ישראל מפסידה מהבהלה לאקזיט של תעשיית ההייטק

חברת משחקי הקזינו פלייטיקה היא הדוגמה האחרונה, אבל ממש לא הראשונה, שבה קמה בישראל חברת הייטק עם הנהלה איכותית וחדשנות פורצת דרך - כשבסוף משקיעים זרים הם אלו שקוטפים את הפירות. כך, פלייטיקה נמכרה ב־2011 ב־160 מיליון דולר לענקית הקזינואים האמריקאית סיזארס, שתמכור אותה בקרוב ב־4.4 מיליארד דולר לתאגיד הסיני ג'יאנט. בתוך חמש שנים שווייה הוכפל בלא פחות מ־27.5 - והרווח לאמריקאים.

יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות ארז צור אמר ל"כלכליסט" ש"כניסת משקיעים מוסדיים ישראלים להייטק הישראלי תגביר את היכולת לבנות כאן חברות גדולות". ואכן מבט על תעשיית ההייטק הישראלית מגלה מספר לא מועט של חברות אשר עם קצת יותר חזון, ועם השקעה ארוכת טווח, היו הופכות לחברות גדולות בבעלות ישראלית: חברת ניהול הזכויות הדיגיטליות לחברות כבלים ולוויין NDS הוקמה בירושלים ב־1989 על בסיס טכנולוגיית ההצפנה של פרופ' עדי שמיר. ב־1992 נרכשה על ידי News של רופרט מרדוק, וב־2013 היא נרכשה ממרדוק על ידי ענקית התקשורת סיסקו ב־5 מיליארד דולר. באותה תקופה העסיקה החברה 1,800 מתוך 5,000 עובדיה בישראל וההנהלה שלה היתה ישראלית. כך גם במקרה של חברת האבטחה בתחום הבנקאות פאנדטק, שנמכרה בפעם הראשונה ב־2011 בסכום נאה של 338 מיליון דולר לקרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית GTCR. ארבע שנים לאחר מכן, הקרן האמריקאית מכרה אותה לחברת DH האמריקאית ב־1.25 מיליארד דולר - כשההנהלה נשארה ישראלית. חברת ניהול הספריות אקס ליבריס נמכרה ארבע פעמים, כשבכל פעם היא מייצרת ערך גבוה יותר לקרנות אמריקאיות שונות. בשנת 2006 היא נמכרה לראשונה ב־62 מיליון דולר, וב־2015 נמכרה בפעם הרביעית בחצי מיליארד דולר - כשגם במקרה הזה המנהל נשאר ישראלי.

המשקיע גיגי לוי: ההצלחה של פלייטיקה מאפשרת לחברות להאמין בעצמן ולחכות עם האקזיט"

למעשה, מה שהשתנה בכל החברות הללו הוא זהות הבעלים כשההנהלה נשארת זהה. "המכירה של פלייטיקה היא אות כבוד לרוברט אנטוקול, לאורי שחק (צמד המייסדים - מ"א) ולצוות המעולה ובכלל לתעשייה המקומית", אומר היזם הישראלי והמשקיע הראשון של פלייטיקה גיגי לוי. "ההצלחה של פלייטיקה תיצור אווירה של יכולת לבנות חברות גדולות. כל הצלחה בקנה מידה כזה מאפשרת לחברות נוספות להאמין ולהמתין עם האקזיט לשלב מאוחר יותר".

מדינת ישראל רשמה הכנסות ממסים רק בעת מכירתן הראשונה של אותן חברות, כשהיו בבעלות ישראלית מלאה. המדינה אמנם רשמה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, אך אלו מתגמדות לעומת פוטנציאל הכנסה של מיליארדי דולרים כחברות גדולות. לכן, בשנים האחרונות המדינה מגלה פעלתנות רבה בניסיון למנוע אקזיטים מהירים. כך, לדוגמה, הגיעה הרפורמה במס החברות והקמת הרשות לחדשנות - שאחת ממטרותיה היא מניעת אותן מכירות מהירות.

מלבד זאת, בשנים האחרונות ניכר גם כי התעשייה המקומית רוצה להקים חברות גדולות ולטפח אותן, אבל חובת ההוכחה עוד מוטלת עליה. אחד הצעדים החשובים שנעשים כיום הוא הקמת שורה של קרנות השקעה שמזרימות השקעות לחברות הצומחות. "לעתים כל שנדרש מהמשקיעים זה לתת ליזם סכום כסף לא גדול כדי שלא יתפתה לאקזיט קטן וימשיך לבנות את החברה", אמר ל"כלכליסט" בכיר בענף.