חקר ביצועים: השבוע של פלייטיקה והרפורמה בפנסיה

חשדות נגד רשות החברות

יוגב: זמן ללכת

מבקר המדינה הודיע השבוע כי קיים חשש לפלילים במינויים בחברות הממשלתיות תחת ראש רשות החברות אורי יוגב. גם אם לא תהיה חקירה פלילית, יוגב צריך לעזוב. שלוש שנים אחרי שנכנס לתפקיד בכל הכוח, פשוט כבר לא ממש נשאר לו מנדט. יוגב טוען שהוא בולם בגופו מינויים פוליטיים בחברות; זה לא מדויק, וגם אם היה מדויק - אין טעם שיישאר. משבר האמון שלו עם השר משה כחלון עמוק מאי פעם, יחסיו עם החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו בלתי נסבלים, ובאופן כללי האוצר לא איתו והוא לא עם האוצר. זה תוקע את כל העבודה של רשות החברות: הפרטת תעש לא מתקדמת, הדירקטוריונים חסרים, המונופולים מזהים את החולשה ופותחים בעיצומים. שילך עכשיו, עם שארית האינטגריטי שעוד נותרה לו, כדי לכבד את התפקיד.

נעמה סיקולר

אורי יוגב | צילום: אוראל כהן

חברות הביטוח נלחמות בפנסיה ברירת מחדל

שובם של ביטוחי המנהלים

חברות הביטוח הפתיעו השבוע, כשהבהירו לבג"ץ שהן דווקא בעד שילוב אג"ח ממשלתיות, אלה שמספקות לחוסכים תשואה מובטחת, בביטוחי המנהלים וקופות הגמל. על פניו, זה משונה: אג"ח ממשלתיות הן אחד ממוקדי המשיכה של קרנות הפנסיה, שאותן מנהלות חברות הביטוח. למה שירצו לקדם תחרות בין שני מוצרים שלהן? כי קרנות הפנסיה הן לא מה שהיו פעם. המהלכים של המפקחת דורית סלינגר, ובראשם קרנות ברירת המחדל עם דמי הניהול הנמוכים, פוגעים בהכנסות של מנהלי הפנסיה. בניסיון לפצות על אובדן ההכנסה, החברות מנסות להחיות את ביטוחי המנהלים, מוצר שאיבד את יתרונותיו וגם גובה דמי ניהול גבוהים. לא בטוח שאג"ח ממשלתיות הן מה שיהפוך אותו שוב לאטרקטיבי, אבל חברות הביטוח מנסות הכל. כשהסוכן יתקשר בקרוב להציע לכם לחסוך דווקא בביטוח מנהלים, בדקו היטב שהוא מציע יתרונות ממשיים, ולא רק מנסה למזער את אפקט סלינגר.

רחלי בינדמן

ההנפקות חוזרות?

דוידי: דמי תיקון

ישי דוידי, ראש קרן ההשקעות פימי שהשוק מייחס לו מגע זהב, הצהיר כי הוא מתכנן להנפיק כאן בקרוב כמה חברות, ועורר שמחה רבה. לא רק אצל משקיעים אלא בעיקר בקרב ראשי הבורסה, שרק השבוע - אוגוסט, כן? - רשמו את ההנפקה הראשונה השנה. ובכל זאת ראוי לומר שדווקא על פימי וקרנות פרטיות אחרות מוטלת חלק מהאחריות להתייבשות הבורסה, ולא רק בארץ. ככל שהן הלכו וגדלו, מזרימות עוד ועוד כסף לעוד ועוד חברות, כך פחתה המוטיבציה של החברות לגייס בבורסה, תחת דרישות לשקיפות מחמירה. כי אם יש קרנות שמחפשות במי להשקיע, למה צריך להתפשט בציבור בשביל קצת כסף? אז אולי ההנפקות המתוכננות של דוידי הן מין מעשר שהוא זורק לציבור ולבורסה, אחרי שאת הכסף הגדול באמת על אותן החברות הוא כבר עשה באופן פרטי.

סופי שולמן

ישי דוידי. דמי תיקון | צילום: עמית שעל

הקרב על ההתחדשות העירונית

גלנט: איך נראית שליטה

התחדשות עירונית היא העתיד האורבני והנדל"ני של ישראל. כשהרשות להתחדשות עירונית הוקמה, היא תוכננה כך שתהיה עצמאית, חפה משיקולים פוליטיים של יחסי רשויות מקומיות ושרים. עד שבא יואב גלנט. שר הבינוי והשיכון הצליח השבוע לכופף את היועץ המשפטי לממשלה, את נציבות שירות המדינה ואת האופוזיציה, והורשה למנות את מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית בלי מכרז ובלי ועדת איתור. ביד השנייה הוא ביטל את מליאת הרשות. או כמו שאמרה השבוע השרה מירי רגב, בעניין אחר, מה שווה גוף ציבורי אם "אנחנו" לא שולטים בו. כשמנסים להבין איך נראית השתלטות פוליטית שמנוגדת לאינטרס הציבורי, לא חייבים להיסחף לדיונים הרועשים על תאגיד השידור. אפשר לקפוץ לחדר אחר במשכן הכנסת, לדיונים השקטים וחורצי הגורלות בוועדות שקטות יותר.

