מינוף נמוך, מעט מוסדיים ובעל שליטה דומיננטי

מאז 2007 נמחקו מבורסת תל אביב 31% מהחברות הציבוריות. לא מדובר בבעיה ייחודית לבורסה המקומית, אלא בתופעה שפוגעת בבורסות רבות ברחבי העולם.

כך, למשל, בין 1995 ל־2005 נמחקו מבורסות אירופה 25% מהחברות הציבוריות, ובבורסות בארה"ב בין 1997 ל־2014 הצטמצם מספר החברות הציבוריות בחצי.  

בבנק ישראל, בראשות קרנית פלוג, בדקו את הסיבות העיקריות למחיקתן של חברות מהבורסה. המחקר התבסס על ניתוח מאפיינים של 24 חברות שנמחקו מהמסחר בבורסת תל אביב בחמש השנים האחרונות למול קבוצת ביקורת של 48 חברות דומות שלא נמחקו מהמסחר.

ניגוד אינטרסים בין בעל שליטה למחזיקי המניות

לטענת בנק ישראל, ככל שהממשל התאגידי של החברה באיכות נמוכה, כך הסיכוי שהיא תמחוק את מניותיה מהמסחר גבוה יותר. בנוסף, החברות הנמחקות מאופיינות ברמת מינוף נמוכה, באפשרויות צמיחה מצומצמות ובשיעור קטן של אחזקות מוסדיים. עם זאת, לא נמצאו במחקר עדויות לקשר בין הנזילות של המניות להחלטה של חברה להימחק ממסחר.

מאפיינים אלו עשויים להתאים לשני סוגים של חברות ציבוריות שלא מנצלות את היתרון הבולט של שוק ההון – היכולת לגוון את מקורות המימון באמצעות גיוס כספים. הסוג הראשון הוא חברות שהנגישות שלהן לגיוס הון בשוק קטנה. הסוג השני הוא חברות שהצורך שלהן בגייס הון בשוק כדי להמשיך ולפעול קטן. הבחירה לעזוב את בורסה עשויה להועיל לאותן החברות, מאחר שהן אינן צריכות לשאת עוד בהוצאות שכרוכות בפעילות כחברה ציבורית.

בבנק ישראל התייחסו גם ל"בעיית הסוכן": ניגוד האינטרסים המובנה בין בעלי מניות (בדרך כלל בעלי מניות מיעוט) לבין בעל השליטה. במחקר מצאו כי החברות שנמחקו מאופיינות, בין השאר, בכך שבעל השליטה מנהל את החברה באופן המוטה לטובתו האישית. הסבר אפשרי לכך שהוא שחברה שמעוניינת להימחק ולהפוך לפרטית לא תשקיע בצמצום בעיית הסוכן הקיימת בה.

צילום: נמרוד גליקמן

מתחילת השנה נמחקו 12 חברות מהבורסה

מתחילת השנה 12 חברות בחרו לעזוב את המסחר. בהן היו חברת ציוד התקשורת סיליקום, יצרנית המזון אסם, שנמחקה במרץ האחרון לאחר 24 שנות מסחר באמצעות עסקת מיזוג, ואיתוראן, שנמחקה בפברואר בשל עודף הרגולציה. מחיקה בולטת נוספת לפני שלוש שנים היתה של מלאנוקס, בניהול של איל ולדמן. חברת הטכנולוגיה נמחקה מהמסחר בשל עודף הרגולציה בבורסה המקומית.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל | צילום: עמית שעל