לנובו ThinkPad X1 Tablet: הטאבלט לאדם העובד

סדרת ה-ThinkPad של לנובו עברה מהפך בשנים האחרונות, ממחשבים ניידים סטנדרטיים שהפכו לסוג של תקן בעולם הארגוני, היא כוללת כעת גם שלל סדרות משנה ותתי-קטגוריות שבחלקן מתכתבות עם דגמי היוגה ובחלקן עם טאבלטי הווינדוס. סדרת היוקרה של מחשבי ה-ThinkPad נקראת קרבון; היא הושקה לפני שנתיים וחצי עם דגם ה-1X קרבון, שהיה מחשב נייד בתצורת אולטרבוק וכעת, עם השקת הדור השלישי, נוסף לסדרה גם טאבלט עסקי. ה- ThinkPad X1 Tablet הוא התשובה של לנובו לטאבלטי הסרפס פרו 4 של מיקרוסופט, וככזה הוא כולל בחובו כמה שיפורים לפורמט של מיקרוסופט אבל גם כמה פספוסים.

עיצוב ואיכות הרכבה: טאבלט לגו

מעצבי לנובו בחרו לתת ל- X1 את אותה סכמת צבעים שחורה וסטנדרטית שמלווה את מחשבי הת'ינקפד לדורותיהם. זה קצת חבל כי מחשבי טאבלט נהנים מתדמית פחות עסקית ומלווים את בעליהם במטלות שונות במשך היום, בניגוד למחשב נייד שנשלף בעיקר בשביל לעבוד על מסמך או לשלוח מיילים. איכות ההרכבה ובחירת החומרים מצוינת כרגיל, כאשר גוף הטאבלט עשוי ממגנזיום ושאר מרכיביו מאותו פלסטיק קשיח שמאפיין את יתר מחשבי הת'ינקפד.

כל כך הרבה חלקים, כל כך מעט זמן | צילום: רפאל קאהאן

מבחינת השימושיות, לעומת זאת, לנובו בחרו לסבך עניינים והטאבלט מצויד במספר אביזרים שמגיעים עמו לצד תוספים שניתן לרכוש ולהרכיב בנפרד. עם המכשיר קיבלנו תחנת עגינה ומכסה מקלדת מצוין, סטילוס שנראה ממש כמו עט רגיל, מטען קומפקטי וכבלים. החלק המעצבן מגיע כשרוצים לחבר את המקלדת לגוף הטאבלט. לנובו בחרו לחפות את השקעים בשני כיסויים: אחד בשביל לחבר ישירות את המקלדת לגוף ואחד לכיסוי המחבר של תחנת העגינה. השקע הקטן יותר עשוי מפלסטיק והוא קטן ועדין. זאת אומרת שזה כנראה החלק הראשון שתאבדו. הכיסוי השני אמנם בנוי ממתכת, אבל הוא נראה כחלק שעשוי לסבול מכיפוף. בכל מקרה, אלה חלקים שקל מאוד לאבד ולצערי, לפחות במקרה של הכיסוי הגדול יותר, הם הכרחיים לחיבור המקלדת.

הסטילוס, סובל מאותה בעיה – אין שום דרך להסליק אותו בגוף הטאבלט, לא בדרך מגנטית, לא על ידי הטמנתו בתוך גוף הטאבלט ולא על ידי חיבורו בחוט. בלנובו בחרו להוסיף קליפס קטן מפלסטיק שמתלבש לצד המסך ומאכסן את העט, אך הוא לא ימנע את נפילתו בתוך התיק, למשל.

צילום: רפאל קאהאן

כיסוי המקלדת, לעומת זאת, הוא הטוב ביותר מסוגו: מדובר במקלדת הנתיקה הטובה ביותר מבין הטאבלטים ההיברידיים, שמעוצבת כמו מקלדת של לפטופ ונהנית מאותה שימושיות. החלק המרשים ביותר של מבנה הטאבלט הוא הרגלית שנפתחת למטה בתצורת L ומאפשרת העמדה יציבה של המכשיר בתצורה אופקית.

בגוף הטאבלט מותקנים מחבר USB-C, כפתור הפעלה, חיישן טביעות אצבע וכפתור עוצמת קול.

ממשק ומולטימדיה: לעבודה ולמלאכה

עיצוב הממשק של ה- X1 פונקציונאלי מאוד; מהרגע שהמקלדת מתחברת לגוף הוא מתנהל כמחשב נייד לכל דבר ועניין. למסך בן ה-12 אינץ' רזולוציה של 2,160 על 1,440 פיקסלים, זאת אומרת כמעט איכות 2K. עם זאת, המתחרה מבית מיקרוסופט מציע רזולוציה מעט גבוהה יותר. מה שמאכזב קצת זה שהמסך משקף די בקלות את מה שמסביבו – כולל את התאורה, בעיקר אם היא פלואורוצנטית כמו ברוב המשרדים. חיישן טביעות האצבע מורכב בתחתית הטאבלט כשהוא בתצורה אנכית, אבל כשהמסך בתצורת מחשב נייד החיישן נמצא במיקום לא נוח.

צילום: רפאל קאהאן

הסטילוס, שמיוצר על ידי וואקום, לא כולל יותר מדי אפשרויות, אי אפשר, למשל, למחוק בעזרתו על ידי על הכפתור העליון, אך הוא נהנה מ-2,048 רמות לחיצה. בקיצור, לא העט המשוכלל ביותר בסביבה אבל לא רע.

