אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקציב עם עודף אופטימיות צילום: אמנון גוטמן

תקציב עם עודף אופטימיות

הממשלה אישרה תקציב לשנים 2018-2017, שעומד לפרוץ את כל הכללים המרסנים שהיא בעצמה קבעה ואת החוב של היום נצטרך לשלם מחר

15.08.2016, 15:00 | אלכס זבז'ינסקי

נניח שיש לכם חבר שנהנה בשנים האחרונות מגידול בהכנסות, שחלקן הגיעו מרווחים נאים בשוק ההון. הוא מבזבז באופן קבוע יותר ממה שהוא מרוויח וכל פעם בונה תוכנית לצמצום האוברדרפט, אך לא עומד בה.

ברור לו שהרווחים משוק ההון זה עניין זמני. למרות המינוס בנק, הוא הולך לקחת עוד הלוואה כדי לשפר את רמת החיים. בנוסף, הוא מחליט לצמצם שעות העבודה, אך כדי להשלים את ההכנסה מוכר רכב של אשתו. החבר שלכם יודע שפעם בכמה שנים החברה שהוא עובד בה נכנסת למשבר ועושה צמצומים כואבים. אולם, הוא מקווה שזה לא יקרה בשנתיים הקרובות.

כנראה שהייתם אומרים שהתנהגות הפיננסית של חברכם לא הכי שקולה, שהוא לוקח סיכונים גדולים ולא בונה לעצמו מרווח ביטחון למקרה שהמצב יורע מסיבה כלשהי.

תיאור התנהגות הפיננסית של החבר שלכם די דומה להחלטות שקיבלה הממשלה בתהליך אישור התקציב החדש. הממשלה אישרה תקציב לשנים 2018-2017, שעומד לפרוץ את כל הכללים המרסנים שהיא בעצמה קבעה. היא הכפילה בשנת 2017, גידול בהוצאה בשיעור כפול ממה שמותר לפי כלל גידול ההוצאה הממשלתית. היא נסוגה מהכוונה להוריד בהדרגה את הגירעון, וקובעת לשנים 2018-2017 גירעון של 2.9% במקום 2.5% ו-2.25% המתוכננים.

למרות הגדלת הגירעון ופריצת כלל ההוצאה המותרת,הממשלה החליטה להוריד מסים, כאשר חלק מההכנסות שמקזזות את הירידה במסים הנן בעלות אופי חד-פעמי כגון משיכות הכספים מקק"ל וממקורות אחרים. בכך היא יוצרת בעיות בתקציבים לשנים הבאות.

הממשלה מותחת את גבולות התקציב ושוברת כללים לא בתקופת המשבר, אלא בתקופה שהמצב דווקא טוב ויש עודף בגביית המסים מעבר למה שתוכנן. הבעיה היא רק שעודף ההכנסות נוצר מגורמים הזמניים, כגון ההכנסות משוק הנדל"ן ומרכישות מוגברות של המכוניות שלא ימשכו לנצח. האבטלה במשק נמצאת ברמה הנמוכה ביותר אי פעם, ההכנסה הריאלית של האזרחים צומחת בקצב הגבוה ביותר מזה עשור והצריכה הפרטית צומחת בקצב שלא ראינו שנים רבות.

את החוב של היום נצטרך לשלם מחר

מדיניות פיקחית הייתה מנצלת מצב זה להורדת החוב ובמקום זה הממשלה הולכת להסיר רסן ולהגדיל חובות. התירוץ של הרחבת הגירעון לצורך הגברת הצמיחה אינו תקף. הגדלת הוצאות הממשלה מגדילה צמיחה כאשר המשק נמצא במשבר ואבטלה גבוהה. יתר על כן, לפי הניתוח של בנק ישראל, תקציבי החינוך והתשתיות, מחוללי צמיחה לטווח הקצר והארוך, דווקא לא יוגדלו ריאלית בתקציב החדש. הממשלה מתגאה ובצדק בשורת הרפורמות עליהם החליטה במסגרת התקציב, אך אין להן קשר להגדלת החוב הממשלתי.

למצב שנוצר יהיו השלכות - את החוב שנוצר היום נצטרך לשלם מחר. מי שתמיד משלם את החוב הוא ציבור משלמי המסים. זה המקור העיקרי וכמעט היחיד לתשלום חשבונות הממשלה. אם יהיה לנו מזל, אז נצטרך לשלם חובות כאשר המצב הכלכלי יהיה סביר. אולם, הסיכון העיקרי הנו שהמשק יגיע למשבר כלשהו.

לאור מצבה השברירי של הכלכלה העולמית ובהתחשב בתדירות האירועים השליליים בישראל, יש סיכוי לבעיות. מתחילת המאה, היו מספר אפיזודות של הרעה במצב הכלכלי והתקציבי. בתחילת שנות האלפיים, ב-2008 וגם ב-2011 הממשלה נאלצה לנקוט בצעדים מרסנים.

"אמרתי לכם"

כדי להבין איך הדברים מתפתחים בזמן המשבר, מספיק להיזכר במשבר בשנת 2008, שבניגוד לשאר העולם עבר בישראל מבלי שהמשק חווה אפילו שנה אחת של צמיחה שלילית. בין השנים 2009-2007 הצמיחה של התוצר העסקי ירדה מ-6.7% ל-0.7%. האיזון התקציבי בשנת 2007, שבין היתר בזכותו המשבר בישראל היה מתון יחסית, הפך לגירעון של 4.8% ב-2009. יחס חוב לתוצר קפץ ב-2.6% בין השנים 2008 ל-2009.

וזה, כפי שאמרנו, עוד היה משבר יחסית מתון בישראל! בנסיבות הקיימות של צמיחה נמוכה יותר, גירעון גבוה יותר והסתמכות על הכנסות מחזוריות, במשבר דומה, הגירעון יגיע במהירות לרמות גבוהות הרבה יותר. משבר בנוסח שנת 2002, יוביל למצב חמור משמעותית.

הטענות, שגורסות שיחס החוב בישראל היום נמוך בהשוואה למדינות המערביות הרבות ולכן לא יקרה כלום אם הגירעון ויחס החוב יעלו, עלולות להתברר כרחוקות מהמציאות. המדינות בהן יחס חוב לתוצר גבוה מישראל שייכות לשלוש קבוצות. המדינות המתפתחות החלשות או הנמצאות במשבר (כאשר ישראל בוודאי לא רוצה להגיע לשם). המדינות החברות בגוש היורו, מועדון שישראל לא חברה בו, שנהנות מתמיכה הדדית ומרכישות ה-ECB והמעצמות החזקות כמו ארה"ב או בריטניה שישראל לא נמנית איתן. לכן, במידה והנסיבות הפיסקאליות בישראל יורעו, היחס אליה של חברות דירוג האשראי והמשקיעים עלול להתדרדר במהירות, במיוחד נוכח המצב הגאו-פוליטי שלה.

בנק ישראל לא יכול להפריע לממשלה, אך מציב תמרור אדום. אפשר רק לקוות שלא תהיה לו הזדמנות להגיד אחר כך "אמרתי לכם".

הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב דש

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות