יבואני מוצרי הטיפוח: "להיזהר מרמדיה 2"

יבואני הקוסמטיקה החליטו להילחם ברפורמת התמרוקים שמשרד הבריאות מבקש לבצע באמצעות לוביסטים. ל"כלכליסט" נודע כי היבואנים, תחת חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, ייפגשו השבוע עם הלוביסטית יעל אבס־גויסקי, במטרה לגייס אותה להובלת מאבקם.

רפורמת התמרוקים של משרד הבריאות, שמתעכבת כבר שש שנים, קיבלה ביום חמישי האחרון תמריץ ממשרד האוצר, שפרסם בטיוטת חוק ההסדרים פרק המוקדש להקלות על יבוא מקביל של מוצרי קוסמטיקה. באוצר מתכוונים לבצע שינוי מהותי בתהליך יבוא הקוסמטיקה לישראל, שעיקרו הוא פישוט ההליך הבירוקרטי. כיום מדובר בהליך ארוך ומסורבל שנמשך לעתים עד חצי שנה, ובמקרים מסוימים עד שמתקבל האישור ליבוא ממשרד הבריאות, המוצר הקוסמטי כבר אינו רלוונטי לשיווק. ההליך הבירוקרטי מקשה על היבואנים ומשית עליהם עומס רגולטורי ובירוקרטי שנאמד בעשרות מיליארדי שקלים. ליבואנים יש אמנם אינטרס שהבירוקרטיה תצטמצם, אבל לא בכל תנאי. רפורמה אחת שאמורה לצמצם את יוקר המחייה כבר נגנזה מחוק ההסדרים — יבוא מוצרי החשמל שעשויה היתה להוזילם ב־10% ולהגביר את התחרות בענף החשמל. לטענת גורמים ממשלתיים, הסעיף יצא בלחץ שהפעילו היבואניות החזקות בענף.

מחלקת קוסמטיקה במשביר לצרכן | צילום: אריאל בשור

למאבק שותפות החברות לילית קוסמטיקה, אלקליל יבואנית אסתי לאודר, מאק ובובי בראון, ג'ונסון אנד ג'ונסון, תמר שיווק מוצרי בריאות טבעיים ועוד. התקנות שמבקש משרד הבריאות לתקן מאפשרות ליבואן לא להמתין לבדיקות שיבצע משרד הבריאות ולאישור ממנו, ורק יידרש להודיע למשרד על יבוא מקביל של תמרוק מסוים, וימסור פרטים עליו. למעשה, משרד הבריאות, בעיקר לאחר האישומים שספג בפרשת רמדיה, מסיר מעצמו את האחריות לטיב המוצרים ומעביר אותה ליבואן.

"הסרת הבירוקרטיה היא דבר מבורך, אבל הואיל ומדובר בתמרוקים שמשתמשים בהם על הפנים ועל הגוף, יש קשר הדוק לתרופות והסיכון לצרכנים גדול. אם זה יתקבל בצורה הזו, זו פרשת רמדיה 2. ושלא כמו בפרשת רמדיה, פה משרד הבריאות כבר לא יוכל להגיד 'לא ידענו' כי אנחנו מתריעים", אומר ל"כלכליסט" יו"ר חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר ומבעלי לילית קוסמטיקה ראובן בילט. "אין הבדל בין קרם פעיל שמורחים על הפנים לבין קרם רפואי שמשווק כתרופה". החשש הוא כי עקבותיו של היבואן המקביל ייעלמו כשיתברר שנגרמה בעיה בריאותית, והצרכנים יפנו אל היבואנים הרשמיים.

היבט נוסף שנזנח בתקנות הוא הקניין הרוחני. לדברי היבואנים הרשמיים, הם משקיעים בפרסום ושיווק והיבואנים המקבילים מנצלים את המותג והמוניטין שנבנה.

שוק התמרוקים מגלגל בישראל (ללא הדיוטי פרי) כ־2.5 מיליארד שקל, על פי הערכות. על פניו, כל הצדדים מעוניינים בהקלות ביבוא ובהפחתת הבירוקרטיה. אבל מתחת לפני השטח, מתנהל מאבק בין משרד הבריאות שמבקש להתאים את התקנים לתקן האירופי, לבין היבואנים שטוענים כי התקנות החדשות מפלות לטובה את היבוא המקביל. היבואנים דרשו כבר בספטמבר להיות חלק מגיבוש התקנות ולדבריהם סורבו, ובתגובה הם ביטלו פגישה בנושא שתוכננה להתקיים עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

יבואני הקוסמטיקה, כמו גם בענפים אחרים, נדרשים לתשלומים גבוהים עבור בדיקות שעוברים המוצרים המיובאים. בענף אומרים כי ב־2015 הגיעו תשלומי האגרות לכ־10 מיליון שקל. אגרות אלה צפויות להתייקר שכן השינוי מגדיר כ־2,000 מוצרים נוספים, ובהם בשמים, שיידרשו באגרה. כמו כן, ניתן יהיה לייבא לארץ מוצרי קוסמטיקה שיוצרו בטכנולוגיית ננו, שעד היום חל איסור לייבא, אך היבואנים יצטרכו לשלם לרישיון זה 6,000 שקל לעומת 1,300 שקל לרישיון רגיל.

נגד היבואנים הרשמיים יהיו מי שיטענו ובצדק שמה שעומד לנגד עיניהם הוא הרווחיות שלהם, וכי הם מנסים למנוע תחרות והורדת מחירים. לדברי בילט, "אנחנו בעד הורדת מחירים אבל נגד פגיעה בבריאות הציבור. ניתן להוזיל מחירים באמצעות ביטול האגרות. עד היום היתה הצדקה לתשלום האגרות מפני שמשרד הבריאות בדק כל בקשה לרישיון והיה צריך להשקיע כוח אדם. היום, כשמוסרת ממנו הדרישה לקבל אחריות על עצמו בנוגע למוצרים וכל האחריות מוטלת על היבואן הרשמי, אין שום הצדקה לגביית האגרה".

ממשרד הבריאות נמסר: "כאחראי על בריאות הציבור, המשרד לא יכול להסכים למצב שבו מוכנסים לארץ מוצרים, בלי היכולת להבטיח שהגיעו ממקור אמין, באופן שיבטיח שבמקרה תקלה נדע לאתר את המקור. יודגש כי בשש השנים האחרונות נערכו אינספור פגישות עם יבואני התמרוקים. היבוא המקביל מקודם תוך הקפדה מיוחדת של שמירה על בריאות הציבור. כבכל תחום המוסדר במשק, גם לצורך רגולציית התמרוקים נדרשת גביית אגרות ונושא התמחור מצוי בידי משרד האוצר".