אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנה אחרי הסכם הגרעין: הרחוב האיראני לא קוצר את הפירות צילום: איי פי

ניתוח כלכליסט

שנה אחרי הסכם הגרעין: הרחוב האיראני לא קוצר את הפירות

יותר מחצי שנה חלפה מהסרת הסנקציות, ונראה שפרט למנהיגים שמנסים לעשות הון פוליטי ואישי מפתיחת המשק האיראני למערב, איש לא מבין מה השתנה. ההישגים הכמעט יחידים נרשמו ביצוא הנפט

03.08.2016, 07:39 | דורון פסקין

בחודש שעבר ציינה איראן שנה לחתימת הסכם הגרעין בינה לבין קבוצת מדינות בראשות ארה"ב. לפני כשנה עורר ההסכם תגובות טעונות, כשהמדינות המתנגדות אליו ובראשן ישראל ומדינות המפרץ הציגו תחזיות שחורות שבהן הרפובליקה האיסלאמית נהנית משגשוג כלכלי חסר תקדים ומחזקת את מעמדה האזורי. ההסכם יצר מתחים גם באיראן, כשהמחנה השמרני סבור שהוא לא יותר מעוד תכסיס מערבי להחלשת המדינה בעוד המחנה המתון יחסית בראשות הנשיא רוחאני סבור כי ההסכם הוא המפתח לפתרון חלק גדול מתחלואיה הכלכליים של המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

במבט לאחור נראה שהשפעת ההסכם מבחינה פוליטית וכלכלית מורכבת ואינה חד־משמעית. מצד אחד, איראן לא שינתה במאום את מדיניותה, ואולי אף חיזקה חלקים בה. התוקפנות האזורית, ההתעצמות הצבאית, המעורבות בטרור והדיכוי הפנימי מצדה של טהראן רק גברו. כל זאת מלווה כמובן בחיוכים שנוהגים לפזר הנשיא האיראני ושר החוץ שלו ג'וואד זריף בעת מפגשיהם התכופים עם נציגים מהמערב. מנגד, מי שציפה לשינוי דרמטי וזרם משקיעים בלתי פוסק באיראן התאכזב קשות.

שוק טאז שוק טאז'ריש בטהראן. אבטלה חריפה בקרב הצעירים | צילום: איי פי שוק טאז

ההודים קונים את הנפט

הנשיא רוחאני ואנשיו מדגישים את ההישגים, וזה ככל הנראה צפוי להיות המסר שלו בבחירות הקרובות שייערכו במאי 2017. ואכן, אין ספק כי המשק האיראני רושם התאוששות בשנה האחרונה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, המשק האיראני יצמח השנה בכ־4%, לעומת 1.3% בלבד בשנת 2015. זהו נתון מעודד אך רחוק מהיעד שהציב רוחאני: צמיחה של 5% השנה ושל 8% בשנה הבאה, שתוכל לייצר מספיק משרות כדי להתמודד עם האבטלה המחריפה.

מעבר לצמיחה הכלכלית, ההצלחה החשובה ביותר של איראן היא העלייה בתפוקה ובייצוא הנפט. מאז תחילת השנה תפוקת הנפט האיראנית עלתה מכ־2.8 מיליון חביות ביום לכ־3.5 מיליון חביות ביום (הייצוא נאמד בכ־2 מיליון חביות ביום). היעד האיראני הוא להגביר את התפוקה ל־4 מיליון חביות ביום עד סוף השנה ונראה כי הוא יעד בר־השגה.

הלקוח העיקרי של הנפט האיראני הוא השוק האסיאתי. במהלך חצי השנה האחרונה, צמח הייצוא האיראני להודו בכ־63% וליפן בקרוב ל־30%. שיעורי צמיחה מרשימים נרשמו גם בייצוא הנפט האיראני לשווקים החשובים הנוספים באסיה דוגמת דרום קוריאה וסין. מדובר בהישג חשוב שהאיראנים יצטרכו לעבוד קשה כדי לבססו ואולי אף להרחיבו בחודשים הקרובים, תוך התמודדות עם תחרות קשה בעיקר מצדה של סעודיה.

בנושא ההשקעות הזרות באיראן המשטר יכול לרשום הישג חלקי בלבד ויש הטוענים כי מדובר בכישלון חרוץ. התקוות היו כי עם הסרת הסנקציות יעוטו החברות הזרות על ההזדמנויות העסקיות הרבות שמציע השוק המקומי. באיראן אף הציבו יעד שאפתני של השקעות זרות בשווי של כ־30 מיליארד דולר בשנה בכל אחת מחמש השנים הקרובות, בעיקר לפיתוח שדות הגז והנפט.

לפחות מבחינת יחסי ציבור, איראן רשמה הצלחה בשנה האחרונה. רוחאני התקבל בכבוד מלכים בבירות מערביות, אנשי עסקים רבים הגיעו לכנסי השקעות שארגנה איראן בכל העולם ומשלחות של בכירים פקדו את טהראן.

