בג"צ דחה את העתירות נגד הקמת רשות החשמל החדשה

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, דחה היום (ד') את שתי העתירות שהוגשו בדרישה לפסול את הקמת רשות החשמל החדשה. העתירות הוגשו לאחר שחוק ההסדרים לשנת 2015 הקים גוף שמאחד בין רשות החשמל הישנה לבין מינהל החשמל שפעל תחת משרד האנרגיה, כאשר המהלך ספק מפסיק ספק מדיח את יו"ר הרשות הקודמת אורית פרקש הכהן.

 העתירות הגיעו לאחר פנייה ליועמ"ש בנושא מצד חברי כנסת ולאחר שהעותרים טענו שהמהלך לא חוקי לכאורה ומהווה חקיקה פרסונלית כנגד פרקש על ש"העזה" להתנגד למתווה הגז הממשלתי.

שלושת שופטי בג"ץ (נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, השופטת אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן) דחו פה אחד את כל העתירות. למעשה, אותו בית משפט שזכה בשנה האחרונה לשבחים רבים על עמדתו האמיצה בעיכוב מתווה הגז הממשלתי, לא מצא ממש בכמעט כל טענות העותרים, לרבות הטענה שהקמת רשות החשמל החדשה מהווה לכאורה חקיקה פרסונאלית נגד פרקש הכהן.

במסגרת פסק הדין, דחתה השופטת חיות את הטענות מכמה נימוקים. לדבריה, "אף אם אניח לטובת העותרים כי הרפורמה ברשות החשמל נעדרת זיקה אמיצה לתקציב המדינה ויוצרת שינוי מבני מהותי במשק החשמל – ואיני קובעת כי כך הוא – העובדה כי רפורמה זו נחקקה במסגרת חוק ההסדרים היא לבדה אינה מהווה פגם היורד לשורש ההליך המצדיק התערבות של בית המשפט".

חיות מצאה שהוועדה להקמת רשות החשמל החדשה "דנה במשך חמש או שש ישיבות ברפורמה ברשות החשמל בהשתתפות פעילה של גורמים שונים ובהם חברי הכנסת, עו"ד פרקש-הכהן, יו"ר דירקטוריון חברת חשמל, נציגי הממשלה, נציגים שונים של ארגונים חברתיים, ובהם העותרים שבפנינו. במהלך אותן ישיבות ניתנו הסברים על הסעיפים השונים שמוצע לכלול ברפורמה, הוצגו הטעמים העומדים ביסודה, וכן נשמעו ההסתייגויות של הגורמים אשר התנגדו לרפורמה". במילים אחרות, המהלך היה תקין, שקוף ומרובה דיונים שהיו פתוחים לביקורת.

ואם זה לא מספק את העותרים, בג"ץ מזכיר שלאחר מסכת הדיונים התקיימה ישיבה ממשלתית עם היועמ"ש ולאחר מכן עוד שלוש ישיבות בכנסת. "בנסיבות אלה קשה לקבל את הטענה בדבר פגיעה אנושה בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה", אומרת חיות, ומחדדת ש"מאותם טעמים אף אין לקבל את הטענות שהעלה העותר בדבר אי מיצוי הדיון בסוגיות שונות שעלו בפני הוועדה".

חקיקה פרסונאלית? לא הוכחה אחת

 

ומה לגבי החקיקה הפרסונאלית, כלומר הטענה שהמדינה הקימה רשות חשמל חדשה רק כדי להדיח את פרקש? גם כאן לא מצאו השופטים ממש בעתירות. השופטת חיות כתבה ש"העותרים טוענים כי למצער יש להורות על בטלות מה שנתפס על ידם כסעיפי הדחה בפרק החשמל של חוק ההסדרים. בהקשר זה נטען על ידם כי סעיפי ההדחה מהווים חקיקה פרסונאלית שנועדה להעביר את חברי רשות החשמל ואת העומדת בראשה מתפקידם עקב התנגדותה של רשות החשמל למתווה הגז... טענה זו דינה להידחות".

לגבי חוסר החוקיות של המהלך כותבת חיות ש"במקרה דנן לא עלה בידי העותרים להוכיח כי כזה הוא המקרה שלפנינו" ומצטטת פסק דין אחר שעסק בנושא שם נקבע ש"אין די בהפרחה של טענות בעלמא כדי להביא לערעורה של חזקת החוקתיות של דבר חקיקה ראשית. נדרשת לצורך זה תשתית ממשית". בג"צ מזכיר שראש מינהל החשמל דאז יהודה ניב, שלכאורה גם הודח כי המדינה הקימה רשות חדשה, סיים את תפקידו ולכן הטענות על הפרסונאליות שבמהלך "התבררו כחסרות בסיס".

ואם כל זה לא מספיק השופטים מזכירים שפרקש עצמה פנתה לביהמ"ש במרץ האחרון עם דרישה שהיא "אינה מצטרפת לאמור בתגובה מטעם המדינה, היא מבקשת לסיים את עבודתה בשירות המדינה "בלא להיגרר לעימות בעל אופי אישי ביחס לנסיבות סיום העסקתה".

עם זאת, בג"ץ כן מתח ביקורת על הליך האישור בועדת הכלכלה. כאן המדינה דרשה להעביר את הרפורמה AS IS וללא דיון ובג"צ מצא לעניין זה שההתנהלות "היא בלתי ראויה ופסולה". לטענת השופטים "דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק "as is" מבקשת, למעשה, למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות ובכך היא חותרת תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילותן של ועדות הכנסת. דרישה כזו אף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטארי עליו עמדתי בעבר בצייני כי "עצמאותם של חברי הכנסת חיונית היא לתפקודו התקין של משטר דמוקרטי", מסכמים שם.