אורי תובל

גלנט. מי צריך מכרז? | צילום: לידר סטודיו לצילום

אקזיט גיימינג ענקי

פלייטיקה: הקרנות לא במשחק

השבוע התבשרנו כי חברת המשחקים הישראלית פלייטיקה נמכרת לתאגיד סיני תמורת 4.4 מיליארד דולר. זו לא הצלחת הגיימינג היחידה כאן: פלאריום שווה כ־600 מיליון דולר, וסטארט־אפים שמתמחים במשחקים צצים במהירות ונמכרים בהצלחה (Blue Parrot נמכרה לפלייטיקה, Rising Tide g לזינגה). הציבור בישראל לא נהנה מכל ההצלחה הזאת. במקום שהחסכונות הפנסיוניים שלו יושקעו בגאות ההייטק בכלל ובשגשוג המשחקים הם זורמים לנדל"ן ברומניה או לאסדות של טייקונים. גם קרנות השקעה פרטיות לא נכנסות לתחום. למעשה, ענף הגיימינג הישראלי נשען בעיקרו על גיגי לוי (בתמונה), שמשחק בכספו הפרטי. שאר ההון בהייטק הישראלי כלל לא נכנס למשחק, ופוגע בסיכוי שלו לנצח.

אסף גלעד

מייסד פלייטיקה, רוברט אנטוקול | צילום: עמית שעל

ייצוגית נגד רואי חשבון

כבוב: תזכורת חשובה

לפני חודש עלה השופט חאלד כבוב על הבמה בכנס לשכת רואי החשבון והזכיר לשומעיו: "אתם אלה שיושבים בצומת המרכזי שיכול לסכל כל פעילות לא תקינה של החברה הציבורית". השבוע הוא שלח את המסר הזה גם מבית המשפט, כשאישר הגשת תביעה ייצוגית נגד רואי חשבון של חברה ציבורית שפרסמה דו"חות שגויים, מלרג. כך, לצד בעל השליטה, דירקטוריון החברה, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שלה, גם פירמת רואי החשבון הענקית ארנסט אנד יאנג מוצאת את עצמה חשופה, וסופגת ביקורת נוקבת של כבוב. טוב עושה בית המשפט ומזכיר לרואי החשבון את תפקידם כשומרי הסף, את האחריות הגדולה — ואת המחיר שלעתים צריך לשלם.

עמיר קורץ

יבשת בתוך מלקחיים

אירופה: ברית נגד נאט"ו

יולי היה חודש קשה לא רק לאיחוד האירופי, שעדיין מלקק את פצעי ההצבעה על הברקזיט, אלא גם לברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, שחלקה בשמירת יציבות היבשת למודת המלחמות שווה לפחות לזה של האיחוד. המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ הצהיר שארצות הברית בהנהגתו לא בהכרח תעמוד בהתחייבותה להגן על המדינות הבלטיות במקרה של איום רוסי, אמירה שלמעשה מקעקעת את יסודות הברית. אחר כך הפקיר אותה גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהאשים את ארצות הברית והאיחוד ב"תמיכה בטרור ובמתכנני ניסיון ההפיכה" נגדו. צבא טורקיה הוא השני בגודלו בנאט"ו, כך שהצהרות ארדואן מערערות עוד יותר את הברית, לנגד עיניו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמברך על כל סימן של חולשה וכאוס באירופה. בעצם, נאט"ו נאלצת להביט כרגע, חסרת אונים, בשלושה מנהיגים שונים למדי אבל דומים מאוד בפרנויה, בהתבדלות ובשכרון הכוח - שיוצרים כעת ברית משל עצמם.

רן אברמסון

מימין: ארדואן ופוטין | צילום: רויטרס

הכדורגלן ממשיך למחות

טגה: מנהיג

לקראת סוף העונה שעברה אמייה טגה, קשר מכבי נתניה, עלה לחימום שלפני המשחק עם חולצה שעליה הכיתוב "עד מתי? אברה מנגיסטו" (אזרח ישראלי המוחזק ברצועת עזה) ו"כולנו יוסף סלמסה" (צעיר שמת לאחר שנעצר באלימות בידי שוטרים). ההתאחדות לכדורגל קנסה את טגה על אקט המחאה הזה ב־750 שקל. טגה הגיע השבוע למשרדי ההתאחדות ושילם את הקנס במטבעות של 10 אגורות, עוד צעד של מחאה, גם נגד הקנס, ויותר כחלק מהמחאה הרחבה נגד היחס למנגיסטו, סלמסה והישראלים ממוצא אתיופי כולם. ה־10 אגורות עבדו, טגה זכה לסיקור נרחב, עוד קצת במה ניתנה למחאה הזאת. זה צעד קטן אבל חשוב ליוצאי אתיופיה ולמאבקם, גם לטגה עצמו. מנהיג על המגרש שבגיל 31 נראה כמי שיכול להיות מנהיג גם מחוץ למגרש. טגה הוא מהאנשים האמיצים והיצירתיים שהכדורגל הישראלי צריך גם אחרי שיפרשו ממשחק.

אוריאל דסקל