אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפליט האפגני שמפנה מוקשים עם רחפנים

הפליט האפגני שמפנה מוקשים עם רחפנים

ילדותו של מסעוד חסני בשולי קאבול צרופה בזכרונות של חבריו נפצעים ונהרגים בשל מוקשים לא מסומנים. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מתאר את מאבקו לנקות את העולם

03.08.2016, 11:18 | נמרוד צוק

כשהיה מסעוד חסני בן חמש עברה משפחתו מדירת מגוריהם בקאבול בירת אפגניסטן לשכונה חדשה שהוקמה סמוך לנמל התעופה בשולי העיר. למרבה הצער, המעבר הציב אותם בקרבה מסוכנת לאיזור אימונים צבאי נטוש ומשופע מוקשים ישנים ולא מסומנים. ילדותו של חסני רצופה סיפורים על חברים שנפצעו או נהרגו מפגיעת מוקש. החיים בצל המוקשים תמו רק בגיל 14, כשהוא ברח מאימת משטר הטאליבן שהשתלט על קאבול, ונדד כפליט ברחבי אירופה עד שמצא מקלט בהולנד.

קראו עוד בכלכליסט

היום, בן 32 ובוגר תוכנית הלימודים של האקדמיה לעיצוב של איינדהובן, חסני הוא יזם ובעלי חברת עיצוב ועומד מאחורי אחד המיזמים הטכנולוגיים המעניינים ביותר באתר קיקסרטאטר: Mine Kafon Drone, רחפן ראשון שנועד להחליף את השיטות הוותיקות, האטיות, היקרות והמסוכנות לפינוי שדות מוקשים. המערכת שפיתחו חסני ואנשיו נועדה לבצע את איתור, מיפוי ונטרול המוקשים באמצעות פיצוץ מבוקר מרחוק, ללא סכנה למפעילים. הפרויקט כבר עבר את יעד הגיוס הראשוני שלו וגייס כ־92 אלף יורו מ־2,300 תורמים - יותר ממחצית הסכום שחסני מקווה לאסוף בדרך להגשמת המטרה השאפתנית של גיבוש פיתרון טכנולוגי לניקוי העולם ממוקשים תוך 20 שנה.

 הרחפנים של חסני ופרויקט הכדור המקורי שלו. "החל כפרויקט סיום לימודים" הרחפנים של חסני ופרויקט הכדור המקורי שלו. "החל כפרויקט סיום לימודים"  הרחפנים של חסני ופרויקט הכדור המקורי שלו. "החל כפרויקט סיום לימודים"

"הרחפן התחיל מפרויקט סיום הלימודים שלי, גם הוא מתקן לניקוי שדות מוקשים שתוכנן יותר כמיזם אמנותי מאשר כפיתרון פרקטי ונועד לעורר מודעות לבעיית המוקשים", אומר חסני בראיון טלפוני ל"כלכליסט". המתקן הראשון של חסני, שנחשף ב־2012, עוצב ככדור ענקי ומונע ברוח בהשראת שיחי מדבר מתגלגלים, והורכב מעשרות מוטות במבוק שבקצותיהם מוקמו דיסקיות פלסטיק עגולות. הכדור נועד לנוע על פני שדה המוקשים בכוח הרוח ולהפעיל ולפוצץ מוקשים בכוח משקלו. המיזם המקורי זיכה את חסני בחשיפה בינלאומית בין השאר ב־BBC, CNN ומגזין Wired, במועמדות לפרס מטעם מוזיאון העיצוב של לונדון ובמקום על הבמה היוקרתית של TED.

אלף שנה לניקוי העולם ממוקשים בשיטות הקיימות

בעיית המוקשים הישנים והלא מסומנים מטרידה זה עשרות שנים את האו"ם, ממשלות של מדינות דוגמת לוב ואפגניסטן, ארגונים אזרחיים ואף חברות מסחריות כמו חברות בתחום האנרגיה, שמתקשות לנצל שדות נפט ומחצבים בשל מוקשים הפזורים בהם. לפי נתוני האו"ם, כ־110 מיליון מוקשים פזורים על פני 70 מדינות, שרידים של מלחמות עבר, ופוגעים ב־20–15 אלף איש מדי שנה. בקצב הפינוי הנוכחי יידרשו יותר מאלף שנה לניקוי כדור הארץ כולו ממוקשים.

מסעוד חסני: "ברוב העולם עדיין מפנים מוקשים תוך סכנת חיים. הרחפן מסוגל לעשות את העבודה מהר פי 20 ובמחיר זול פי 200 מהשיטות הקיימות" מסעוד חסני: "ברוב העולם עדיין מפנים מוקשים תוך סכנת חיים. הרחפן מסוגל לעשות את העבודה מהר פי 20 ובמחיר זול פי 200 מהשיטות הקיימות" מסעוד חסני: "ברוב העולם עדיין מפנים מוקשים תוך סכנת חיים. הרחפן מסוגל לעשות את העבודה מהר פי 20 ובמחיר זול פי 200 מהשיטות הקיימות"

חסני החליט לנצל את הרוח הגבית והפרסום שקיבל הכדור המתגלגל שלו כדי להפוך אותו מרעיון עיצובי למערכת ממשית שפועלת בעולם האמיתי. ב־2013 הוא גייס כ־120 אלף ליש"ט מגולשי קיקסטארטר, והקים יחד עם אחיו מחמוד ושורת מעצבים ומהנדסים מעבדת מחקר ייעודית לפרויקט. אך הצעה שהתקבלה באי־מייל מאחד מתומכי המיזם גרמה להם לשנות כיוון: "זה רעיון יפה, אבל למה שלא תבנו רחפן שיעשה את זה?".

