אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה אתם בעצם לא יודעים כלום על התקציב צילום: אוראל כהן

למה אתם בעצם לא יודעים כלום על התקציב

במשרד האוצר מתגאים בתוספות התקציב שקיבלו משרדי הממשלה, אך לא מוכנים לגלות מהם התנאים וההתחייבויות שהציבו לכל משרד בעבורן. עד שאלה לא יפורסמו, רב הנסתר על הגלוי בתקציב

16.08.2016, 07:46 | עמרי מילמן
חמישה ימים אחרי אישור התקציב הדו־שנתי ל־2017–2018 ועדיין לציבור אין מושג איך הושגו ההבנות הסופיות בין משרד האוצר למשרדי הממשלה על התוספות התקציביות. למעשה, אף אחד לא יודע מה באמת סוכם, שכן הסיכומים החשובים — ההסכמים הבין־משרדיים — מעולם לא נחשפו לציבור. בשנת 2017 לבדה יקבלו משרדי הממשלה השונים תוספת של 16 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

קנדל תוקף את התקציב “הפוליטיקאים לא מתעניינים בצמיחה” "כרגע הבוחר מקבל רושם שמקומות עבודה גדלים כאן על העצים", אמר אתמול יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר עמרי מילמן, 2 תגובותלכתבה המלאה

ההסכמים הבין־משרדיים הם הסכמים הנחתמים בין בכירי אגף התקציבים במשרד האוצר לבין מנכ"לי משרדי הממשלה השונים ובהם מופיעים כל התנאים, ההתחייבויות והדילים בין הצדדים. כך, כדי לקבל את תוספות התקציב, המשרדים נדרשים לסכם עם האוצר על קידום פרויקטים שונים כמו צעדי התייעלות כאלה ואחרים. ככה בעצם מתמרץ אגף התקציבים את המשרדים לפעול בכיוונים מסוימים, או להתייעל לפי המדיניות שהוא רוצה לקדם.

לאורך השנים דחה האוצר בקשות לפרסם את ההסכמים בטענה כי מדובר במדיניות בהתהוות, ופרסום שלה עלול להביא לטרפודה. כך, למשל, אם יפורסם כי משרד מסוים נדרש להתייעל ולקצץ פרויקט מתוכנן בהמשך השנה כבר היום, המעורבים בפרויקט עלולים לעשות בעיות לשר הרלבנטי ובכך להביא אותו להתנגד למהלך. לעומת זאת, אם שומרים על התוכניות נסתרות מעיני הציבור, לאוצר קל יותר לתכנן ולהוציא את המהלך לפועל.

 , צילום: אמיל סלמן צילום: אמיל סלמן  , צילום: אמיל סלמן

התוכן האמיתי של התקציב ממתין לפרסום

בראיון שנתן היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר יואל בריס ל"כלכליסט" במרץ 2015 הוא חשף כי סיכם עם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי שההסכמים הבין־משרדיים יופרסמו החל מהתקציב הבא.

"הממונה על התקציבים ואני הסכמנו שמהשנה הבאה ההסכמים הבין־משרדיים של ליל התקציב יהיו חשופים, החל מהתקציב הקרוב", הוא אמר אז. "המציאות השתנתה. השיח הציבורי על התקציב היום שונה מבעבר. פעם הדיון על התקציב היה ליודעי סוד, והיום, בין השאר בזכות התקשורת ובזכות חוק חופש המידע, אנחנו מתאימים את עצמנו". אלא שבפועל לאחר אישור תקציב 2015–2016 הודו באוצר כי יפרסמו את ההסכמים רק לאחר תום שנת התקציב ולא עם אישור התקציב בממשלה או אפילו בכנסת.

אבל, כאשר היועץ המשפטי של האוצר פרש מתפקידו, החליטו במשרד האוצר להתקפל גם מההחלטה הזו. הטענה הרשמית היא כי כל הנתונים מופיעים בחוברת התקציב המפורטת, אולם אף שהסכומים מפורטים בטבלאות הארוכות (מבלי לנסות להנגיש אותם לציבור כמו שהונגשו תוספות התקציב של משרדי הממשלה בליל אישור התקציב), התנאים המוצבים בפני המשרדים לא מופיעים שם.

כעת באגף התקציבים של משרד האוצר שוקלים לפרסם את ההסכמים הבין־משרדיים המהווים למעשה את התוכן הממשי של תקציב המדינה. אבל עד שלא יפורסמו אותם ההסכמים, כל טענותיהם של פקידי אגף התקציבים באוצר על חשיבות שקיפות התקציב מול ועדת הכספים, הם בעיקר מס שפתיים.

החשבונאות היצירתית של משרד האוצר

מלבד זאת, גם הדרך שבה מחשב משרד האוצר את סכומי העתק שיקבל כל משרד ומשרד מייפה את המציאות האמיתית. כך, למשל, תוספת של 455 מיליון שקל שמשרד האוצר התפאר כי ייתן למשרד התרבות והספורט בתקציב הקרוב מורכבת משתי תוספות חד־פעמיות שייפרסו על פני השנתיים הקרובות. התוצאה היא שבמקום שתקציב משרד התרבות והספורט יגדל באמת בהיקף של 455 מיליון שקל — הוא יגדל בפועל בכל שנה רק בחצי מהסכום. כך, למעשה, פעילות המשרד לא באמת תגדל ב־455 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות