מריחים את התחרות בשוק הקנביס הרפואי

פתיחת השוק לתחרות והסרת ההגבלה על מספר המגדלים - אלו שתי ההחלטות המרכזיות שקיבלה הממשלה בסוף חודש יוני האחרון שמשמעותן רפורמה בשוק ובתעשיית הקנביס הרפואי בישראל.  

 כמו כן, ההחלטות מסיימות גם מאבק משפטי שמתנהל למעלה משנתיים בבג"ץ נגד מונופול המגדלים שמספרם עומד על 8 בלבד לפי החלטת משרד הבריאות מלפני כעשור, ונגד חברת שראל, שרוכשת ציוד רפואי לבתי החולים, שדומיננטית בשוק הקנביס בזכות החלטת משרדי הבריאות והאוצר מ־2014 שאפשרה לבתי החולים הציבוריים להתקשר עמה בפטור ממכרז.

בדרך להשארת שוק המזון האורגני מאחור קנביס רפואי: השוק הצומח בארה”ב שעתיד לגלגל 11 מיליארד דולר ב-2019 ליטל סמט, 2 תגובותלכתבה המלאה

החלטת הממשלה תאפשר למגדלים נוספים להיכנס לשוק שמגלגל 140 מיליון שקל בשנה וכן תסיר את המגבלות הקיימות על מספר השחקנים הפעילים במקטעים השונים של התהליך שבו מגיע הקנביס מהיצרן ל־23 אלף הצרכנים בישראל שמורשים להשתמש בקנביס רפואי.

לפי החלטת הממשלה, צוות בין־משרדי יופקד על יישום הרפורמה, אך בינתיים צוות כזה עוד לא קם.

"למה שראל?"

הכיוון שאליו נוטה המדינה כעת נרמז כבר בהליכים המשפטיים שקדמו להחלטה. במהלך הדיון בבג"ץ הציב השופט חנן מלצר סימני שאלה על הקשר בין המדינה לשראל: "למה שראל, שהיא חברה פרטית ולא ממשלתית?". גם עמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ סדקה את הבלעדיות של שראל: "טרם התקבלה החלטה על ידי הגורמים המוסמכים באשר לאישור המשך ההתקשרות של משרד הבריאות עם שראל בהליך של פטור ממכרז".

צילום: בלומברג

הרקע לקרע בין המדינה לשראל נובע מסירובה של שראל לספק נתונים לוועדת הפטור במשרד האוצר, שקץ במצב הנוכחי שבו משרד הבריאות תלוי בשראל. בהמלצת הוועדה נכתב כי "שראל מסרבת להעביר את המידע שהתבקש, וניסיונות להגיע להבנות עם החברה עלו בתוהו. לפיכך המליצה ועדת הפטור לקצר את ההתקשרות עם שראל לשנה".

בכל הנוגע למונופול שניתן למספר קטן של מגדלים הודה שר הבריאות יעקב ליצמן במכתב לאחד המגדלים שעתר לבג"ץ כי "ייתכן שנעשו טעויות בדרך". פרקליטתו של המגדל עו"ד חגית וינשטוק השיבה לשר כי "טעויות יכולות לקרות בתום לב, באופן חד־פעמי, כשמעניקים בטעות לאדם ספציפי רישיון גידול לתקופה קצרה. אבל כשבמשך עשר שנים מעניקים שוב ושוב רישיונות לאותם אנשים ללא מכרז, זאת כבר לא טעות. זה מחדל עם ריח של שחיתות”.

פתיחת שרשרת השיווק

החלטת הממשלה אמנם פותחת את השוק לתחרות, אך משמרת את מעמדו של הקנביס קרוב יותר למעמד של תרופה מלמעמד של מוצר חקלאי. בהתאם לכך, גם אחרי הרפורמה מגדלי הקנביס לא יוכלו למכור אותו באופן ישיר לצרכנים.

לפי ההחלטה, שיווק הקנביס יוכפף לרגולציה שמחלקת את השרשרת לחמישה מקטעים: ייצור הזנים, גידול בחוות, העברה למפעל לעיבוד הגידול למוצרים גנריים, העברה לבית מסחר והפצה לבתי מרקחת. כל מקטעי השרשרת ייפתחו לעוסקים שיעמדו בתנאי הרישיון. ובכל מקרה, לא יינתנו רישיונות לגידול קנביס לצריכה עצמית.

שר הבריאות יעקב ליצמן. הודה שנפלו טעויות באופן שבו נבחרו הגופים שמגדלים קנביס רפואי | צילום: אוהד צויגנברג

הרפורמה קובעת הפרדה תאגידית בין החוליות השונות בשרשרת הגידול, הייצור והניפוק, בדומה למצב הקיים בשוק התרופות. עם זאת, תתאפשר זהות אחת או משותפת של הבעלות בתאגידים השונים. כך, למשל, תקים בעקבות ההחלטה "תיקון עולם" - אחת החוות הגדולות בישראל שחולשת על כ־30% מהגידול - חברה נפרדת שתעסוק בעיבוד הגידול למוצר. יתר על כן, ההחלטה מתירה להקים במתחם אחד משתלה לזני ריבוי, חוות גידול, מפעל ייצור ובית מסחר בתנאי שתתקיים הפרדה פיזית ביניהם. רק הניפוק – בית המרקחת – לא יוכל להימצא באותו מתחם.

לאחר הטמעת הרפורמה, תיבחן האפשרות למעבר ממשטר רישיונות למשטר מרשמים מלא או חלקי. עד אז יפעל משרד הבריאות להרחבת מעגל הרופאים המוסמכים לתת רישיונות שימוש. ההערכה היא שהרפורמה לא תגרום לעליית מחירים, בעיקר בגלל פתיחת השוק לתחרות. אך אם המצב יחייב, ניתן יהיה לשקול להכריז על הקנביס כמוצר מפוקח, לקבוע תעריפים מרביים ובמקרה הצורך לקבוע מכסות ייצור ולהטיל הגבלות על מספר העוסקים.

לפי החלטת הממשלה, על הצוות הבין־משרדי לדון גם בשאלת היתכנות ייצוא הקנביס ולהגיש מסקנות בתוך 90 יום.