"החלטנו להניח בצד את הרעיון המקורי ולהשקיע את המשאבים שלנו ברחפן, שנראה כפתרון מעשי יותר", אומר חסני. "אפשר להפעיל אותו בצורה מדויקת יותר שתטפל ביסודיות בשטחים לניקוי ולהפעיל אותו בלהקים. המימון הגיע עד כה ממה שנשאר מפרויקט הקיקסטארטר הקודם ומחלק מהכנסות חברת העיצוב שלי".

בחודשים האחרונים בנה הצוות את האב־טיפוס מחלקי רחפנים מייצור סדרתי, רכיבים שחברי הצוות פיתחו בעצמם ותוך שימוש בתוכנות קוד פתוח. האב־טיפוס עבר בהצלחה ניסויי תעופה אך עדיין לא הוכיח את יכולותיו בפינוי מוקשים בשטח, ולכן מנסה חסני לגייס מימון נוסף, בקיקסטארטר וממשקיעים פרטיים, שישמש להמשך הפיתוח ולהערכת ניסויים מעמיקים יותר. "אני מעריך ש־600 אלף יורו יאפשרו לנו להגיע למוצר עובד תוך מספר שנים", הוא אומר.

בבסיס המערכת מצוי רחפן סטנדרטי למדי במשקל 5 ק"ג המצוייד בשישה להבים, שמוסב לשלוש תצורות שונות: תוספת של מצלמת 3D מאפשרת מיפוי ראשוני של השטח והגדרת השטחים המיועדים לניקוי; מגלה מתכות משולב חיישנים משמש לאיתור המוקשים ולסימון מיקומם המדויק; וזרוע רובוטית שמניחה נפץ קל משקל מעל לכל מוקש, שמאפשר לפוצץ מרחוק מספר רב של מוקשים בבת אחת בלי סיכון למפעילים. מרכיב חשוב נוסף הוא מערכת שליטה ובקרה שתשמש לניהול התהליך ולתכנון מסלולי הטיסה של הרחפנים, שיופעלו בשליטה ידנית או בתעופה אוטונומית. לדברי חסני, בסיום התהליך עדיין יידרש מומחה אנושי שיסרוק את השטח ויוודא שהוא טופל כהלכה.

האתגרים: משך החיים של הסוללה והדיוק הרובוטי

"ברוב המקומות עדיין מפנים מוקשים באמצעות אנשים מצויידים במגלי מתכות שמסכנים את חייהם, ובמקרה הטוב משתמשים ברובוטים שמחירם 500–70 אלף דולר ליחידה", אומר חסני. "פינוי מספר עשרות מטרים עשוי לארוך מספר שעות. השיטה שלנו מאפשרת למפות 10 אלף מ"ר תוך שתי דקות ולנקות אותם בקצב של 10 מ"ר ב־40 שניות. הרחפן מסוגל לעשות את העבודה מהר פי 20 ובמחיר זול פי 200 מהשיטות הקיימות".

רחפן לפינוי מוקשים שפיתחה החברה רחפן לפינוי מוקשים שפיתחה החברה רחפן לפינוי מוקשים שפיתחה החברה

הפרויקט השאפתני יידרש כמובן לעבור עוד מכשולים רבים לפני שיהפוך למציאות. מעבר לקושי להתמודד עם שטחים הרריים או מיוערים, למשל, הטכנולוגיה להטסה אוטונומית של רחפנים עדיין מצויה בשלבי פיתוח וניסוי, ובמדינות רבות עדיין קיימים חסמים רגולטורים להפעלת כלי טיס מסוג זה. "נציגי או"ם מטעם עשרות מדינות הביעו התהלבות מהפרויקט, אבל רוצים לראות רחפן עובד לפני שיקחו בו חלק", אומר חסני.

"אחד האתגרים הטכניים העיקריים שעומדים בפנינו היא הסוללה, שלא מאפשרת כרגע זמן טיסה ממושך מספיק. אנחנו בוחנים שימוש בתאי דלק שיספקו עד שלוש שעות הפעלה. בעיה נוספת היא הדיוק של הזרוע הרובוטית, ואנחנו עובדים עליה עם מספר חברות בתחום", הוא מגלה. "האנושות עובדת על הנחתת אדם על מאדים תוך 20–10 שנה. אני מאמין שפינוי כדור הארץ ממוקשים והצלת חיי מאות אלפי אנשים יהיה פשוט בהרבה מבחינה טכנולוגית". 

תגיות