אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של יעקב ליצמן, טים קוק והמדליסטים האולימפיים צילום: רויטרס

חקר ביצועים: השבוע של יעקב ליצמן, טים קוק והמדליסטים האולימפיים

וגם: קרן הגשמה מתרגלת לפיקוח, מנכ"ל חדש לבית ההשקעות פסגות ואיקאה נכנסת לשוק הצריכה ההודי

18.08.2016, 08:33 | כתבי כלכליסט

שר הבריאות מאשים

ליצמן: זה לא הם, זה אתה

 

שר הבריאות יעקב ליצמן סיפר השבוע כי הופעלו נגדו לוביסטים בשכר ש"ילכלכו" עליו בעיתונות החרדית. במקביל התברר שהוא גנז את התוכנית להטיל היטל כספי על רווחי העתק של חברות הביטוח מביטוחי הבריאות ולהשתמש בכסף להרחבת סל התרופות. האם יש קשר בין הלחצים האדירים שהופעלו עליו לבין הגניזה? ליצמן טען שלא, אבל התשובות שלו היו מגומגמות ולא מספקות, וחיזקו את התחושה שכן, הלחצים עשו משהו. בשורה התחתונה, במקום שהמימון יגיע מהכיסים העמוקים של חברות הביטוח (גם אם היו מתגלגלים לייקור הביטוחים הפרטיים שעליהם משלמת שכבת האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה), הוא יגיע מכספי כלל הציבור, על חשבון שירותים אזרחיים אחרים. אפשר להאשים את המאכערים עד מחר, אבל ההחלטה היתה של השר. האחריות היא שלו, והוא זה שבסופו של דבר בחר בפתרון הקל שמוותר דווקא למי שיש לו יותר.

רחלי בינדמן

יעקב ליצמן, שר הבריאות, צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן, שר הבריאות | צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן, שר הבריאות, צילום: אלכס קולומויסקי

ההשקעות נכנסות לפיקוח

קרן הגשמה: מתרגלת לרסן

 

אבי כץ וחנן שמש מנהלים את קרן ההשקעות בנדל"ן הגשמה הרחק מאור הזרקורים. בעולם שכולו טוב, בלי פיקוח ורגולציה, הם משכו מאז 2009 אלפי משקיעים פרטיים שצמאים לרווחים ללא סיכון לכאורה, בעזרת שיווק משומן שהציג תשואות מדהימות, וגייסו יותר מ־1.5 מיליארד שקל. עד כה נראה שהשיטה עובדת והלקוחות מרוצים. אלא שהשבוע התברר כי יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, במסגרת מלחמתו במיזמי ההשקעה הלא מפוקחים, מחייב את הגשמה לבחור: או להמשיך בדרכה אבל תחת רגולציה, או לצמצם את הפעילות ל־35 משקיעים בשנה בלבד. כץ, שמתגאה בשיטת העבודה המסודרת שלהם ולא אוהב אזכורים על הימים שבהם אמיר ברמלי היה חלק מהקרן, הדגיש השבוע שהם בהידברות עם הרשות. אבל בכל מקרה הכיוון ברור: פעילות הקרן, בעיקר השיווק שמפזר אבקת קסם, תרוסן. הציבור יכול רק להרוויח.

סופי שולמן

אבי כץ, צילום: נמרוד גליקמן אבי כץ | צילום: נמרוד גליקמן אבי כץ, צילום: נמרוד גליקמן

מנכ"ל חדש לפסגות

סורני: שיסתכל על מגדל

 

בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, הודיע השבוע על מינוי ברק סורני למנכ"ל. המשימה העיקרית של סורני, שהוקפץ מדרג הניהול הבינוני בחברה, תהיה ללוות את מכירת פסגות ופרידתו מקרן איפקס. איזי כהן כמנכ"ל כלל ואייל לפידות כמנכ"ל הפניקס גם הם נדרשים לעשות זאת, ולכן עמלים זה חודשים על הכנת החברות למכירה באמצעות התייעלות ומיקוד אסטרטגי לשיפור הרווחיות. מצבו של סורני טוב יותר: הוא מקבל בית השקעות במצב לא רע, ובעיקר יצטרך לשמור עליו כך, בלי שייחלש ויאבד שווי. ועדיין, זו משימה לא פשוטה. אולי עדיף לסורני להבין איך להתמודד איתה לא באמצעות מקרי המבחן של כלל והפניקס, אלא דווקא בלמידה מעמיקה של הידרדרות מגדל תחת שלמה אליהו.

