רמלה: התגוררה עשרות שנים על שטח ציבורי - וזוכתה

בית משפט השלום ברמלה זיכה באחרונה נאשמת מעבירות של שימוש חורג בקרקע, אף שלפי העירייה היא מתגוררת במשך עשרות שנים על קרקע ציבורית עליה הוקמו מבנים בשטח בנוי כולל של 750 מ"ר. מדובר בקרקע ברחוב גן חק"ל ברמלה אשר על פי טענות העיריה נבנו עליה בית, סככה לדיר כבשים וגינה מתוחמת בשטח כולל של 750 מ"ר.

מההחלטה של השופטת רבקה גלט עולה, כי הנאשמת אמירה אלשמאלי טענה כי היא מתגוררת על הקרקע עשרות שנים ובכל אותו הזמן עירית רמלה היתה מודעת לנוכחותה הלא חוקית לכאורה אך מעולם לא הגישה נגדה כתב אישום או נקטה נגדה פעולות אכיפה. בעדותה אמרה כי רק כעת, בעקבות תוכנית שיזמה העיריה להקמת גני ילדים הוחלט להגיע ולבחון האם יש בשטח מבנים שיפריעו לתוכנית. ההתעלמות רבת השנים של העיריה הובילה לכך שעל כל עבירות הבניה במידה וישנן כאלה חלה התיישנות ולכן ביכולתה להאשים אותה כעת רק בשימוש חורג בקרקע.

עם זאת, קשה להתעלם מכך שלמרות התעלמות רבת שנים מצד העירייה, הנאשמת זוכתה בתביעה שנחשבת לפחות מצד העיריה לברורה ודאית, בעיקר בשל עדותם של הפקחים אשר לפי השופטת "הותירו רושם בעייתי מאוד".

במשפט, עלו סתירות בין הדוח שכתבו הפקחים שהיה לקוני וענייני ובו נכתב כי אלשמאלי הודתה בעבירות המיוחסות לה, לעומת מה שהתרחש בשטח בעת הביקור שלהם בנכס כאשר היא ובני משפחה נוספים קשרו עצמם למבנה עם הגעת הפקחים. הנאשמת, שיוצגה על ידי עו"ד עידו ואראס מטעם הסניגוריה הציבורית, טענה כי הפקחים חקרו אותה מבלי להגדיר זאת כך ומבלי לומר לה כי זכותה להיוועץ בעו"ד וכי כל שתאמר ישמש נגדה בבית המשפט. כמו כן הפקחים לא תיעדו את הביקור בכל דרך, וכל התיק הסתמך על עדותם. לסיום כתבה השופטת "לנוכח משקלם המצטבר של פגמים שנתגלו, באתי לידי מסקנה כי אף הימנעות הנאשמת מלהעיד, אינה יכולה לשנות את מאזן הראיות באופן שיביא להרשעתה".

לגבי המפקחים כתבה השופטת: "משימתם של המפקחים מטעם הועדה באכיפת דיני התכנון והבנייה, משימה חשובה וחיונית היא לצורך שמירת החוק ומניעת עבירות הבנייה, שהפכו למכת מדינה של ממש. לפיכך, חלילה לו להית המשפט מלרפות את ידיהם במשימתם. יחד עם זאת, ודווקא משום כך, שומה על המפקחים להקפיד למלא תפקידם החשוב, על פי הדין ותוך שמירה על עקרונות יסוד של הוגנות ההליך, לבל יצא שכרנו בהפסדנו".