אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה תקצץ מאות תקנים בעיקר במשרדים חברתיים צילום: אמיל סלמן

בלעדי לכלכליסט

הממשלה תקצץ מאות תקנים בעיקר במשרדים חברתיים

הפרוטוקולים של ישיבת התקציב שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים כי משרדי הממשלה יידרשו להפחית את התקנים ב־1% בכל שנה בתמורה לתוספות תקציב שניתנו להם, וזאת בנוסף לקיצוץ של 1.5% בתקנים שעליו כבר הוסכם בעבר; ההחלטה כוללת בין היתר את עובדי ההוראה, המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה. גם עובדי מבקר המדינה והכנסת על הכוונת

18.08.2016, 06:54 | עמרי מילמן

הממשלה תקצץ 1% מתקני כוח האדם שלה, בעיקר במשרדים החברתיים, כך עולה מפרוטוקול הדיון בממשלה על תקציב המדינה ל־2017-2018 שהגיע לידי “כלכליסט”. לפי התוכנית, שפרטיה לא נחשפו באופן וולונטרי על ידי האוצר, המשרדים יידרשו להפחית את מספר התקנים בתמורה לתוספות התקציב שניתנו להם.

קראו עוד בכלכליסט

לפי נוסח ההחלטה, הקיצוץ בכוח האדם נדרש מכיוון שבתקציב קיים פער בלתי ניתן לגישור בין ההתחייבויות התקציביות להכנסות המוערכות. כדי לגשר על הפער, הממשלה מתכוונת להרחיב החלטת ממשלה מ־2014 לפיה יקוצצו תקני כוח האדם בממשלה ב־1.5% בשנה. בשנים 2017-2018 יתבצע קיצוץ של 1.5% בתקנים לפי ההחלטה הקודמת ועוד קיצוץ של 1% לפי ההחלטה החדשה.

עיון בפרוטוקול מלמד כי ההחלטה כולל את כל עובדי ההוראה המועסקים באופן ישיר ובאופן עקיף על ידי משרד החינוך, שהתוספת שקיבל מעמידה את תקציבו על 57 מיליארד שקל - כמעט כמו משרד הביטחון - ויחול גם על עובדי ביטוח לאומי ושירות התעסוקה. מכיוון שבמגזר הציבורי לא ניתן לפטר עובדים בקלות, הפחתת התקנים תתבצע באמצעות קיצוץ בתקנים. כלומר, לא ייקלטו עובדים חדשים במשרדי הממשלה במקום אלו שיסיימו את עבודתם.

המשרדים החברתיים, ובראשם משרד החינוך, יהיו הראשונים להיפגע מההחלטה. ההחלטה התקבלה לאחר שהדרישות התקציביות של השרים תפחו ולאחר שמשה כחלון נאלץ להיענות להן כדי שיצביעו בעד התקציב. יחד עם זאת, בזכות ההחלטה ישנם גם מי שהרוויחו. לפי החלטת הממשלה הקודמת, הקיצוץ בכוח האדם לא ייושם באופן רוחבי. כלומר, התקנים בחלק מהמשרדים יקוצצו ובאחרים יעלו, אך התוצאה הסופית תהיה הפחתה. כך הוחלט כי כמה משרדים ויחידות סמך יזכו לתוספת כוח אדם. בראש רשימת המרוויחים ניצבים משרד המשפטים ומטה הסייבר הלאומי.

לסיכום על הפחתת התקנים יש להתייחס בעירבון מוגבל משום שההיסטוריה מוכיחה שהממשלה התקשתה ליישם החלטות קודמות על קיצוץ בתקנים. מאז 2014 מספר המועסקים הכללי במגזר הציבורי עלה יותר מבמגזר הפרטי. לפי נתוני הלמ”ס, מאז 2014 ועד חודש מרץ האחרון עלה מספר המשרות במגזר הממשלתי (ללא חברות ממשלתיות ובתי חולים ממשלתיים) ב־6.8%. לשם השוואה, העלייה במספר המשרות בחברות הפרטיות עמדה על 3% והעלייה במספר כלל המשרות במשק באותה התקופה עמדה על 4.7%.

החלטה נוספת שנוגעת לעובדי המגזר הציבורי, שנועדה גם היא לסייע לתקציב להתכנס, התקבלה בהסכמה בין כחלון ליו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עוד לפני ליל התקציב עצמו. לפי סיכום זה, ניסנקורן הסכים להעניק לשר האוצר הלוואה בשווי של 1.8 מיליארד שקל שניתנה באמצעות הסכמת היו”ר לדחות בחצי שנה את יישום הסכמי השכר החדשים במגזר הציבורי. תמורת הדחייה יקבלו עובדי המגזר תוספת שכר של 0.25% שתעלה ליתר משלמי המסים 280 מיליון שקל.