אתי אפללו

ברק סורני, צילום: גיא חמוי ברק סורני | צילום: גיא חמוי ברק סורני, צילום: גיא חמוי

הון על החוף

יוון: מעל או מתחת לשולחן

 

הנוף של חוף מילופוטומוס בחצי האי פיליון ביוון עוצר נשימה. המים הצלולים, הצוקים, האבנים המיוחדות - מושלם. כל כך מושלם עד שאתה ממש מרגיש שבא לך לאכול דגים טריים ולשתות כוסית קטנה של אוזו. אז נכנסנו למסעדה ואכלנו סעודת מלכים. בסוף הארוחה הגיע החשבון. 80 אירו לחמישה אנשים. לא זול במונחים יווניים, אבל גם לא יקר מאוד במונחים ישראליים. ואז הגיע המלצר ובנימוס רב שאל: "אדוני רוצה את החשבון הרגיל?". שאלתי למה הוא מתכוון. "החשבון הרגיל או החשבון עם הקבלה", הוא הבהיר. מחקר של הכלכלה השחורה באירופה, שנעשה ב־2012, מצא שביוון מדובר בלא פחות מ־24% מהתמ"ג. ב־2015 היא ירדה ל־23%. חמישית־רבע מהכסף שמתגלגל שם הוא כסף שחור, והוא סיבה מרכזית לקריסה הכלכלית. הממשלה מתאמצת להילחם בתופעה, אבל זו תרבות שיידרש הרבה מאוד זמן לשרש. וכן, אפשר לחשוב על ישראל ולדאוג.

גולן פרידנפלד

ביקורת על המיסוי

מס הכנסה: איפה הצדק

 

מס הכנסה הגיע לכותרות השבוע, עם המיסוי המופחת על הדירות של עו"ד שרגא בירן ו המיסוי המלא על המדליות האולימפיות של ירדן ג'רבי ואורי ששון. ככה זה, חוקי המס אדישים לצדק חברתי. בירן מחזיק 25 דירות, אבל מהצד, בקטנה, וכיוון שזה לא עיסוקו העיקרי יש להקל איתו. ג'רבי וששון עובדים פול טיים בג'ודו אז שישלמו מס מלא, גם על פרסים. ההשוואה לא ממש מדויקת, אבל היא עדיין מקוממת: לג'רבי חוקים משלה, לבירן משלו. הרי כשהיה מדובר במיסוי הגז הממזרים ידעו לשנות את החוקים, למה לא לשנותם גם במקרים כאלה?

משה גורלי

ירדן ג ירדן ג'רבי | צילום: אורן אהרוני ירדן ג

 

מנכ"ל אפל מדבר

קוק: הגישה הנכונה לטעויות

 

קרוב ל־8,000 מילים כלל הראיון שהעניק מנכ"ל אפל טים קוק ל"וושינגטון פוסט" לרגל חצי עשור בתפקיד. לא מעט מהן הוקדשו לניתוח הטעויות שהוא והחברה עשו, כמו ההשקה הכושלת של אפליקציית המפות או מינוי האדם הלא־נכון לראש חטיבת הקמעונאות. "הטעות הקלאסית של החברות הגדולות היא לא להודות בטעות", אמר קוק. "להיות מנכ"ל זה תפקיד בודד. אתה חייב להכיר בכך שיש לך 'כתמים עיוורים' ולהקיף את עצמך באנשים שמוציאים ממך את המיטב". את סטיב ג'ובס המנוח קשה לדמיין מדבר בפתיחות כזאת על חולשותיו, כמו גם הרבה מאוד בכירים אחרים שהתחנכו על המיתוס שלפיו הבוס תמיד צודק. יידרש עוד זמן עד שיתברר אם קוק היה מנכ"ל מוצלח, אבל תרומתו לניפוץ המיתוס המזיק הזה חשובה לא פחות מכל חידוש טכנולוגי.

