סיכום דו"חות הבנקים: כספי הלקוחות עוברים מתיקי ניירות הערך לחשבונות העו"ש

חמשת הבנקים הגדולים נהנו ברבעון השני של השנה מבוננזה נאה בשל מכירת זכויות ויזה אירופה לויזה העולמית, כך עולה מדו"חות הבנקים לרבעון השני. מהלך זה סייע בהצגת תשואות דו־ספרתיות גבוהות במיוחד שנשקו בחלקן ל־14%. לצד הרווחים החד פעמיים, הבנקים מציגים מחצית חלשה מההכנסות מעמלות, שירדו ב־3.8%. החולשה בשוק ההון הביאה להסתת כספי הציבור ממניות וממכשירים פיננסיים שונים אל עבר חוף המבטחים של העו"ש והמזומן. בהיבט ההתייעלות צפוי להיות דיסקונט הבנק הבא שיגיש את תוכנית ההתייעלות שלו, ומקווה להשיק תוכנית פרישה מרצון ממש בשבועות הקרובים.

17.5%

שיעור הירידה הממוצע בהכנסות מעמלות בני"ע

נכון למחצית הראשונה של 2016 ביחס למחצית המקבילה לה, זה הוא שיעור הירידה בחמשת הבנקים הגדולים. במידה ונוסיף את שיעור הירידה בהכנסות מעמלות בשל הפצת מוצרים פיננסיים (כמו קרנות נאמנות כשהבנק משלם עמלה למנהל הקרן המוסדי), יתקבל שיעור ירידה גבוה יותר.

הכנסות חמשת הבנקים מכלל סוגי העמלות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב7.25 מיליארד שקל לעומת 7.5 מיליארד שקל במחצית המקבילה. בבינלאומי נרשם שיעור הירידה העמוק ביותר של 6.4% ואילו בלאומי שיעור השינוי הוא 5.2%. נתח הכנסות העמלות בבנקים מניירות ערך ומהפצת מוצרים פיננסיים תפסו נתח של כ־20% מסך הכנסות העמלות הבנקאיות, לעומת נתח גבוה יותר של 23% במחצית המקבילה.

סיבה נוספת לירידה בהיקפי העמלות שגבו הבנקים השנה טמונה בהוזלת תעריפים של שירותים שונים לחשבון העו"ש ומעבר מצטבר של מספר רב יותר של לקוחות למסלולי העמלות בחיוב חודשי קבוע וזול יותר. בנוסף, חלק ניכר יותר מהציבור מבצע פעולות בנקאיות באמצעות האינטרנט או הנייד, המוזילים את העלויות אל מול פקידים.

בניגוד לירידת נתח העמלות מפעילות בשוק ההון, נתח עמלות כרטיסי האשראי דווקא עלה ועמד במחצית הראשונה של השנה על 26.5% לעומת 24.5% במחצית המקבילה.

10.4%

יעד היחס בין ההון בבנק לבין נכסי הסיכון של לאומי

יעד שיעור הלימות ההון (היחס בין ההון שהבנק מרתק בצד כנגד נכסי סיכון כמו הלוואות) בו נדרש לעמוד לאומי עד לסוף שנה זו, הושג. גם הפועלים עומד ביעד שהוצב לו כבר ברבעון השני, שעומד על 10.2%. שני הבנקים יכולים לחדול מרדיפה אחר דרכים להעלת הלימות ההון שלהם, ביניהם המרת זכויות של עובדים שבוצעה בלאומי מוקדם יותר השנה או העברת סיכונים למבטחי משנה של ערבויות שמנפיק הבנק.

גם דיסקונט והבינלאומי עומדים ביעד (הנמוך מזה של הבנקים הגדולים בכ־1% ) ולמזרחי־טפחות נותרה עוד עשירית האחוז כדי לעמוד ביעד. הבנקים נדרשים לרתק הון בהיקף 9%–10% בממוצע, למשל, כנגד הלוואה של 10 אלף שקל נדרש הבנק להעמיד בצד בין 900–1,000 שקל.

9.2%

שיעור העלייה ביתרות העו"ש של הציבור

יתרות העו"ש לסוף יוני עומדות על 230 מיליארד שקל — עליה של כמעט 21 מיליארד שקל בששת החודשים הראשונים של השנה. יתרות המזומן (הכסף שהוצא מחשבון הבנק ונשאר בכיס) הסתכמו ב־67.4 מיליארד שקל.