המקלדת היא מהטובות שיצא לי לנסות בטאבלטים היברידיים, למעשה השתמשתי בה לא מעט בשבועיים שהמכשיר היה אצלי. התצורה שלה דומה מאוד למקלדת של לפטופ, כולל מיקום הטראקפוינט האדום שהפך לסימן ההיכר של מחשבי הת'ינקפד. החלק המאכזב הוא דווקא משטח הטראקפד. הוא אמנם סביר, אך סובל מאי דיוקים והמגע עליו הרגיש קצת מחוספס.

המקלדת הטובה בתחומה | צילום: רפאל קאהאן

מבחינת ביצועים, ה- X1 מצוין לעבודה משרדית ולגלישה באינטרנט, אבל לא מדובר במפלצת מולטימדיה שתספק לכם חוויית צפייה מרשימה לסרטים או יכולת להניע משחק מורכב יותר מאנגרי בירדס. הטאבלט, שמתבסס על מעבדי Core M ושבב גראפי אינטל 515 עם 128 מגה בייט של זיכרון ייעודי, הוא בחירה מצוינת עבור מי שזקוק לאופיס, מיילים, אינטרנט ופרזנטציות.

אל ה- X1 ניתן לחבר תחנת עגינה בשם Productivity module שמוסיפה לו שקעי USB בפורמט רגיל, מחבר HDMI, שקע OneLink וסוללה נוספת שמוסיפה עוד כשלוש שעות עבודה. אצלנו היא הגיעה ביחד עם הטאבלט, אך היא נמכרת גם בנפרד עבור כ-150 דולר בארה"ב. ניתן גם להוסיף תוסף עם מקרן ותוסף עם מצלמת RealSense של אינטל שמאפשרת צילום בתלת ממד, אך שני אלה עדיין לא זמינים בישראל ומחירם מגיע ל-280 דולר למקרן ו-220 דולר לרכיב התלת-ממד בארה"ב.

ביצועים וסוללה: בדיוק מה שצריך, אך לא יותר מזה

ה- X1 מגיע עם כל אחד ממעבדי סדרת Core M 3/5/7, במהירויות שמתחילות ב-1.1 גיגה-הרץ בגרסה שקיבלנו עם Core M5. עם זיכרון משתמש של 4 או 8 גיגה-בייט, צריך לקחת בחשבון מראש את הצרכים כי הוא מרותך ללוח האם ולא ניתן להרחבה. המעבדים יודעים לספק ביצועים נאותים אך הם לא מיועדים להחליף מחשבים "אמיתיים". למתחרים יש סדרות עם מעבדי Core i אבל זה גם עניין של מחיר. מרחב האחסון נע בין 128 ל-512 גיגה-בייט והוא מבוסס על כונן פלאש.

הסוללה מגבילה מעט | צילום: רפאל קאהאן

בסך הכל הטאבלט מספק ביצועים כלליים לא רעים לקטגוריה. אבל הוא מיועד לעבודה משרדית ולא מעבר לכך. את רוב המבחנים הסינתטיים הוא צולח כשהוא מוביל את השליש השני של ההשוואות, לרוב, המתחרים מבית מיקרוסופט וסמסונג עוברים אותו. אבל הוא מספק את אותה רמת ביצועים בכל המבחנים – כך שהוא עקבי יותר ממכשירים אחרים.

הסוללה שלו היא נקודת תורפה, הסוללה הפנימית מספקת 5 שעות עבודה והסוללה שבתחנת העגינה מוסיפה עוד כשלוש שעות. לא הכי טוב בקטגוריה, אבל שוב, גם לא הכי גרוע.

סיכום ואלטרנטיבות: סוס עבודה יקר

ה- X1 נמכר בישראל במחירים שנעים בין 12-10 אלף שקל בהתאם למפרט. בארה"ב מחירו מגיע לכ-1,300 דולר בממוצע לגרסה הבסיסית ויכול בקלות להאמיר גם לכיוון ה-3,000 דולר אם מוסיפים לו זיכרון ומעבד מהיר יותר. בישראל אין לו ממש מתחרים, למעט ה-HP Elite X2 שמחירו כ-8,500 שקל, אך לטעמי ה- X1 טוב ממנו בתצורה של מחשב עבודה והוא גם אמין יותר. קשה להשוות אותו לסרפס פרו 4, המתחרה מבית מיקרוסופט כי הוא מצויד במעבדי Core i ולא-M כמו בלנובו. גם המחירים לא דומים: עבור קונפיגורציה דומה בסדרת הסרפס בוק תיאלצו להוציא כמעט פי 2. אבל את הסרפס פרו 4 ניתן למצוא כיום בישראל במחירים סבירים יחסית ביבוא מקביל, ולמעשה הוא מתחרה בקלות במחירי הלנובו.

ציון כלכליסט: 8.5

מערכת הפעלה: ווינדוס 10 || גודל מסך: 12 אינץ' || רזולוציה: 2160 על 1440 פיקסלים || מצלמה ראשית: 8 מגה-פיקסל || מצלמת סלפי: 2 מגה-פיקסל || מעבד: Core M 3/5/7 || זיכרון פעולה: 4 או 8 גיגה-בייט || נפח אחסון מינימלי: 128 גיגה-בייט || עובי: 8.45 מ"מ || משקל: 700 גרם