אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקטר המרכזי של המשק הוא הארנק של משקי הבית צילום: אוראל כהן

הקטר המרכזי של המשק הוא הארנק של משקי הבית

השקל החזק, האבטלה הנמוכה והצריכה הפרטית הזניקו את הצמיחה. המשק הישראלי צמח ברבעון השני של השנה הרבה מעבר לציפיות. בין השאר בשל הכללת קניות בחו"ל באינטרנט לראשונה

17.08.2016, 08:04 | אלי שמעוני

המיתון מתרחק? מאומדן ראשוני של הלמ"ס עולה כי נתוני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מצביעים על צמיחה גבוהה מן הצפוי. המשק הישראלי צמח ברבעון השני ב־3.7% בקצב שנתי, לאחר עליות של 2.2% ברבעון הראשון ו־3.7% ברבעון האחרון של 2015. הצפי לרבעון השני עמד על 2.1%.

במחצית הראשונה השנה עלה התמ"ג ב־2.9%, לאחר עלייה של 2% במחצית הקודמת ועלייה של 2.7% במחצית הראשונה אשתקד. נראה שרמת החיים משתפרת, אבל ראוי לבדוק מהיכן מגיע השיפור.

הקטר המרכזי של המשק הוא הארנק של משקי הבית, ואכן הצמיחה הגבוהה מתבססת על הצריכה הפרטית, שעלתה ב־9.5%.

אחריו באים קטרי המשנה: ההוצאה לצריכה ציבורית (8.7%), ההשקעות בנכסים קבועים (4.1%) וביצוא סחורות ושירותים (3.8%). הנתונים הללו עולים בקנה אחד עם שיעור האבטלה הנמוך, שירד ברבעון השני ל־4.8%, כפי שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

שוק עבודה חזק הופך את הצריכה הפרטית לקטר המרכזי של המשק, אבל יש לזכור שזו גם נקודת חולשה: משק שמצוי על סף תעסוקה מלאה יתקשה להמשיך לגדול בלי לדחוף את המחירים ואת השכר כלפי מעלה, ואת הפרומו לכך ראינו שלשום עם פרסום מדד המחירים לצרכן, שעלה ב־0.4%.

הגורם השני לצמחיה הוא השקל החזק המאפשר יבוא זול, וחלק מהצריכה הפרטית מופנה למוצרי יבוא.

בנק ישראל מנסה בשנים האחרונות להחליש את השקל, אך ללא הצלחה יתרה. הריבית הנמוכה במשק ורכישות הדולרים המסיביות נועדו להחליש את המטבע המקומי כדי לסייע ליצואנים, ורק בשבוע שעבר דיווח בנק ישראל כי יתרות המט"ח שברשותו בסוף יולי הגיעו ל־97.4 מיליארד דולר, עלייה של 10 מיליארד דולר לעומת יולי 2015. אולם השקל נשאר חזק, ותרם את תרומתו לצמיחה.

חוב צרכני מנופח הוא גורם נוסף לצמיחה. כבר שלוש שנים רצופות שחוב האשראי הצרכני גדל ב־7% בכל שנה, והוא עומד כיום על 155 מיליארד שקל. מדובר בהלוואות שאזרחים נוטלים מבנקים, ממוסדיים ומחברות כרטיסי אשראי שלא לצורכי דיור. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה במחצית הראשונה של 2016 ב־5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.6% ב־2015.

אחד הגורמים לעלייה בצריכה הפרטית הוא הזינוק של 20.5% בהוצאה על מוצרים בני קיימא (כגון מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכלי רכב). נתון זה משקף את שער החליפין האטרקטיבי. לא במקרה במאי האחרון נרשם שיא ביבוא כלי רכב לישראל, ובחודשים ינואר־יולי 2016 חלה עלייה של 40% ביבוא רכבים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

גורם נוסף ואחרון שהשפיע על נתון הצמיחה הוא שינוי מתודולוגי. לראשונה החלו להחשיב את היבוא האישי של מוצרים באינטרנט. מדובר בקניות של ישראלים מאתרים כמו אמזון, איביי ועליבאבא, שעד כה לא הוחשבו מכיוון שקניות מתחת ל־75 דולר עוברות מתחת לרדאר של רשויות המס. גם כלי רכב מהעבודה מיוחסים כעת למשקי הבית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
צמיחה שקרית....מתבססת בעיקר על חוב של משקי הבית.....
צמיחה שקרית....מתבססת בעיקר על חוב של משקי הבית..... אם ההכנסה הפנויה של משקי הבית היתה עולה אז אפשר היה לדבר על משהו חיובי. בינתיים המשכורת נשחקת , האינפלציה האמיתית גבוה . הכל מבוסס על הגדלת אשראי וחוב....ככה קונים מכוניות, נוסעים לחול, משפצים דירה. הממשלות והנגידים בעולם כולם פושעים מאחר שהורידו באופן מלאכותי את הריבית ויצרו מצד אחד בועות בשוק הנדלן והמניות ומצד שני גמרו ל95% מהעולם את החסכונות כי הם לא מקבלים שום ריבית בבנק. מתישהו בקרוב כל הבועה הזו תתפוצץ - כמות אדירה של אזרחים לא יוכלו להשיג מימון להחזר החוב, תהיה מחיקה מטורפת של חוב, המסחר בעולם יעצר ורמת החיים תרד מאוד מאוד לרמה שצריכה להתאים עצמה להכנסה של רוב האזרחים.   מה שקורה היום בעולם זה קומופלאז' שיגמר בהתרסקות .   
Snow  |  18.08.16
4.
ומי ישלם את כל החובות האילו של המגזר
ומי ישלם את כל החובות האילו של המגזר הפרטי והציבורי? תזכרו שמדובר בממוצע וכשנכנסים לפרטים מתגלה תמונה מבהילה. ממשלת ישראל ב 10 שנים האחרונות נטלה הלוואות חדשות בשווי של תחזיקו חזק 200 מליארד שקל. הלוואות מהשוק המקומי. מדובר באותם מאה שקלים שמוכפלים וירטואלית שוב ושוב ושוב. תכלס כל המשק הישראלי (ונכון גם במדינות המערב האחרות) שווה לאפס ואפילו שלילי. איך אני יודע? אם נעצור ברגע זה את האשראי במשק המשק קורס! ואם ימכרו נכסים אז ערכם ירד בהתאמה. זוהי כלכלת חוב...
Lobster  |  18.08.16