לקראת האולימפיאדה: ריו מתמרקת, ברזיל מתפרקת

אז, ב-2009, כשריו דה ז'ניירו ניצחה את מדריד, שיקגו וטוקיו ונבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של 2016, כלכלת ברזיל הייתה בשיאה. האלימות, הסמל המסחרי של ריו כמעט כמו החופים שלה, הייתה במגמת ירידה. הכלכלה פרחה הודות לביקוש לסחורות, עמוד התווך של היצוא הברזילאי. הממשלה, עם סילביו לולה בראשה, טפחה לעצמה על שכם על צליחת המשבר הגלובלי והשיקה תוכנית גרנדיוזית לעידוד מעמד הביניים. עם צמיחת התוצר של 7.5% ב-2010, אקונומיסט ניבא לכוכבת של דרום אמריקה כי תהיה חמישית בעולם. אחרי צרפת ובריטניה.

שש שנים אחרי, ברזיל מוצאת את עצמה בחלום בלהות של שקיעה כלכלית, שערוריות פוליטיות בלתי פוסקות, מירמור חברתי ומחדלי ענק שמתגלים ערב המשחקים. הכלכלה התכווצה כמעט בעשירית מאז הכניסה למיתון ב-2014. עקב כך היא צנחה למקום התשיעי בדירוג העולמי, אחרי הודו ואיטליה.

האינפלציה דוהרת והבנק המרכזי מתמרן בין צמיחה לאינפלציה שנושקת ל-10%. ריו העיר וריו המחוז נמצאים על סף פשיטת רגל - השוטרים והמורים לא קיבלו משכורת כמה חודשים. "אסון פיננסי", סיכם את המצב ראש העיר. הרפורמות נתקעו ועמן מעמד הביניים. והאלימות? האלימות נמצאת בשיאה. 85% מהברזילאים סבורים כי זהו הגורם העיקרי שעלול להכשיל את המשחקים.

ברזיל

פרשת השחיתות ב-Petrobras, תאגיד אנרגיה ענק בבעלות ממשלתית, הולידה עשרות אם לא מאות חקירות נגד אנשי ציבור. ממשיכת דרכו ובת טיפוחיו של לולה, דילמה רוסף, הודחה בגין טיוח החורים בתקציב הממשלתי (באורך פלא היא גם כיהנה כיו"ר של Petrobras). לולה עצמו נמצא תחת חקירה. תוך פחות משנתיים, 61% מתוך 276,000 עובדים של החברה איבדו את משרותיהם. חברת הבנייה הגדולה במדינה Odebrecht גם צמצמה את כוח העבודה שלה. הפיטורים שטפו את כל הענפים ושיעור האבטלה זינק ל-11%. ואם זה לא מספיק, היתושים הביאו את נגיף ה- Zika, שהכניס ללחץ את הספורטאים.

האם המשחקים האולימפיים אשמים בכך? ברור שלא. הם רק הציפו, כמו נייר לקמוס, את התשתית הרקובה של שנות הפריחה. הבעיות של ריו המארחת והבעיות של ברזיל שזורות אחת בשנייה. נדיר שהעיר המארחת מצליחה להגיע לרווח מהמשחקים האולימפיים. ברזיל לא תהיה אפילו קרובה לזה. היא תיכננה להשקיע כ-14 מיליארד דולר בתשתיות, תחבורה, איצטדיונים, הכפר האולימפי, הביטחון והצרכים הלוגיסטיים השונים. הסכום הזה קפץ לכ-20 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות כנראה לא יעלו מ-4.5 מיליארד דולר.

בעוד ש-10,500 משתתפים ו-500,000 מבקרים "יהפכו את הייאוש לנסבל יותר". השאלה הגדולה היא האם המשחקים יצליחו לחלץ את ברזיל מהמיתון החמור ביותר ב-100 השנים האחרונות. רק 61% מתוך 6.5 מיליון התושבים של ריו מאמינים כי המשחקים ינחלו הצלחה.

המארחים בנו על התיירות ושיפור התשתיות כתוצרי לוואי הכרחיים, שהתועלת מהם תישאר הרבה אחרי עזיבת אחרון המשתתפים. אלא שחשיפת הכשלים בהכנות ונגיף ה-Zika לא ממש תרמו לאטרקטיביות של ריו כיעד תיירותי. דקה לפני טקס הפתיחה החגיגי, מתברר כי גם תכנון התשתיות סובל מחוסר יעילות משווע ואפילו מפרץ ה- Guanabara נידון כנראה להישאר מזוהם, על אף ההבטחות לטהרו לקראת תחרויות השיט. התושבים, ה- Cariocas, קיוו כי המשחקים יובילו לשיפור השירותים בסקטור הציבורי ויספקו משרות. ספק אם התושבים יקצרו את פירות ההשקעה.

ריו דה ז'נרו | צילום: איי אף פי

לברזיל יש חיבה היסטורית למצבי קיצון, כלכלת צמיחה-צניחה כינו אותה הכלכלנים (Boom/Bust Economy). האם ניתן לזהות ניצנים של צמיחה אחרי שנים של צניחה? את האופטימיות משדרים דווקא השווקים. הבורסה זינקה ב-32% מתחילת השנה והכסף הזר זורם למניות ולאג"ח, שהרי ריבית של 14.25% נראית כחלום בעולם של תשואות שליליות במערב.

המפנה הגיע הודות להתאוששות מחירי האנרגיה והסחורות בכלל, ובעיקר מתוך תקווה לשינוי במנהיגות. המטבע (ריאל ברזילאי) התחזק בכ-20% מסוף ינואר, מאזן סחר החוץ משתפר מעט והחזאים רואים צמיחה חיובית ב-2017. בדרך כלל השווקים מקדימים את הכלכלה הריאלית בכחצי שנה. יש לקוות כי עם קשר למשחקים האולימפיים, או בלי קשר לספורט, כלכלת ברזיל תמצא גם הפעם את הכוחות להתאושש מ"עונת הפציעות" ותעלה על מסלול הצמיחה. רק שהפעם נייחל לה שזה יהיה מסלול ישר.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם תעודות סל, מקבוצת אקסלנס.