במהלך חצי השנה האחרונה נרשמו הצהרות בומבסטיות שהבולטות בהן היו על עסקאות בשווי של 45 מיליארד דולר עם הענקיות בואינג ואיירבוס לרכישת עשרות מטוסים אזרחיים. עוד הוכרזה שורה ארוכה של הסכמים ראשוניים על השקעה בשוק האיראני. אולם, כשבוחנים את המספרים מסתבר כי ברבעון הראשון של השנה ההשקעה הזרה הישירה באיראן הסתכמה בכ־4.5 מיליארד דולר בלבד.

סיכון למשקיעים

הסיבה העיקרית לזרם הדליל יחסית של השקעות זרות לאיראן נעוץ בחששם של הבנקים המובילים במערב להעניק אשראי לפרויקטים באיראן. החשש נובע מהעובדה שארה"ב לא הסירה חלק מהסנקציות ובכלל זה על משמרות המהפכה – זרוע האכיפה של המשטר שחולשת בעצם על חלק גדול מהמשק האיראני. הבנקים המערביים חוששים כי אשראי לפרויקטים באיראן יתגלגל לכיסיהם של בכירי המשמרות, שעוסקות גם בפעילות טרור. מכאן הדרך לקנסות מהממשל האמריקאי קצרה.

הצי האיראני. המדיניות התוקפנית נמשכת, צילום: אי אף פי הצי האיראני. המדיניות התוקפנית נמשכת | צילום: אי אף פי הצי האיראני. המדיניות התוקפנית נמשכת, צילום: אי אף פי

בסוגיה זו האיראנים חשים מרומים. לא בכדי הצהיר רק בשבוע שעבר יו"ר הפרלמנט, עלי לאריג'אני כי רק בנקים בדרג שני או שלישי מוכנים לפעול באיראן. המחנה השמרני באיראן בטוח שהימנעות הבנקים המובילים בעולם להכניס ידם לשוק האיראני היא "מזימה מערבית" וגם הפגישות האישיות שניהל שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי עם בכירי הבנקאות העולמית בעניין לא שכנע את האייתולות.

מעבר לסוגיית המימון, חברות מערביות רבות מזהות סיכונים עסקיים באיראן ובהם היעדר שקיפות, שחיתות נרחבת, תשתיות תחבורה לקויות ואף מעצרים שרירותיים של אנשי עסקים זרים.

השנה האחרונה הנחילה מפח נפש לאיראני הממוצע, שקיווה כי הסכם הגרעין והסרת הסנקציות יובילו לשיפור במצבו הכלכלי. תחושה זו באה לידי ביטוי בתמיכה שיש להסכם בציבור. אם לפני שנה כ־76% מהציבור באיראן הביע תמיכה בהסכם הגרעין (מתוכם 43% תמיכה גורפת) כיום שיעור התמיכה ירד, לפי סקר עצמאי, לרמה של כ־60% (22% בלבד בתמיכה גורפת).

הנתון אינו מפתיע. מי ששילם את מחיר הסנקציות בשל תכנית הגרעין היו האיראנים הפשוטים שציפו לשיפור מהיר במצבם כבר בתוך שנה. זה לא קרה. לפי הסקר 74% טוענים כי לא חשו בשום שינוי. התחושה הזו מצאה ביטוי השבוע גם בנאום של המנהיג העליון עלי חמינאי, שהיה ממבקרי ההסכם. "הסרת הסנקציות הייתה אמורה לשפר את חייהם של אנשים, האם אנחנו רואים שינוי כלשהו?", אמר.

הדבר מלמד מצד אחד על הציפיות המוגזמות של הציבור האיראני לדיבידנדים כלכליים כבר בשנה הראשונה לקיומו של ההסכם. מצד שני, האכזבה מעידה גם על כך שתועלות מההסכם עדיין לא מחלחלות לכל שכבות האוכלוסייה באיראן. מאז שרוחאני נכנס ללשכת הנשיא ב־2013 הוא הצליח לייצב את המשק והפחית את האינפלציה לרמה חד־ספרתית (לעומת למעלה מ־30% בתקופת קודמו). אבל הוא כשל ביצירת מקומות תעסוקה נוספים - סוגייה בוערת לכל צעיר איראני. ברפובליקה האיסלאמית קשה לקבל נתון מהימן על שיעורי האבטלה אך לפי הערכות מדובר כ־12% לפחות. ללא התגברות משמעותית של השקעות זרות ועם המשך דשדוש מחירי הנפט, יותר ויותר איראנים יאבדו תקווה למציאות עבודה. זו הסיבה שהזעם הציבורי התפרץ במלוא עוזו בחודש שעבר כשהודלפו תנאי השכר של בכירי המגזר הממשלתי וראשי המשטר הודיעו על תקרת שכר.

הכותב הנו מומחה לכלכלות המזה"ת

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות