אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עזה: נשאר לנו רק הברביקיו על חוף הים צילום: רויטרס

עזה: נשאר לנו רק הברביקיו על חוף הים

פרופ' מחיימר אבו־סדה על קיץ עם הפסקות חשמל בלתי פוסקות, ביוב שנשפך לים ותחושת מחנק

11.08.2016, 09:12 | פרופ' מחיימר אבו־סדה
רצועת עזה, 365 קמ"ר לחוף הים התיכון, ביתם של 1.9 מיליון פלסטינים, היא מקום עני מאוד, עם שיעור אבטלה גבוה. זהו מקום חסר אונים. עזה נמצאת בשליטת חמאס מקיץ 2007, ומאז נתונה במצור וסגר ישראליים, במקביל לסגירת מעבר רפיח למצרים. מה שמחמיר את המצב הוא המחסור המתמיד בחשמל. אחרי שעבד רק שש שעות ברציפות ואז נפסק ל־12 שעות, בכל יום, הרגשנו בני מזל כשחברת החשמל עברה ללוח זמנים של שמונה שעות חשמל ושמונה שעות הפסקה. וכל זה בשיא הקיץ, החום והלחות.

בתנאים האלה הפלסטינים ברצועה בורחים אל החוף, המקום היחיד שהמצור והסגר לא הרסו. משפחות עזתיות מבלות את ימי שישי בברביקיו על החוף, הילדים מתרוצצים הלוך ושוב, ורוכלים מוכרים שתייה קלה, תירס צלוי ותפוחי אדמה. בניסיון למשוך עוד קצת לקוחות, הם מנסים להתהדר בשמות מפוארים; תירס מובנפיק, למשל. אבל רוב חוף הים מזוהם במי ביוב, בגלל אותן הפסקות חשמל שפוגעות בעבודת המשאבות. כך שגם מקום המפלט היחיד פשוט מלא ביוב.

בתי הצעירה, שרה בת העשר, דוחקת בנו מדי יום שישי לצאת, להימלט מהדירה החמה והלחה בשכונת רימאל בעזה, אבל גם לנו אין ללכת מלבד החוף. זה יוצר אצל שרה תסכול גדול, והיא שואלת שוב ושוב: אנחנו לא יכולים לצאת מהמקום הזה? אני משיב שלא, הגבולות סגורים, אנחנו תקועים כאן, לאף אחד לא אכפת מאיתנו. הקהילייה הבינלאומית עסוקה בטרור הגלובלי, מדינות ערב עסוקות בענייניהן הפנימיים, ואנחנו הפלסטינים של עזה נעזבים להתמודד לבד עם מציאות חיינו המכוערת.

החוף העזתי. גם מקום המפלט היחיד מלא בביוב, צילום: רויטרס החוף העזתי. גם מקום המפלט היחיד מלא בביוב | צילום: רויטרס החוף העזתי. גם מקום המפלט היחיד מלא בביוב, צילום: רויטרס

התנאים רק הולכים ומחמירים, והחיים כאן בלתי נסבלים. רוב האנשים, בייחוד הצעירים, חושבים על הגירה. אין להם עוד תקווה לעתיד טוב יותר. אלה שיכולים להרשות זאת לעצמם משחדים את כל מי שהם יכולים כדי לצאת מעזה, עם כרטיס בכיוון אחד, בלי לחשוב אפילו לרגע שהם ירצו לחזור. אחרים מנסים לברוח מעזה לגדה המערבית, אבל נתפסים בידי הישראלים ומוחזרים לרצועה, אל המוות האטי שכאן. וכשאתה הולך ברחובות העיר, אתה שומע את קולות הסבל עולים מכל פינה, ואין לך איך לעזור.

בכל רחבי העולם אנשים נהנים מחופשת הקיץ שלהם, חוץ מהעזתים שרק מקווים שהוא יחלוף מהר, כדי לקצר את החום, הלחות והמחנק. אין שום כיף בקיץ העזתי, רק תזכורת לייסורים המורכבים שלנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
אם הפלסטינאים בעזה ישקיעו בחינוך ובתשתיות במקום במנהרות
אם הפלסטינאים בעזה ישקיעו בחינוך ובתשתיות במקום במנהרות ובכוחות מחבלי חמאס המצב שם ישתנה מהר מאד. מאות מיליונים של דולרים מגיעים מאירופה והולכים לשלטונות מושחתים ולמחבלים. וסגר יש מסביב לעזה כי חיות האדם שם ניצלו את הפתיחות רק להתחמשות
Rocket  |  15.08.16
לכל התגובות