במקביל להגשת התקציב לממשלה, אגף תקציבים באוצר חותם מדי שנה על שורה של הסכמים עם משרדי הממשלה, שאינם נחשפים לציבור במלואם. פעמים רבות ההסכמים האלו מבטיחים תוספות תקציביות למשרדים שמסווגות תחת “הוצאות אחרות” בתמורה לקידום מהלכים מסוימים. הח”כים מאשרים את התקציב בלי להיות מודעים לכך.

היועצים המשפטיים של האוצר התחייבו בעבר להביא לידיעת הציבור את כל הסיכומים האלו, אך עד כה נמנעו באוצר מלקיים את הצעד הזה, שהוא צעד חשוב בדרך לשקיפות שהיא הכרחית ביחס לתקציב המדינה.

המרוויחות: הקבוצות הסקטוריאליות של מפלגות השלטון

680 מיליון שקל בשנה לתחזוקת הקואליציה

יש גם מרוויחים מליל התקציב. פרוטוקול הדיון מצביע שוב על המחיר היקר שמשולם עבור תחזוקת הקואליציה.

מדובר ביישום של ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין המפלגות החברות בממשלה מיד עם הקמתה, ומכיוון שהממשלה היתה בזמנו צרה מאוד (ורק בהמשך הורחבה, עם כניסת ישראל ביתנו) עלותם גבוהה במיוחד.

לפיכך, תקציב המדינה לשנים 2017-2018 כולל גם הקצאת 680 מיליון שקל בכל אחת מהשנים לצורך יישום ההסכמים הללו. מדובר בכספים שמועברים בדרך כלל לקבוצות סקטוריאליות שהמפלגות השונות חפצות ביקרן כיוון שהן מהוות את בסיס הבוחרים ההומוגני שלהן.

פרוטוקול ישיבת הממשלה על התקציב מלמד למשל כי התמיכה במוסדות תורניים דרך משרד החינוך תגדל ב־525 מיליון שקל בכל אחת משנות התקציב וכי גם תקציב המשרד לשירות דת יגדל כך שיוקצו 17.3 מיליון שקל לפיתוח מקומות קדושים ו־6 מיליון שקל לפיתוח בתי עלמין. בנוסף, משרד הבינוי והשיכון יקבל 29 מיליון שקל לטובת מה שמכונה "השלמת מבני ציבור נחוצים ביישובי המפונים".

שר החקלאות אורי אריאל, צילום: אריאל  שרוסטר שר החקלאות אורי אריאל | צילום: אריאל שרוסטר שר החקלאות אורי אריאל, צילום: אריאל  שרוסטר

בפירוט שמופיע בהחלטה מפורטים כספים שיופנו לבניית בתי כנסת, מקוואות, מעונות ומתנסים ביישובי חבל לכיש: בני דקלים, נטע, כרמי קטיף, ניצן, שבי דרום ונווה. את ההחלטה העביר שר החקלאות אורי אריאל. לכספים אלו יתווספו 14.3 מיליון שקל שיועברו למשרד הביטחון עבור חלקו בבניית בתי הקבע של מפוני ההתנתקות.

בסיום ישיבת הממשלה הוקראה גם הצעה הנוגעת למענקים מוניציפאליים ביטחוניים ביישובי יהודה ושומרון. בחלק זה נכחו רק ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים, והדיון נדחה.

עמרי מילמן

קק”ל: העברת הכספים למדינה לא מובטחת

ההסכם עם קק”ל תלוי באישור שיתקבל בתוך חודש ממוסדות הארגון

המדינה תקבל כסף מקק"ל? לא בטוח. הנוסח הסופי של החלטת הממשלה מלמד כי העברת הכספים כלל לא מובטחת ותלויה באישור מוסדות קק"ל.

מדובר בעדכון להסכם קודם בין הצדדים מנובמבר 2015 לפיו תעביר קק”ל כספים לטובת פרויקטים לאומיים. יחד עם זאת, החלטת התקציב הנוכחית משנה את הסכומים שיועברו כך שעד אוקטובר 2016 במקום מיליארד שקל תקבל המדינה 750 מיליון שקל, אך בשנים שלאחר מכן יגדל משמעותית הסכום שיעבור ביחס לסיכום המקורי. ב־2017 תקבל המדינה 1.05 מיליארד שקל במקום 800 מיליון, ומיליארד שקל נוספים - עליהם לא סוכם מראש - יעברו ב־2018.

אלא שסימן שאלה גדול מרחף מעל העברת הסכומים הללו. כפי שנחשף ב"כלכליסט", יו"ר קק"ל דני עטר מתנגד להסכם הזה וטוען שנחתם במחטף מאחורי גבו.

