אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלאכתם של הבנקים נעשתה על ידי חברי הכנסת צילום: אוראל כהן

מלאכתם של הבנקים נעשתה על ידי חברי הכנסת

ההחלטה לדחות את הדיון בהצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה למושב החורף היא תעודת עניות להתנהלות הכנסת, ומפגן של הכוח האדיר שיש ללוביסטים מטעם

01.08.2016, 13:39 | רחלי בינדמן

ההחלטה לדחות את הדיון בהצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה למושב החורף היא תעודת עניות להתנהלות הכנסת, ומפגן של הכוח האדיר שיש ללוביסטים מטעם. שמונה חברי אופוזיציה — חלקם לא יכולים להתפאר בידע כלכלי רב וספק אם קראו את סעיפי החוק — דחו את המהלך שמבקש להעביר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. אפשר להתווכח על נחיצותו ודחיפותו של שינוי מבנה הבורסה, אבל אם כבר דוחים, עדיף שזה יהיה מנומק ומהסיבות הנכונות.

קראו עוד בכלכליסט

בשבועות האחרונים ניסה האוזר, שהאריך את הקדנציה שלו במיוחד לשם השלמת המהלך, להסביר לח"כים באופוזיציה את חשיבות החוק לעתיד הבורסה. בשלב מסוים הוא אף ניסה להקדים את שובו מחופשה של ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני, שתומך בחוק, כדי שידבר על ליבם של חבריו. טרכטנברג, במפתיע, נמנה על הח"כים שביקשו את הדחייה. אלה העדיפו להעניק אוזן קשבת לאמירות מטעם לוביסטים של ועד עובדי הבורסה, שיכולים בהחלט לרשום הישג נאה.

ולראיה, ההודעה שפרסם אתמול הוועד לעיתונות ובה בירך על דחיית הדיון בוועדת הכספים. ההודעה חשפה את זהות מי שלחש באוזני חברי הכנסת: "אנו מברכים על ההחלטה לקיים דיון מעמיק בחוק, שבנוסחו הנוכחי מעניק את הבורסה במתנה לבנקים". והנה הסיפור כולו במשפט — חברי הכנסת אוהבים לשנוא את הבנקים. זה פופולרי, ונוח להם לקבל אצטלת הגנה על הציבור, שגם הוא סולד מהבנקאים "השמנים".

 הכנסת , צילום: שאטרסטוק הכנסת | צילום: שאטרסטוק  הכנסת , צילום: שאטרסטוק

הבורסה כבר של הבנקים

 

אלא שהמציאות היא הפוכה ומי שחייך אתמול, בשקט, היו דווקא הבנקים. הבנקים לא צפויים להרוויח משינוי מבנה הבורסה, וממש לא מקבלים אותה בחינם פשוט מפני שהיא כבר מזמן שלהם. הבנקים שולטים היום בבורסה: הם מחזיקים ברוב בדירקטוריון ומהווים צינור כמעט בלעדי לציבור הרחב למסחר בבורסה, תוך גביית עמלת שמנות של 2.5 מיליארד שקל בשנה על כך. בעוד הבורסה גובה מאות מיליוני שקלים בודדים על עמלות מסחר מחבריה עבור שימוש במסלקה שלה, הבנקים גוזרים פער תיווך אדיר. הם גובים עמלות הגבוהות פי שלושה ויותר מאלה שהם משלמים לבורסה עצמה, וכל זה תוך כדי שהם שולטים בדירקטוריון שלה.

הבנקים יכלו להוריד מזמן את עמלות המסחר לציבור הרחב, להתחרות זה בזה ועדיין להרוויח. אך למה שיעשו זאת? בתי ההשקעות, שהציעו עמלות הנמוכות בעשרות אחוזים, אפילו לא דגדגו את ההגמוניה של הבנקים על השקעות הציבור. והציבור? הוא חושש להוציא את כספו מהבנק ולעבור לסחור דרך בתי השקעות.

שינוי מבנה הבורסה יאלץ את הבנקים להיפרד מהשליטה בה. יתרה מכך, הוא יחייב אותם להפחית אחזקותיהם כך שיירדו מ־5% לכל בנק, וכך יגרום להם לאבד עניין לחלוטין במתרחש בבורסה, שעל החלטותיה כבר לא יוכלו להשפיע. אובדן השליטה של הבנקים יוכל להפוך שחקנים חדשים לחברי בורסה.

אלה ינסו ליצור לבנקים תחרות שעד כה לא היתה קיימת, בדיוק משום שהבנקים היו חברי ועדת הקבלה לחברים חדשים. מועדון סגור כהלכתו.

הבנקים לא יגרפו רווח מהמכירה למעט שווייה הנוכחי של הבורסה, מאות מיליוני שקלים בודדים. כל סכום עודף מהשינוי המבני ומהפיכת הבורסה ליעילה ורווחית יותר יתורגם ל־100% מס ויגיע לקופת המדינה.

העובדים נלחמים

ממש כמו ועד הבורסה, רק מסיבות שונות, הבנקים נלחמים בשינוי המבני במתכונתו המקורית, ואף שכרו את שירותיו של עו"ד רלי לשם להילחם על זכותם לשמור את חלקם בבורסה לאחריו. אך הם כלל לא צריכים להתאמץ: 200 עובדי הבורסה שרוצים לשמור על תנאי העסקתם המנופחים עושים עבורם את העבודה.

שינוי מבנה הבורסה אולי עשוי להעלות עמלות, אבל בעיקר משום שסעיף ההוצאות — העובדים — הוא קשיח. גם לעובדים לא אכפת שהבורסה תעבור שינוי מבני, להפך — הם רוצים נתח מהעוגה ומנהלים מו"מ עם ההנהלה לקבל מניות בה לאחריו. הם רק רוצים להבטיח את שקיבלו: עלות שכר מנופחת של 50 אלף שקל בחודש בממוצע, תוספת שכר קבועה של 5% בשנה ללא יכולת פיטורים, בונוסים שמנים ושעות עבודה נוחות ללא קשר לעמידה ביעדים. בתנאים אלה נמנע כל סיכוי להפחית את עמלות הבורסה. אם באמת רוצים לפתור את הפלונטר, יש להגביל את עמלות המסחר שגובים המתווכים, בעיקר הבנקים, ולייצר תחרות אמיתית בין חברי הבורסה. זאת תוך הסרת חסמים כמו מתן הקלות להעברת כספים מחוץ לבנק לברוקרים פרטיים, ותוך הגנה על פיקדונות הציבור.

שמונת חברי האופוזיציה שזרקו את הצעת החוק של האוזר לתהומות הבירוקרטיה נפלו למניפולציה יחצנית בסיסית, ומי שמרוויחים באמת מדחיית המהלך הם הבנקים ועמם ועד העובדים השבע.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות