אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוכנות, ייצוגיות, שמחה וששון צילום: אוראל כהן

מוכנות, ייצוגיות, שמחה וששון

אורי ששון לקח כמה הימורים גדולים בקריירה שלו והם היו הימורים מוצלחים במיוחד

13.08.2016, 07:57 | אוריאל דסקל

אורי ששון גדל בירושלים, על מגרשי כדורגל מאספלט ועם אח ג'ודקא שנהג להתגושש איתו לא מעט. כגבר גדול, 120 ק"ג של שרירים על 1.93 מטר, היה לו יתרון טבעי על פני יריביו הישראלים כבר מגיל צעיר, אבל את הסגנון שלו בנה דווקא עם התמודדויות קשות יותר מבחינתו. אחד ממאמניו לשעבר ציין ש"אורי תמיד התקשה על המזרן". והקושי הזה חישל אותו כלוחם אדיר.

קראו עוד בכלכליסט

 ששון גדל והתאמן עם ג'ודאים קטנים ממנו - וזה מה שסייע לו להיות זריז ומהיר יותר מיריביו הכבדים יותר. מאמנו אורן סמדג'ה, ג'ודקא קטן יותר מששון, חידד את היתרונות הללו. הזריזות והקלילות היו היתרונות הגדולים שלו גם בקרבות בריו. 

אורי ששון מניף את ידיו, לאחר הזכייה במדליית ארד בריו, צילום: רויטרס אורי ששון מניף את ידיו, לאחר הזכייה במדליית ארד בריו | צילום: רויטרס אורי ששון מניף את ידיו, לאחר הזכייה במדליית ארד בריו, צילום: רויטרס

אפילו נגד טדי רינר, הג'ודקא האגדי, הבלתי מנוצח ב-6 השנים האחרונות, ששון הראה זריזות ומהירות שכמעט והביכו את הצרפתי. בסוף קשה היה להתמודד עם העוצמות האדירות של אלוף העולם (8 פעמים אלוף עולם), אבל הפריזאי הראה את הכבוד האדיר לששון עם קידה מכובדת ולחיצת יד, שאותה לא קיבל מיריבו המצרי בתחילת היום. מה-BBC, דרך הטלוויזיה הצרפתית ועד הרשת החברתיות, טוויטר, Reddit, פייסבוק - כולם שיבחו את אורי ששון על היום. על הקרב מול המצרי ועל הקרב האמיץ מול הענק הצרפתי. ששון תפקד מצוין כג'ודקא, ספורטאי ושגריר.

מוכנות ודחיית סיפוקים

ששון הגיע מוכן ליום התחרויות הזה. כמו תמיד, יש לומר. בעבר דיבר ששון על השינוי המנטלי שעשה כדי להיות מוכן יותר לקרבות. לנטוש את הפייסבוק, למשל. הוא גם דיבר על "דחיית סיפוקים" לפני תחרות. על התבודדות וריכוז. הוא לא אוכל הרבה כדי להיות קליל ורזה יותר. הוא אפילו לא מתגלח לפני טורניר כי זה "סוג של דחיית סיפוקים, פחות להתעסק במראה החיצוני".

הריכוז עם העבודה האינטנסיבית על חיטוב הגוף וחיזוקו, הפכו אותו בשנים האחרונות לאחד משמונה הג'ודאים הטובים בעולם. או כפי שההופעה שלו בריו הוכיחה: אחד מארבעת הג'ודאים הטובים בעולם.

נטישת הקטגוריה

ששון עשה מהלך נוסף, מאוד משמעותי, בקריירה שלו. הוא בחר להתחרות בקטגוריה של מעל 100 קילו במקום בקטגוריה של עד 100 קילו. "היו שיקולים מקצועיים. כשהתחרתי ב-100 קילו התחרה אז אריק זאבי", אמר לאורן אהרוני מ-Ynet לפני כשנה. "זה חסם לי את הדרך להגיע לאולימפיאדה. ואז, בכמה תחרויות, כשהגוף שלי התחיל לגדול ובמקביל חזרתי מפציעה, הקשבתי גם ליו"ר האיגוד משה פונטי ולמאמן הנבחרת אורן סמדג'ה. הם אמרו לי ששם אצליח יותר והיתרונות שלי יבואו לידי ביטוי, עם מהירות וזריזות. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו. לקחתי סיכון, אבל אומרים שמי שלא לוקח סיכון לא מצליח".

ששון לקח את הסיכון והוא ללא ספק הצליח.

ההימור המוצלח והערכי של הספונסרים

בנק יהב וחברת רב בריח מעניקים חסות לאורי ששון. הסכום שכל חברה משלמת לא כל כך גבוה - בין 120 אלף שקל ל-150 אלף שקל כל אחת. וכמה זה משתלם להן עכשיו? אחד מהספורטאים הנדירים בישראל יופיע בפרסומות ובקמפיינים שלהם במחיר מציאה.

לפני האולימפיאדה, חברת לבוש ספורט שלחה מייל בגאווה על הענקת חסות לאיזו כוכבנית ריאלטי שמחר או מקסימום מחרתיים כבר נשכח ממנה. החברה בטח שילמה הון עתק כדי להיות מזוהה עם הערכים השטחיים אך הלא שטוחים שלה. והנה, רב בריח ובנק יהב השיגו את ששון כספונסר הכי מכובד שיש בחצי מהמחיר של כוכבת ריאלטי. ויש להן חלק בהשגת מדליה אולימפית שההיסטוריה תמיד תזכור.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
עצוב מאד לראות כמה כסף נשפך בחסויות כדורגל
עצוב מאד לראות כמה כסף נשפך בחסויות כדורגל מטופשות, בזמן שספורטאים גדולים ונפלאים כמו ג'רבי, ששון, שטילוב, מוקי, ריבקין...מקוששים תמיכות. רק בענפי ספורט אישי, יש לנו תקווה ותוחלת. יהודים לא מסוגלים לפעול ולהצליח בקבוצות. עם בלי סולידריות וללא פירגון לזולתו
Teepee  |  14.08.16
לכל התגובות