מועצה אזורית גלבוע תעביר את כספי היטל ההשבחה ל-33 יישוביה

החלטה שהתקבלה במועצה האזורית גלבוע בנוגע לכספים המועברים מהיטלי ההשבחה שבשטחה המוניציפלי צפויה לסייע לחיזוק ופיתוח היישובים שבשטחה. עפ"י ההחלטה, כל יישוב שמתרחב והמועצה גובה את כספי ההשבחה על הבנייה בשטחו, יוכל לקבל 30% מגובה ההיטלים שנגבו.

המהלך מיועד לשמש כאפיק סיוע ישיר ליישובים בהם קיימת תנופת בנייה פרטית, אך אין להם מספיק הון לפיתוח תשתיות ומבנים ציבוריים. יתר כספי ההשבחה (70%) יוקצו כמקובל, עד כה, לכיסוי הוצאות הוועדה המקומית, כגון הוצאות הנדסה, תביעות, מימון תשתיות.

היישוב גן נר בגלבוע (ארכיון) | צילום: זהר שחר

בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים קהילתיים.

מדובר במהלך חריג יחסית, שכן בדרך כלל מועצות אזוריות מכניסות את כספי ההשבחה למעין קופה כללית שממנה מפתחים את היישובים. במקרה זה ביקש ראש המועצה עובד נור כי לכל יישוב יהיה הון עצמי שיסייע לו בפיתוח בהתאם להיקפי הבנייה באותו היישוב. החלוקה ליישובים תעשה באופן ישיר בהתאם ליישובים מהם נלקח ההיטל.

בשנת 2014 הסתכמו היטלי ההשבחה במועצה ב- 6 מיליון שקל, בשנת 2015 היותר מ-7 מיליון שקל, ואילו ברבעון הראשון של 2016, הם כבר עומדים על יותר מ-2 מיליון שקל.

עובד נור, ראש מוא"ז הגלבוע, "כל יישוב המבקש לקדם פיתוח תשתית או מבנה ציבורי, גם אם יש לו תקציב חיצוני מאושר,

מחויב לרוב להשתתף במימון, ולעיתים אף בשיעור של חצי מהעלויות. כך נוצר מצב בעייתי בו יישובים רבים לא יכלו לקדם פיתוח תשתיות ציבוריות בתחומם. המצב הופך לאבסורדי, ביישובים בהם קיימת תנופת בנייה, המגבירה את הצרכים הציבוריים ביישוב ומאידך מייצרת הזדמנות לצמיחה בשל הכנסות היטל ההשבחה".

נור התיחס גם ל-5 הכפרים הערביים, שמהווים 40% מכלל התושבים במועצה, ואמר כי כעת הוא מקווה כי חלק מההכנסות הללו יוחזר כעת לכפרים עצמם לצורך בנייה ציבורית.

נזכיר, כי היטל ההשבחה מוגדר כסכום בשווי מחצית ההשבחה שנעשתה עם עליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. ההיטל נקבע ע"י שמאי מקרקעין והמועד הקובע לעריכת השומה הוא יום אישור התוכנית המשביחה. כספי ההיטל מיועדים לתכנון תכניות וביצוען לרבות הוצאות פיתוח ורכישת קרקע לצורכי ציבור והם מועברים לקופת הרשות המקומית הנוגעת בדבר.