דור צח

טים קוק, איור: אי פי איי טים קוק | איור: אי פי איי טים קוק, איור: אי פי איי

ענקית הריהוט נכנסת להודו

איקאה: איך משנים תרבות

 

ענקית הריהוט השבדית איקאה החלה בסוף השבוע בחפירות להקמת סניף ראשון בהודו, אחרי שלוש שנים של משא ומתן מול רשויות המדינה שמקשות את כניסת קמעונאיות זרות. איקאה הצליחה לשבור את המחסום אחרי שהתחייבה להשקיע 1.5 מיליארד דולר בפתיחת סניפים ברחבי המדינה בעשור הקרוב. הסניף הראשון ייפתח בהיידראבאד, עיר של עובדי הייטק צעירים ובעלי אמצעים שמכירים את איקאה מנסיעותיהם בעולם. המיקום הזה אמור לספק נחיתה רכה לרשת בשוק שמתבסס על ריהוט הודי מסורתי - רהיטי עץ כבדים ומגולפים בסכומים של אלפי דולרים לספה, הנחשבים פריט נדוניה, כלומר רחוק מאוד ממה שיש לאיקאה להציע. בינתיים היא תנסה לשבור את הקרח עם מיטבולז שבדיים בגרסת עוף וירקות, במיוחד לחך ההודי. את הרגלי הנדוניה יהיה קשה יותר לשנות.

תמר טוניק

הלהיט התורן משתלם

קלאש רויאל: ככה בונים התמכרות

 

הם חזרו, טורדים את לילותיי ומפריעים את מנוחתי. ענקים, גובלינים, קָשתות ורודות שיער וברברים. הו, הברברים. בשבועות האחרונים נפלתי חזק ב"קלאש רויאל", משחק האסטרטגיה בזמן אמת של סופרסל הפינית, שמככב בצמרת משחקי המובייל מאז מרץ. סופרסל השכילה למנף את הצלחת הלהיט "Clash of Clans", וביססה על דמויותיו את המשחק החדש, המתוחכם וגם המפתה יותר. עשרות שקלים כבר הוצאתי על קלפי משחק ואבנים וירטואליות, חלקי הצנוע בהכנסות השנתיות של החברה, שב־2015 הסתכמו ב־2.3 מיליארד דולר. לא פלא שסופרסל כבר נקנתה בידי הענקית הסינית טנסנט לפי שווי של יותר מ־10 מיליארד דולר. כמו בתעשיית הסיגריות, הם יודעים שגם בעולם הגיימינג המכורים תמיד יחפשו את המנה הבאה.

ליאור באקאלו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
רחלי בינדמן, צאי לי מהכיס. אני באמת מתנצל
רחלי בינדמן, צאי לי מהכיס. אני באמת מתנצל על זה שאני מרוויח יותר ממך, כנראה, אבל לא יכול להיות שבכל פעם שחסר כסף בקופה, באים אלי בשביל לקחת עוד. גם סליחה שאני מבלבל אותך עם העובדות, אבל ההיטל היה על הביטוחים המשלימים, אלו של-80% מהאוכלוסיה יש, לא רק "לאלו שיש להם". אם את מתנדבת לשלם יותר, בבקשה. לי נשבר. רק בשביל לסבר את האוזן, מס הבריאות שאני משלם בשנה הוא בסביבות 20,000 ש"ח. את מוכנה בבקשה להסביר לי על מה אני משלם את המס הזה?  כמה עוד את רוצה שימסו את מעמד הביניים? אולי במקום ללכת לפתרון הקל ולהמשיך לחלוב את הפרה שכבר התייבשה, אולי שיילכו לאוכלוסיות שלא משלמות? שלוקחות מהקופה יותר ממה שהן מכניסות אליה? אני לא מנסה להאשים את הקורבן, יש אנשים שבאמת קשה להם. אבל לא יכול להיות שאני הוא זה שצריך לשלם על הקיבוצים, ההתנחלויות, חוסר היעילות בצבא, במערכת החינוך וכו'. שקודם יעשו סדר, אחר כך אני אשלם.
GoldD  |  19.08.16