לא לעשירים בלבד: המקומות הטובים ביותר לפרוש בהם לפנסיה

מחוז אלגרב בחוף הדרומי של פורטוגל הוכתר כיעד הטוב ביותר לחיות בו לאחר היציאה לפנסיה, זו השנה השלישית ברציפות, כך חושף מדד Annual Retire Overseas Index שעורכת חברת Live and Invest Overseas .

המדד, כחלק ממדור חברה וסביבה ב"כלכליסט" שמדרג יעדים לפנסיה עבור אנשים שאינם בהכרח עשירים או מבוססים, מתבסס על 12 קטגוריות, ביניהן יוקר המחייה, בריאות,

דיור, אפשרויות בידור, תנאי מזג האוויר, גובה המסים וביטחון אישי.

ולטה, בירת מלטה מדורגת שנייה. באופן כללי, לאירופה יש את מספר הנציגות הגבוה ביותר בעשירייה הראשונה, שעומד על 4. לצפון אמריקה והקאריביים יש שלוש נציגות, למרכז אמריקה שתיים ולאסיה נציגה אחת.

"באלגרב יש את כל מה שפנסיונר יכול לרצות: מזג אוויר טוב, קהילת מהגרים מבוססת ומקבלת, טיפול רפואי איכותי ועלות מחייה סבירה ביותר", נכתב בדו"ח. על פי החישובים, זוג פנסיונרים יכול להסתדר בעיר עם הכנסה של 1,400 דולר בחודש. עם זאת, יש לקחת בחשבון ששום מקום אינו מושלם. ולטה לדוגמה אמנם מדורגת שנייה אך קיבלה ניקוד נמוך בקטגוריית איכות הסביבה.

10 יעדי הפנסיה המומלצים לפנסיונרים לא עשירים:

1. אלגרב, פורטוגל: המחוז נהנה מיותר ימי שמש מאשר כמעט כל מקום אחר באירופה, והוא מציע לגמלאים גם מסלולי גולף מהטובים בעולם. האזור, ששוכן בקצה הדרום מערבי של פורטוגל דורג ראשון ברשימה בשלוש השנים האחרונות, הודות לניקוד גבוה בקטגורית הבריאות, יוקר המחייה, המסים והביטחון האישי. יתרון נוסף הוא שכמעט כל התושבים דוברי אנגלית. מנגד, שדה התעופה המרכזי הקרוב ביותר הוא בבירה ליסבון, נסיעה של שעתיים וחצי.

2. ולטה, מלטה: הבירה הקטנה והבטוחה של מלטה, מציעה לפנסיונרים הזרים מזג אוויר נוח, מטבח מגוון, היסטוריה ותרבות. במלטה השיקו תכנית מגורים עולמית שמאפשרת לתושבי מדינות שאינם באיחוד האירופי לזכות באזרחות על ידי שכירה או רכישה של נדל"ן.

3. פורטו ויארטה, מקסיקו: בעיר מתגוררים כבר מעל 40 אלף אזרחים של מדינות אחרות, רובם מצפון אמריקה. בדו"ח מתארים את המקום כ"עיר נופש מפותחת עם היסטוריה וקסם".

4. קאיו, בליז: "גן עדן מבודד שמאמץ את החיים הפשוטים", כך מוגדרת קאיו במדד. בנוסף, לבליז חוקים מקלים להשגת מעמד של תושב קבע. אולם, בדו"ח מזהירים כי איכות הטיפול הרפואי בעיר הוא מתחת לסטנדרטים העולמיים, ואף נמוכה ביחס לבליז כולה.

5. לובליאנה, סלובניה: "אחת הפנינים הלא מוכרות של אירופה", כך מוגדרת בירת סלובניה בדו"ח. זוג פנסיונרים יכול לחיות בלובליאנה, השוכנת בין קרואטיה ואיטליה, על פחות מ-1,500 דולר בחודש. עם זאת, המע"מ במדינה עומד על 22% כך שבקטגוריית המסים היא זכתה לניקוד נמוך.

6. קוטה קינבאלו, מלזיה: זו השנה הראשונה שהעיר נכנסת לדירוג. היא זולה למדי, ועלות המחייה החודשית עומדת על 1,155 דולר. מלזיה גם מעודדת תושבים זרים לעבור לגור בה באמצעות חבילת ויזה מלאת תמריצים. קחו רק בחשבון שאתם עלולים למצוא עצמכם באמצע טייפון.

7. פלאיה דל כרמן, מקסיקו: העיר מרוחקת שעה נסיעה מקנקון, ומציעה "את אחת הבחירות הטובות ביותר כיום למגורים על חוף קאריבי". במקום כבר מתגוררים מעל 10 אלף תושבים זרים, המייצגים 7% מהאוכלוסייה, וקרוב ל-65% מרוכשי הנדל"ן הם אמריקאים.

8. כרתים, יוון: האי הגדול ביותר ביוון, המציע 1,600 ק"מ של קו חוף. באי יש גם שלושה שדות תעופה בינלאומיים. עלות המחייה הנמוכה היא יתרון נוסף: זוג יכול לחיות על מתחת ל-1,200 דולר בחודש. כרתים היא יעד פופולארי בעיקר בקרב פנסיונרים בריטים. מנגד, אין אחיות בבתי החולים מכיוון שבני המשפחה אמורים לטפל בצרכי המטופלים.

9. לאס טרנס, הרפובליקה הדומיניקאנית: עיירת החוף השקטה והמבודדת הזו מציעה עלות מחייה נמוכה יחסית. גם טיפולי הבריאות הם ברי השגה, אך בדו"ח מציינים כי האיכות שלהם אינם גבוהה במיוחד.

10. אמברגריס קיי, בליז: המקום מוגדר כ"יעד תיירות פורח עם מסעדות איכותיות, ברים וחיי לילה מלהיבים". בליז מצליחה לפתות פנסיונרים מרחבי העולם הודות לשיעור מס נמוך והקלות באישור מעמד תושב. אולם, אין בעיר בית חולים.