אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא הכל אבוד: החשיבות של שיקום האסיר צילום: יח"צ

לא הכל אבוד: החשיבות של שיקום האסיר

רוב האסירים מגיעים לבתי הסוהר בשל עוני, התמכרות, מצוקה והזנחה. אלה הן סיבות שאפשר לטפל בהן באמצעות שיקום

19.08.2016, 07:31 | ד"ר אבי ביצור

עלות אחזקת אסיר בכלא בישראל עומדת על 120 אלף שקל בשנה. לפי נתוני שירות בתי הסוהר  לסוף 2015 היו כלואים בישראל 12,322 אסירים פליליים. לפי נתוני השב"ס מספר האסירים בישראל גבוה ביחס למדינות אחרות בעולם ועומד על 147 אסירים ישראלים כל מאה אלף תושבים בהשוואה להולנד 75 למאה אלף תושבים או איטליה 87.

שיאנית הכליאה העולמית היא ארה"ב שבה ישנם 689 אסירים לכל 100 אלף תושבים - נתון שמעורר ביקורת חריפה על הקלות הבלתי נסבלת של הכליאה בארה"ב בעיקר בקרב אפרו-אמריקאים והיספנים. במדינות סקנדינביה נתוני האסירים נמוכים מהולנד ואיטליה.

בישראל קיימת בעיית תשתיות קשה בבתי הסוהר שחלקם הוקמו עוד בימי המנדט הבריטי והם צפופים וגורמים לעודף אלימות מצד האסירים כלפי עצמם ומול הסוהרים. הניסיון לבנות בית סוהר בבעלות פרטית בשיטת החכרה ארוכת טווח (B.O.T), נדחה בהחלטת בג"ץ בנובמבר 2009 למרות טענות המדינה שמתקנים פרטיים ישפרו את תנאי הכלואים ויחסכו הוצאות של מאות מיליונים על בניית בתי סוהר מתקציב המדינה.

החלטת בג"ץ גרמה למתקנים צפופים כנווה תרצה או השרון להפוך לצפופים עוד יותר והשקעות המדינה בבתי סוהר לא גדלו משמעותית. דווקא במדינות כארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה הפרטת בתי סוהר הלכה והפכה לתופעה מתמשכת משנת 1985 ואילך.

בג"ץ אסר הקמת בתי סוהר פרטיים

תקציב המדינה ל-2017 כולל פרק מיוחד בו הממשלה מתייחסת בפעם הראשונה רעיונית ותקציבית למהלך של סיוע בשיקום אסירים ומהלכים להורדת כמות הכלואים באמצעות עבודות שירות למען הקהילה כאשר רף הענישה נמוך מתשעה חודשי מאסר.

כלא מעשיהו (ארכיון), צילום: גלעד קוולרצי כלא מעשיהו (ארכיון) | צילום: גלעד קוולרצי'ק כלא מעשיהו (ארכיון), צילום: גלעד קוולרצי

הממשלה החליטה לתקצב הקמת יחידת מחקר במשרד המשפטים שתלווה ותבחן יוזמות חדשות בתחום הענישה והשיקום. בנובמבר 2015 פרסמה ועדת דורנר (בראשות שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס בדימוס דליה דורנר) דו"ח שבו קראה להקל בענישה בעבירות לא חמורות, לבחון חלופות מאסר באפשרות של עבודות שירות בקהילה.

במסגרת התקציב החליטה הממשלה לקדם הקמת בתי משפט קהילתיים לצד בתי המשפט הרגילים במטרה להתמודד עם הבעיה המובילה לעבריינות בניסיון למנוע אותה באמצעות שיקום וחינוך. הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא גוף ממשלתי טיפולי – שיקומי הכפוף לשר הרווחה שתפקידו שיקום אסירים כלואים ומשוחררים. אחת הפעילויות החשובות של רש"א היא תפעול הוסטלים לאסירים משתחררים כחלק מתהליך השתלבותם בקהילה ויצירת מודעות חברתית בנושא שיקום אסירים. פעילות רש"א לא יצרה שינוי מהותי בתחום השיקום בשנים האחרונות.

תקצוב בתי משפט קהילתיים ואימוץ המלצות ועדת דורנר יעלה למדינה, בשלב ראשון בשנה הראשונה, כ-100 מיליון שקל ועשוי לחסוך, אם יצליח, סכום של כ-400 מאות מיליון שקל.

אוכלוסיית היעד של בתי המשפט הקהילתיים הם העבריינים שחוזרים שוב ושוב לכלא בגלל עבירות סמים, אלימות, איומים ורכוש. רוב האסירים מגיעים בשל עוני, התמכרות, מצוקה, הזנחה ולקויות שונות. אלה הן סיבות שאפשר לטפל בהן באמצעות שיקום. כליאה כמכשיר מרכזי לא נותן להן מענה שימנע חזרה לפשיעה ובעקבותיה לכליאה. מדובר באחת ההשקעות החברתיות-כלכליות הרצויה לציבור ואשר תקטין פערים חברתיים ותסייע למניעת מרירות וכעס מצד חלשים חברתית.

נותר לקוות שמשרדי האוצר והרווחה יקדמו את תקצוב הנושא ללא דחיות ובלי קיצוצים מיותרים.

הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א), לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים וכיום יועץ למשרדי הממשלה

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות