפוצים במדינה, חברות המשחקים הסניות נאלצו למצוא פתרון ייחודי. מי שמצאה את הפתרון היתה ג'יאנט אינטרקטיב, ענקית המשחקים הסינית שמובילה את תאגיד החברות שרכש את פלייטיקה.

תערוכת משחקים בסין, צילום: אי פי איי תערוכת משחקים בסין | צילום: אי פי איי תערוכת משחקים בסין, צילום: אי פי איי

ג'יאנט הקימה שורה של משחקי רשת המוניים, שמיועדים לגיימרים המשחקים בבתי קפה אינטרנט, מקומות שהפכו למכה המקומי של גיימרים וגיקים. החברה יצרה מודל כלכלי המאפשר לשחקנים לשלם על זמן משחק במזומן בתוך בתי הקפה, ולעקוף את המגבלה של כרטיסי האשראי. הדבר הפך את אינטראקטיב להצלחה מסחרית מהדהדת והחל מ־2008 ועד היום היא חברת משחקי הרשת הגדולה בסין עם נתח שוק של 12%. בחודשיים האחרונים היא רשמה עליה של 23% במניה, ומוערכת כיום ב־12.3 מיליארד דולר.

שוק הגיימינג הסיני מצידו מוערך לפי חברת המחקר Newzoo ב־24.4 מיליארד דולר, והצליח להקים בתוכו מספר רב של חברות ענק. רק לפני כחודש רכשה טנסנט — ענקית האינטרנט הסינית שהחלה את דרכה כחברת משחקים — את חברת המשחקים הפינית סופרסל, ששיקפה לחברה שווי של 10.2 מיליארד דולר והיוותה את הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של תעשיית המשחקים.

מלבד זאת, במרץ האחרון רכשה קבוצת משקיעים סינית את חברת המשחקים הבריטית Jacax, מפתחת משחק הרשת Runescape, עבור 300 מיליון דולר; וחברת משחקי הרשת הסינית Perfect World רכשה בחמש השנים האחרונות מספר רב של חברות משחקים מערביות, ביניהם גם Cryptic, מפתחת המשחק Star Trek Online.

חברות המשחקים המבוססות בסין נהנות מערוצי הכנסה קבועים ויציבים, בשל העובדה שהשחקנים משחקים לרוב בבתי קפה־אינטרנט ושומרים על נאמנות ארוכת שנים לאותם משחקים. אבל התחרות שם עזה, והרצון להצליח ליצור את הכותר המנצח הבא דוחפת את החברות הסיניות לחפש כוח אדם מיומן וטכנולוגיה מחוץ לסין.

חברות משחקי הרשת גם כל הזמן מנסות לצאת מנישת משחקי הרשת — טנסנט נכנסה לתחום הקז'ואל עם רכישת סופרסל, ורכישת פלייטיקה מכניסה את ג'יאנט אינטראקטיב לתחום הסושייל גיימינג. מוקדם יותר השנה ג'יינט גם השיקה את משחק הקז'ואל הראשון שלה, Battle of Balls, שרשם הצלחה מסחרית נאה במיוחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
כחלון בתגובה: "בואו נעלה מיסים לעובדי ההייטק, כי
כחלון בתגובה: "בואו נעלה מיסים לעובדי ההייטק, כי הם חכמים ומשכילים ומצליחים, כל מה שאני לא. מקסימום הם יעזבו את הארץ וילכו לארץ שבה מעריכים יזמים וחכמים ומצליחנים, ואז ישארו יותר פרזיטים שיצביעו עבורי. וחוץ מזה, אני צריך לשלם כסף לחבריי לובשי השחורים. אספר לכולם שצריך למסות את עובדיי ההייטק, כי צריך לעזור לחולים ולזקנים (בתנאי שהם חרדים, פרט שולי שלא צריך לכתוב במצגת הבחירות שלי)".
Weights  |  02.08.16
25.
הסיבה שחברות המשחקים הגדולות בארץ "מתקשות לגייס עובדים"
הסיבה שחברות המשחקים הגדולות בארץ "מתקשות לגייס עובדים" ופותחות מרכזים ב... שימו לב אילו ארצות: אוקראינה, רוסיה, בולגריה, וכו'... זה מסיבה מאוד פשוטה. הן לא מוכנות לשלם את השכר הדרוש לעובדים הישראליים. למה להעסיק מעצב ישראלי כשמעצב אוקראיני עולה רבע עד חמישית מהסכום?
Teepee  |  02.08.16
23.
שיחקת בכלל במשחקים שאתה פותח את הפה? מה
שיחקת בכלל במשחקים שאתה פותח את הפה? מה הופך את זה להימורים? הימור כולל את הציפיה להרוויח משהו, ברגע שאין לך יכולת להרוויח כסף אתה לא מכור, פשוט כיף לך לשחק. אז במקום לשלם 45 שקל על הזכות המופלגת לראות סרט בקולנוע, לפני עושק הפופקורן והקולה הדוחה מהמכונה, אתה מקבל חווית בידור שונה. כל אחד וההעדפה שלו.
Turtle  |  01.08.16
22.
עלק לא הימורים. לא סתם הימורים, הימורים שהמשתמש
עלק לא הימורים. לא סתם הימורים, הימורים שהמשתמש יכול רק לשלם ולא ולא למשוך כסף. גאוני, אין ספק. מפרגן להם על המכירה והסיפור המטורף שלהם, אבל זה הימורים והימורים בענק - בוא נאמר את האמת. אין מה להתבייש בזה. וגיגי לוי גאון, לכל מי שחושב אחרת - כולם הרוויחו בענק פה(חוץ מהמהמרים שרק, אבל רק, מפסידים כסף)
Ring  |  01.08.16
לכל התגובות