העליה ביתרות העו"ש היא תמונת ראי של הירידה בהכנסות הבנקים מעמלות במחצית הראשונה של השנה, אלו ירדו ב- 3.2%. היקף הפעילות המצומצם יותר בשוק ההון מתחילת השנה של הלקוחות הקמעונאיים הביא רבים להסית כספים מהשקעות בעלות סיכון בשוק ההון אל עבר חשבון הבנק הפרטי. המהלך מעיד על כך שלציבור אין אלטרנטיבות רבות אחרות להשקעה והוא מעדיף את הביטחון על פני הסיכון נושא התשואה.

בשל הסתת הכספים, היקף הפעולות והסכומים בהם בוצעו פעולות בניירות ערך בשוק ההון מתחילת השנה התכווץ, והבנקים שלשלו לכיסיהם פחות רווחים מהעמלות.

33%

נתח הכנסות הבנקים מעמלות כרטיסי אשראי

ניתן לראות עד כמה תלויים הבנקים בחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם לפי דו"חותיהם. בנתח עמלות האשראי הגדול ביותר, 39%, מחזיק בנק דיסקונט מחברת כאל שבבעלותו (72%). במקום השני נמצא הפועלים שמחזיק בבעלות מלאה בישראכרט ובמקום השלישי, עם נתח הכנסות עמלות אשראי של 25%, מחזיק בנק לאומי, שכ־80% ממניות לאומי קארד מוחזקות על ידו.

בנוסף ניכרת גם מגמה של עליית נתח עמלות כרטיסי האשראי ביחס לכלל ההכנסות מעמלות (בהשוואה למחצית המקבילה). הסיבה היא שימוש גובר והולך באשראי, הן בגלל גידול האוכלוסיה והן בגלל מעבר לשימוש רב יותר בכרטיסי אשראי על פני תשלום מזומן.

במחצית הראשונה של 2016 תרמה ישראכרט 8% לרווח הנקי של הפועלים. סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון אלון גלזר מציין כי "אנו מניחים כי הבנק יצליח לקבל מחיר טוב עבור הפעילות (מכירת ישראכרט — ר"ש), אולם מאידך הפגיעה הצפויה ברווחיות העתידית תהיה משמעותית יחסית". לאומי קארד תרמה ללאומי 5.3% על פני אותה תקופה והמפתיע הגדול הוא בנק דיסקונט בו כאל אחראית לכ־26.6% מהרווח.

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא חלק מההמלצות הסופיות של הוועדה להגברת התחרות בבנקים.

66.5%

יחס היעילות בחמשת הבנקים הגדולים

יחס יעילות חמשת הבנקים הגדולים לסוף המחצית הראשונה של 2016, מראה הבדלים גדולים ביניהם. מזרחי־טפחות והפועלים מציגים את יחס היעילות — חישוב של הוצאות הבנק ביחס להכנסות שלו — הטוב ביותר שעומד על קצת פחות מ־60% (היעד לו מצפה המפקחת), דיסקונט והבינלאומי נמצאים עם יחסי היעילות הנעים בין 70%–80% ולאומי עם 69.4%.

המפקחת על הבנקים חדוה בר הודיעה בתחילת השנה על דרישה בהתייעלות הבנקים ויגישו לפיקוח תוכניות חומש להתייעלות ובנק שיקבל את האישור יקבל הקלות חשבונאיות, בעיקר שיאפשרו עמידה בהיקפי ההון שהפיקוח דורש בהיבט היציבות.

11.9%

שיעור התשואה הממוצע על ההון לרבעון השני השנה

שיעור התשואה הממוצע מוטה לטובה כלפי מעלה בשל הקופונים שגזרו הבנקים (למעט מזרחי טפחות) מהשלמת עסקת מכירת זכויות ויזה אירופה לויזה העולמית, שנחתמה ב־2015 והושלמה לאחרונה. בשל סיבה זו בלטו הפועלים ולאומי עם תשואה להון של 13.9% ו־13.7% בהתאמה. אם מנטרלים מלאומי את הרווחים מהעסקה, השיעור יורד ל־10.3%.

דיסקונט רשם תשואה של 12.3% ובנטרול הרווחים שרשם מהעסקה והפרשה בחברת כאל, התשואה עומדת על 7.4%.

הבינלאומי רשם תשואה של 8% והפועלים 13.9%, שהושפעה לחיוב גם בשל רווח חד פעמי שרשם הבנק מעסקת ויזה אירופה. ניכוי של הרווחים החד־פעמיים מגלם לבנק תשואה נאה של 10%.

מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד שלא הושפע מרווחים חד פעמיים וסיכם את הרבעון השני עם תשואה של 11.6%.