אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הירושה של כחלון: בור תקציבי של כ-37 מיליארד שקל ב-2019 וב-2020 צילום: אלכס קולומויסקי

הירושה של כחלון: בור תקציבי של כ-37 מיליארד שקל ב-2019 וב-2020

לפי פקידי האוצר, זהו הסכום שיידרש בקיצוצים ובמציאת מקורות הכנסה חדשים כדי להתכנס למסגרת התקציב; הפרצה נוצרה לאחר שההחלטות הנוכחיות להפחתות מסים התבססו על גידול זמני בלבד בהכנסות

09.08.2016, 21:26 | עמרי מילמן

בחוברת התקציב של האוצר שצפויה לעלות לאישור הממשלה מחרתיים (ה') מפרטים פקידי המשרד את צעדי ההתכנסות שהוא יידרש לעשות בשנים שאחרי התקציב הנוכחי. מהנתונים עולה כי בשנים 2019 ו-2020 צפוי בור תקציבי של כ-37 מיליארד שקל. בור זה נוצר מאחר שההוצאות המחושבות על ידי האוצר נקבעות על בסיס ההחלטות התקציביות שמתקבלות היום, והן גבוהות ממה שהכללים הפיסקאליים מאשרים לממשלה להוציא. במקביל תחזית ההכנסות ממסים לשנים הללו נמוכה מההכנסות הנדרשות כדי לעמוד בגירעון המותר על פי החוק.

קראו עוד בכלכליסט

על פי המסמך, כדי להתכנס למסגרות התקציב ב-2019 על הממשלה לקצץ 6 מיליארד שקל בהוצאות ולמצוא מקורות הכנסה חדשים בהיקף של 12.4 מיליארד שקל. כדי לעמוד במסגרות התקציב של 2020 על הממשלה הבאה יהיה לקצץ ב-4.4 מיליארד שקל בהוצאות ולמצוא מקורות הכנסה בהיקף של כ-14.5 מיליארד שקל. מדובר למעשה בפרצה גדולה בכלי הנומרטור שהאוצר מתהדר בו שכן הוא אמור להגביל את הוצאות הממשלה לאורך השנה כך שלא תשית הוצאות רבות מידי על הממשלות הבאות ומחייב את הממשלה למצוא מקור תקציבי.

 , צילום: עומר מסינגר צילום: עומר מסינגר  , צילום: עומר מסינגר

כדי להתמודד עם העודף בהוצאות הוחלט כי כבר השנה יתבצע קיצוץ של 2% בתקציבי כלל המשרדים ב-2016 שאמור להקטין את ההוצאות ב-1.9 מיליארד שקל. במקביל מוצע גם כי ב-2019 יתבצע קיצוץ רוחבי נוסף של 2% שהממשלה הבאה תיאלץ לעשות בתקציבי משרדיה.

גם בנק ישראל מודאג

כפי שניתן לראות, עיקר הבור בתקציב נובע מפער גדול בהכנסות שעל הממשלה הבאה יהיה לסגור. ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנוגע להפחתת המסים - הן מס החברות ב-2% ל-23% בשנת 2018 והן מס ההכנסה, כמו גם החלטות קודמות בנוגע להפחתת המע"מ ב-1% ל-17% והפחתת מס החברות ב-1.5% ל-25% התבססו בעיקר על גידול זמני בהכנסות ממסים. גידול זה נבע מהכנסות גבוהות מאוד ממיסוי מקרקעין כתוצאה ממחירי הקרקעות הגבוהים, ובנוסף מאירועים זמניים אחרים כמו למשל ייבוא מוגבר של רכבים שמוסבר על ידי הריבית הנמוכה. בנוסף הגידול בהכנסות בשנה האחרונה מוסבר בעיקר על ידי צריכה פרטית שמלווה בתשלומי מסים עקיפים גבוהים, אך אינה יציבה לטווח הארוך. כאמור, כל אלה מביאים לכך שאחרי כל הפחתות המסים האחרונות בשנים הבאות ייווצר בור של כ-37 מיליארד שקל.

בנק ישראל הביע אתמול חשש כי ההחלטה של כחלון להפחית מסים ולהגדיל הוצאות דווקא כשההכנסות גבוהות והאבטלה נמוכה עלולה להיות בעוכרי המשק, במיוחד במידה שבשנים הבאות המצב הכלכלי יהיה פחות טוב ויהיה צורך לעשות צעדי התכנסות. 

בשלב זה נשענים באוצר על יעדי גירעון של 2.5% ו-2.25% ב-2019 -2020 בהתאמה, זאת מאחר והחליטו לדחות בשנתיים את המתווה היורד שקבוע בחוק ולאשר לשנתיים הקרובות יעד גירעון של 2.9% שצפוי על פי הערכת בנק ישראל והאוצר להגדיל את היחס בין החוב לתוצר ובכך להגדיל את תשלומי החוב והריבית שנוגסים בתקציבים של השנים הבאות. אולם על פי ההערכות, לאור התקציב הנוכחי שמקדם שר האוצר משה כחלון גם בשנתיים הבאות לא יוכל הגירעון לעמוד על שיעורים אלו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות