המתיחה שטלטלה את טוויטר

השמיים לא נופלים

שמועה מפוברקת רצה בסוף השבוע כאש בשדה קוצים בטוויטר: השירות עומד להיסגר בשנת 2017, ולכאורה הוא אמור להיסגר משום שהוא לא מצליח להתמודד עם בעיית הבריונות בו. אף שהבעיה אמיתית, בחברה מיהרו להודיע שאין להם כל כוונה לסגור את השירות.

הבעיה היא שגם אם השמועה שקרית, היא מגיעה בזמן שבו היא נראית אמינה, והמשתמשים מיהרו לצאת בקמפיין להצלת הרשת החברתית עם ההאשתג savetwitter . בטוויטר סובלים לא רק מאי היכולת שלהם להתמודד עם מגפת הבריונות (עוד בנושא, ראו קצרצר 2), אלא גם עם חוסר ההתלהבות המתמשך של המשקיעים. הצמיחה של טוויטר איטית או בבלימה, תלוי את מי שואלים. גם ההכנסות מפרסום עולות, אם בכלל, רק בצורה מתונה.

על פניו זו לא אמורה להיות בעיה. החברה לא מפסידה, היא רווחית. אבל המשקיעים רוצים יותר, תמיד יותר. התוצאה בשנה האחרונה היא פרכוס בלתי פוסק בטוויטר. שורה של בכירים נשכרו ועזבו. החברה שינתה את הממשק, והיא העלתה בלון ניסוי של הסרת הגבלת מספר התווים – המשתמשים הזועמים העניקו ליוזמה הזו קבלת פנים ששמורה בדרך כלל לפשיטה של המארינס על מדינה עוינת. הבלבול והרצון לרצות איכשהו את המשקיעים גורמים תזזית, והתזזית הזו מעצבנת ומפחידה את המשתמשים הוותיקים של השירות – שהם בסופו של דבר הנכס האמין ביותר שלו.

סביר להניח שאלמלא כל הבלגאן של השנה האחרונה, השמועה של סוף השבוע היתה מתקשה להמריא. לרוע המזל, הפאניקה שמשדרת הנהלת טוויטר היא גורם מרכזי לאמון בשמועה.

העסקים טובים, תודה ששאלתם

הרשויות הפדרליות בארה"ב חיסלו את דרך המשי, ואחר כך חיסלו גם את דרך המשי 2. ואף על פי כן, עסקי הסמים בדארקנט ממשיכים לשגשג. מחקר שהוזמן על ידי ממשלת הולנד מצא שהיורשים השונים של דרך המשי גורפים לכיסם מיליוני דולרים מדי חודש. החוקרים מצאו שיש כ-50 שווקים כאלה; שירותי אכיפת החוק יכולים להתנחם בכך שהסחר עלה "רק" פי שישה מכפי שהיה ב-2013, כשהם סגרו את דרך המשי.

למה זה מצליח? למה אנשים מסתכנים בפתיחת שוק מפוקפק בידיעה שטובי אנשי הבולשת יישבו מעתה על הזנב שלהם? בגלל שהסחר המקוון בסמים מצא את הנישה המושלמת. אנשים רוצים סמים; אם זה לא היה המצב, לא היה צריך להשקיע כל כך הרבה במלחמה בסמים. הם חוששים משלושה דברים: אלימות מצד הסוחר (או יריביו) בזמן הקניה; מכך שהסם יהיה בעצם רעל; וממעצר.

הסחר המקוון מנטרל את רוב החששות האלה. אלימות היא לא גורם יותר, על כל פנים כל זמן שאתה רק קונה. סוחר שימכור מוצר פגום, יגלה תוך זמן קצר שאף אחד לא רוצה לקנות ממנו יותר. והחשש ממעצר – זה יכול לקרות, במיוחד לאור העובדה שהחומר מגיע אליך בדואר, ואף אחד לא יכול לכמת את הסיכון ביחס למעצר ברחוב, אבל אנשים נוטים להעריך שהוא נמוך יותר.

בקיצור, הסחר המקוון מנטרל את רוב הבעיות – מצד הקונה, על כל פנים – שיש בסחר סמים. זו הסיבה שהשווקים האלו משגשגים, ובכל פעם שמחסלים אחד, האחרים מתחזקים.

הרשת מאושרת

מגפת הממים החיוביים, שעד כה פשתה בעיקר בפייסבוק, מתחילה כעת להגיע לחלקים הפחות סחיים של הרשת. "הממים הבריאים" (wholesome memes) כפי שהם מכונים, החלו בטאמבלר, ועכשיו יש סימנים של הנגע גם בטוויטר, שם נפתח לאחרונה חשבון בשם הזה.

פייסבוק היא מזמן הרשת של אלה שהחיים שלהם תותים, אנשים שרוצים לומר כמה טוב להם. ממים ציניים וסרקסטיים נפוצים גם בה, אבל הרבה מחוצה לה. עכשיו כל מיני נודניקים שהפסיקו להתנדב עם הדודות של הוועד למען החייל מתחילים להפיץ את הדבק הזה גם במקומות אחרים: "אני אוהב את החבר הטוב ביותר שלי," "אני נהנה לשמוע אנשים מדברים על משהו שאכפת להם ממנו", וכן הלאה.

חיוביות יכולה להיות, ובכן, חיובית. מצד שני, היא יכולה להיות גם חונקת. חיוביות היא מטבעה משהו אישי. מה שחיובי בעיניך – הח"מ מאמין מאד בכוחה של כוס אספרסו מזוקק – עשוי להיות שלילי בעיני אחר. החיובי הוא או מובן מאליו – טוב להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה – או אישי מאוד. האינטרנט היא המקום שבו אנחנו מנסים לתקן את המציאות או לפחות להתמרמר עליה. את החיוביות השופעת שמרו בבקשה לארוחות משפחתיות.

קצרצרים

1. מעקב המוות של גוגל+: הרשת החברתית של גוגל היתה בבת עינו של המנכ"ל לארי פייג' – אבל לא של אף אחד אחר. התוצאה היא שגוגל מנסה בשנים האחרונות לסגור אותה לאט לאט ובחלקים, כדי שברגע המוות הסופי אף אחד כבר לא ישים לב ולא ייחס את הפדיחה למנכ"ל. בסוף השבוע נעצה החברה עוד מסמר בארון הקבורה של גוגל+, כשקבעה שלא צריך יותר חשבון גוגל+ כדי לכתוב ביקורת על אפליקציות אנדרואיד. לא הגיע הזמן לגאול את השירות מייסוריו? את גוגל באזז וגוגל ווייב ידעתם להרוג מהר.

 

2. בסוף השבוע פרסם באזפיד כתבה נרחבת על כישלונה בן העשור של טוויטר להלחם במגפת הטרולים שמשתוללת בה, בעיה שהופכת למורכבת במיוחד לאור הטענה של טוויטר על עצמה שהיא "אגף חופש הביטוי בתנועת חופש הביטוי." אבל גם לחופש הביטוי בטוויטר יש גבולות: כשהחברה ערכה ב-2015 פגישת "הגולש שואל, הנשיא עונה" עם אובמה, והטרולים השתוללו כמו פיראנות, עלתה חמתו של המנכ"ל דאז קוסטולו להשחית, והוא הורה למחוק בצנעה כמה מהציוצים היותר פוגעניים. מקור נוסף אמר שאותה מדיניות ננקטו בעת סבב שאלות ותשובות עם קייטלין ג'נר, האתלט שהפך לאתלטית. קוסטולו סירב להגיב. חודש אחרי המפגש המקוון עם אובמה, הוא כבר לא היה המנכ"ל.

3. על פי הסקרים – תמיד יש לנקוט בהם בזהירות – באיסלנד צפוי שינוי פוליטי מרשים בקרוב: מפלגת הפיראטים, בהנהגת בירגיטה יונסדוטיר, צפויה להרכיב את הממשלה הבאה. המפלגה תומכת בשקיפות חריגה, בדמוקרטיה ישירה, בלגליזציה של סמים, בהענקת מקלט מדיני לאדוארד סנודן, ובפוקימון גו. המפלגה ביקשה מהחברה שמפעילה את המשחק להפוך את תחנות ההצבעה לפוקיסטופס, כדי לדרבן את הצעירים להגיע לקלפיות. נעדכן. הבחירות, אגב, הן בחירות בזק שהוכרזו עקב החשיפות במסמכי פנמה.

 

4. סערה-זוטא פרצה בשבוע שעבר, לאחר שהתחוור שמפות גוגל השמיטו את פלסטין מהמפה. פלסטינים זועמים ציינו שעצרת האו"ם הכירה בפלסטין לפני מספר שנים ושזה מעיד על חוסר הוגנות והטיה מצד גוגל, מה שנכון. הדבר היחיד שמפתיע כאן הוא הציפייה שחברות טכנולוגיות יהיו חסרות פניות. הן חברות עסקיות. המטרה שלהן היא לא לתקן את העולם, בניגוד למה שהיחצ"נים שלהן אומרים, אלא לעשות כמה שיותר כסף מבלי שהבכירים שלהן ייכנסו לכלא. לגוגל לא אכפת מקיומה או קיומה של פלסטין; לכל היותר אכפת לה מסערת היח"צ שתפרוץ אם תדחוף את הראש שלה למיטה החולה הזו. להרוויח היא לא יכולה, רק להפסיד.