הוועד הפראלימפי הבינ"ל הראה אומץ שאין לוועד האולימפי הבינ"ל

תומאס באך, יושב ראש הוועד האולימפי הבינלאומי, נאם בפתיחת המשחקים ודיבר על ערכים אנושיים גלובליים. הוא לא הזכיר במילה את השערורייה הכי גדולה שליוותה את פתיחת המשחקים: סימום שיטתי של ספורטאים על ידי ממשלת רוסיה, שמימנה את המעבדות שהעלימו או שינו בדיקות שתן ודם, וסייעה בהסתרת ספורטאים רוסים מפני בודקים בינלאומיים. באך התחמק מלענות על שאלות בנושא. אולי בגלל שלא לא נעים להזכיר את העובדות האלה מול כל העולם. ובכל זאת, אחרי הכל, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הוא חבר טוב של ולדימיר פוטין.

ההחלטה לא להעניש את רוסיה בצורה גורפת (ולהעניק לכל פדרציה לקבל את ההחלטה בעצמה) הובילה לחשדות כנגד כל ספורטאי רוסי שככן מנצח בזירתו.

עכשיו שלא יהיה ספק, חקירות בנושא זה הוכיחו שהיו אלו אנשיו של פוטין שאמרו לראשי הספורט ברוסיה "לנצח בכל מחיר". ו"המחיר" היה להקים מעבדות סמים שמרמות את WADA, הארגון שלוחם בסמים ממריצים בספורט בעולם.

על הרמאויות הרוסיות יודעים מאז 2013 לפחות. נעשו תחקירים ואף יצאו סרטים על הנושא. מה עשו בוועד האולימפי? בכירים בוועד ואפילו ב-WADA התקשרו לבכירים רוסים והתנצלו על התחקירים הללו. אמיתי.

כמו כן, אחרי פרסום הדו"ח של WADA בנושא, באך והוועד האולימפי לא פנו לריצ'רד מקלרן, שערך את הדו"ח עבור WADA, בשביל פרטים נוספים. מקלרן המליץ ל-IOC הרחיק את רוסיה מהמשחקים.

אמנם לא יאפשרו לרוסים להתחרות בתחרויות האתלטיקה הקלה ובמספר ענפים בהם כמעט כל כל ספורטאי רוסי היה מסומם, אבל בענפים אחרים - למרות שישנן חשדות שחלק מהספורטאים המתחרים השתמשו בסמים ממריצים בעבר, וחלק מהספורטאים אף השתמשו בסמים בעבר, נותנים לרוסים להתחרות.

ואיך לא? בג'ודו, למשל, היו חמישה ספורטאים רוסים שבדיקות הסמים שלהם היו חיוביות. אך מה יעשה איגוד הג'ודו נגדם? נשיא הכבוד של האיגוד העולמי הוא לא אחר מאשר פוטין עצמו. העובדה שה-IOC פסלו את השתתפותה של יוליה סטפנובה, חושפת השחיתות הרוסית, תחת דגל נייטרלי בריו דה ז'נרו, הוסיפה לריח הרע של ההחלטה בעד הרוסים. העיקר שאת כווית הרחיקו מהאולימפיאדה בגלל "התערבות ממשלתית" בוועד האולימפי המקומי.

בניגוד ל-IOC, הוועד הפראלימפי הבינלאומי (IPC), הראה שלרמאות יש מחיר והשעה את כל הספורטאים הרוסים מהמשחקים הפראלימפיים הקיץ. בניגוד ל-IOC ה-IPC פנו ל-WADA בשביל עוד פרטים והסברים. וסר פיליפ קרייבן, נשיא הוועד, הראה את המנהיגות שפשוט לא היתה לבאך. "הסיפור הוא לא על ספורטאים שרימו את המערכת, אלא מערכת במימון מדינה שרימתה ספורטאים", הסביר קרייבן בפשטות מדוע גם ה-IOC היה צריך להרחיק את כל הספורטאים הרוסים מהמשחקים האולימפיים.

המסר של קרייבן פשוט ויעיל: מדינה שמממנת ומנהלת רמאות שיטתית - אין לה מקום באולימפיאדה. הרוסים, באופן צפוי, יערערו על ההחלטה והתלוננו שמדובר ב"החלטה לא אנושית ואכזרית" אבל קרייבן בשלו. "ממשלת רוסיה הכשילה את הספורטאים הפראלימפיים שלה, אף אחד אחר לא עשה זאת. החלטתם לקדם מנטליות של קידום מדליות לפני מוסר מגעילה אותי. אחרי שבדקנו את העובדות, אין לנו ספק השחתת שיטת בדיקות הסמים על ידי רוסיה הינה בלתי נסבלת ופוגעת ברוח הספורטיבית ובבריאות הספורטאים. אין לכך מקום במשחקים הפראלימפיים. הצמא שלהם לתהילה בכל מחיר פגעה באמינות ובתדמית של כל הספורט וזה, ושום דבר אחר, הביא לפגיעה בנבחרת הפראלימפית שלהם".