צילום: אוראל כהן
רשות ני"ע הטילה קנס מינהלי של 700 אלף שקל על שותפיו הבריטים של ברונפמן
ועדת האכיפה המינהלית של רשות ני"ע הטילה קנס של 350 אלף שקל על ליאו נואי וקנס זהה על אייבור סמית, בשל שימוש פסול במידע פנים בעסקה לרכישת שופרסל מאי.די.בי - שלא יצאה בסופו של דבר לפועל
ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך הטילה קנס של 350 אלף שקל על ליאו נואי וקנס זהה על אייבור סמית, בגין שימוש אסור במידע פנים בעסקת שופרסל - שבה שיתפו פעולה עם קבוצת ברונפמן. הוועדה בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום הטילה בנוסף עיצום כספי על תנאי באותו הסכום על כל אחד מהם.
קראו עוד בכלכליסט
נואי וסמית הם תושבי חוץ אזרחי בריטניה ושותפים עסקיים שביצעו לאורך השנים כמה השקעות בישראל. בסוף ספטמבר 2011 החלו מגעים בין קבוצת ברונפמן פישר, נואי וסמית לבין נציגי נוחי דנקנר לעסקת רכישת השליטה בשופרסל.
שופרסל הוחזקה בתקופה הרלוונטית ע"י ישראלום נכסים שבשליטת קבוצת ברונפמן פישר (כ-18%) ועל ידי דיסקונט השקעות של אי.די.בי (46%) - שנשלטה בתקופה זו על ידי נוחי דנקנר.
החל מחודש אוקטובר 2011 עדכנו נציגי ברונפמן פישר את נואי וסמית בהתפתחיות במשא ומתן מול דסק"ש, וצירפו אותם כמכותבים לתכתובות הדוא"ל הנוגעות לעסקה. כמו כן, הם קיימו עמם דיונים על גיבוש מתווה העסקה. חלק ממתווה העסקה, כולל מחיר המניה לצורך העיסקה, גובשו כבר בתחילת אוקטובר, וב-10 באוקטובר בשעות הערב ניתנה הסכמה בעל פה של כל הצדדים לעסקה ולתנאיה. מסמך עקרונות נחתם למחרת.
ב-12 באוקטובר דיווחה דסק"ש, בעלת השליטה בשופרסל, על חתימת מסמך העקרונות. מניית שופרסל הגיבה בעליית ובמחזורי מסחר חריגים.
בדיעבד התברר כי במהלך ספטמבר של אותה שנה רכשו נואי וסמית מניות שופרסמל במסחר בבורסה דרך חברה השייכת לנאמנויות המנהלות את כספי בני משפחתם, ושכרו לשם כך אף את שירותי זרוע ההשקעות של בנק ברקליס. הם אף המשיכו בניסיון לרכוש מניות נוספות במהלך חודש אוקטובר, במקביל למו"מ שהתנהל מולם.
ב-10 באוקטובר, יום לפני חתימה על מסמך העקרונות המדובר רכשו עבורם סוחרי ברקליס 790 אלף ערך נקוב מניות שופרסל מגופים מוסדיים שונים בתמורה ל-12.64 מיליון שקל. הרשות סברה כי נואי וסמית ביצעו ברשלנות עסקה במניות שופרסל, בהיותם אנשי פנים בחברת שופרסל מכוח קשריהם עם החברה, כאשר היה עליהם לדעת כי בידיהם מידע פנים אודות משא ומתן מתקדם לעסקת רכישת השליטה בשופרסל על ידי קבוצת ברונפמן פישר ובמשותף עמם, מידי דנקנר.
הרשות טענה כי השניים ידעו שהסוחרים מברקליס מחפשים הזדמנויות רכישה של בלוקים גדולים של מניות שופרסל ולעמדת הרשות היה עליהם לעצור את ההוראה לסוחרים ולהורות להם להפסיק לרכוש מניות שופרסל עד לאחר פרסום העסקה.
העסקה בסופו של דבר לא יצאה לפועל אך ועדת האכיפה קבעה כי ביטול העסקה לא שלל את העובדה שבעת הרכישות היה מידע בידי הרוכשים על המו",מ שנחשב למידע פנים. השניים לא מכרו עד כה את מניות שופרסל שברשותם.
הפרשה החלה בחקירה פלילית על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. לאחר סגירת התיק במישור הפלילי על ידי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הועבר התיק לבחינתו במישור המנהלי בהתאם לקבוע על פי חוק ניירות ערך.
לאחר בדיקת התיק המנהלי הוחלט להגיש כתב טענות מנהלי בגין הפרשה כנגד השניים. על פי הסדר האכיפה הם הודו בעובדות המנויות בהסדר אך לא הודו כי עובדות אלה מקימות הפרה מנהלית מצדם. הם הסכימו ליטול על עצמם אמצעי אכיפה של עיצום כספי ועיצום על תנאי כאמור.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשניים לא עמדו במשפט פלילי בסופו של דבר היא הקושי להוכיח את המחשבה הפלילית של השניים (כוונה להרוויח משימוש במידע הפנים). זאת בזמן שבמישור של האכיפה המנהלית לא נדרשת הוכחה של מחשבה פלילית אלא די באלמנט הרשלנות.
2 תגובות לכתיבת תגובה