דני עטר, יו"ר קק"ל, צילום: ינאי יחיאל דני עטר, יו"ר קק"ל | צילום: ינאי יחיאל דני עטר, יו"ר קק"ל, צילום: ינאי יחיאל

מלבד הגדלת הסכום שמתוכנן לעבור, בקק"ל זועמים על כך שההסכם עמם עוגן בחקיקה. במכתב זועם שנשלח לשר האוצר משה כחלון ביום חמישי שעבר, בסמוך לדיוני התקציב ,תקף עטר את היוזמה: "ההצעה פסולה מעיקרה, ולא פחות מכך הדרך בה גובשה - במחשכים ומבלי לטרוח ביידוע מראש של קק"ל".

ההתנגדות הזו עשויה כאמור לסכל את ההסכם כולו כיוון שעל פי פרוטוקול הדיון אם ההסכם לא יאושר עד ה־12 בספטמבר, כמעט חודש ימים מהיום, הרי שהוא בטל ושר האוצר יאלץ למצוא מקורות תקציביים אחרים שימלאו את החסר

עמרי מילמן

השכלה גבוהה: גזירות על אוניברסיטאות שאינן מאוזנות

האוצר תפר סעיף לאוניברסיטה העברית: אוניברסיטאות בלי תכנית הבראה ייענשו

סעיף מעניין שהסתתר בפרוטוקול הדיון בממשלה על תקציב המדינה ל־2017-2018 נוגע לאוניברסיטאות בישראל. במקביל ליישום תוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה - ובה תוספות תקציביות של כ־420 מיליון שקל עד שנת 2021 - הכניס משרד האוצר לפרוטוקול סעיף חדש הכולל גזירות על אוניברסיטאות שהמצב התקציבי שלהן בעייתי. סעיף זה מתייחס בעיקר לאוניברסיטה העברית.

על פי הסעיף, אוניברסיטאות שאינן "מאוזנות תקציבית לאורך זמן", יחויבו לגבש תכנית הבראה מקיפה. אם לא יגבשו תכנית שכזו, ייגרע מבסיס התקציב שלהן בשנת תשע”ט (2018־2019) סכום של 12.5 מיליון שקל. מדובר ביישום המלצות שהעביר הות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון) במועצה להשכלה גבוהה, על רקע המשבר של כמה מוסדות אקדמיים מובילים בישראל, בראשם כאמור האוניברסיטה העברית.

פרופ פרופ' מנחם בן שושן, נשיא האוניברסיטה העברית | צילום: עמית שאבי פרופ

הסעיף הזה נועד לתמרץ את האוניברסיטה העברית להגיע להסדר כספי עם משרד האוצר לגבי הפנסיות התקצביות. דו"ח פיננסי של המועצה להשכלה גבוהה חשף לאחרונה כי לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה, הנובע בעיקר מגיבנת הפנסיה התקציבית שהיא סוחבת על גבה ואשר מגיעה ל־20% מהוצאותיה. רק השבוע פורסם כי האוניברסיטה העברית צנחה 20 מקומות במדד שאנגחאי, מדד דירוג האוניברסיטאות החשוב ביותר בעולם.

האוניברסיטה העברית איננה האוניברסיטה היחידה שסובלת ממצב כספי בעייתי, גם בר אילן היא אוניברסיטה גירעונית. אולם, המינוס שלה קטן יותר ועומד על כ־15 מיליון שקל בשנה.

ספי קרופסקי

הפחתת שכר: רוזן ירוויח פחות מגרסטל

השכר של נציב התלונות על הפרקליטות יופחת

ליל התקציב היה גם הזדמנות לשרת המשפטים איילת שקד להסדיר את שכרו של נציב התלונות החדש על הפרקליטות דוד רוזן. על פי החלטת הממשלה, יקבל רוזן שכר השווה לשכר של שופט בבית המשפט המחוזי. מכיוון שרוזן משמש בפועל כשופט בית המשפט המחוזי כבר 12 שנה הרי ששכרו לא צפוי להשתנות והוא יעמוד על כ־32 אלף שקל ברוטו.

השופט דוד רוזן, הנציב התנולות החדש על הפרקליטות השופט דוד רוזן, הנציב התנולות החדש על הפרקליטות השופט דוד רוזן, הנציב התנולות החדש על הפרקליטות

יחד עם זאת מדובר בעדכון של התנאים ביחס לקודמתו בתפקיד הילה גרסטל. החלטת ממשלה משנת 2014 קבעה כי שכרה של גרסטל ישתווה לשכר שופט בבית המשפט עליון העומד על כ־40 אלף שקל. יש היגיון מסוים בהפרשי השכר משום שהגדרת התפקיד של רוזן מצומצמת יותר. שרת המשפטים פיצלה את תפקיד נציב הביקורת כך שהוצאה מידי רוזן הביקורת המערכתית ונותרה רק הביקורת הפרטנית שעיקרה תלונות על התנהלות הפרקליט הבודד.

משה גורלי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



45 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות