חוק יום לימודים ארוך: ניפגש בדחייה הבאה

"סדרת דרמה בהמשכים", היא ככל הנראה התיאור הטוב ביותר שניתן לחוק יום לימודים ארוך, שגם בחוק ההסדרים הנוכחי צפוי להידחות המשך יישומו. מי שחתום על ההגדרה המדויקת הוא ח"כ מוחמד ברכה, לשעבר יו"ר חד"ש, בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בדצמבר 2010. מאז, ברכה כבר לא בכנסת, אבל גם במושב הבא ייאלצו חברי הכנסת לדחות את המשך יישום החוק או במלים אחרות – לקבור אותו שוב, בפעם ה-7, דרך חוק ההסדרים. למה? כי החוק הזה יקר למדינה. יקר מאוד.

חוק יום חינוך ארוך נחקק בכנסת ב־1997 על בסיס המלצות ועדה ציבורית שהקומה על ידי הממשלה לבחינת נושא הארכת יום הלימודים שנתיים לפני כן, ובדברי ההסבר שלו נכתב כי הוא נועד "להרחיב ולהעמיק את הידע ולתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל". בחוק צוין כי הוא "יוחל בהדרגה החל בשנת הלימודים תשנ"ח (1997-98) ביישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך באמצעות צווים, תוך מתן עדיפות לאלה אשר זקוקים לסיוע נוסף בחינוך, ובלבד שיושלם עד לשנת הלימודים תשס"א(2000-01)". החוק מתייחס לילדים מגיל 5, כשהם עוד בגן, ועד בני 18 המסיימים את לימודי התיכון.

אך מאז שנחקק, בכל פעם שהובא לדיון בכנסת, הוחלט לדחות את המשך יישומו שוב ושוב. 19 שנה מאז שנחקק לראשונה, זה קורה שוב וככל הנראה לא בפעם האחרונה. חשוב לציין, עם זאת, שהחוק מוחל במקומות מסוימים בישראל, בעיקר בקרב אוכלוסיות השייכות למעמד חברתי-כלכלי נמוך. כך למשל, כמחצית (51%) מהתלמידים שלומדים יום לימודים ארוך מתגוררים ביישובים החלשים ביותר (אשכול חברתי 3-1). כ-44% מהם מתגוררים ביישובים מאשכול חברתי 6-4 ורק 5% מהתלמידים הנהנים מיום לימודים ארוך מתגוררים ביישובים חזקים (אשכולות 7 ו-8).

על פי נתוני משרד החינוך מ-2015, בשנת הלימודים תשע"ה החוק חל על קרוב ל-290 אלף תלמידים ובהם כ-249 אלף תלמידי בתי ספר יסודיים ומעל 38 אלף תלמידים בגני הילדים. מספר המוסדות שהחוק חל עליהם בשנה זו הוא 2,170 ובהם 1,485 גנים ו-714 בתי ספר. שלושה מחקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות בדקו את השפעת יום הלימודים הארוך על תלמידים ומשפחותיהם. ממצאי שניים מבין המחקרים הללו העידו כי ליום לימודים ארוך ישנה השפעה חיובית על צמצום פערים לימודיים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש וחזק וגם שהוא תורם לגידול מסוים בהכנסת האימהות.

ועדיין, למרות הנתונים המעודדים, השלמת החוק ביתר המסגרות החינוכיות הרשמיות נדחית שוב ושוב בגלל עלותו הגבוהה. כמה גבוהה? ובכן, במסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיונים על החוק ב-2007, נכתב כי עלות הפעלה מלאה של החוק בבתי הספר היסודיים ובגני החובה היא כ-1.04 מיליארד שקלים בשנה.

אז למה החוק הזה עדיין קיים? שאלה טובה. או כפי שנכתב שוב ושוב, במסמכים שמכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפני הדיון התורן בוועדת החינוך: "הדחיות החוזרות ונשנות בהשלמת החלתו של החוק, והעובדה שאין התקדמות ניכרת ביישומו בבתי הספר, מעלות תהיות בדבר עמדתה של הממשלה כלפי החוק. מחד גיסא, הממשלה אינה מציעה לבטל חוק זה כליל או לשנות מהותית את תוכנו (והיא אף לא הציעה זאת בעבר). מאידך גיסא, הממשלה מבקשת שוב ושוב לדחות את השלמת החלתו של החוק, ובמקביל אינה מחליטה החלטות ברורות בנוגע להרחבת יישומו בבתי הספר ואינה מקצה לכך תקציב מתאים". בין אם הבנתם או לא, נפגש שוב בדחייה הבאה.