בנק ישראל מעביר לגורם חיצוני את הקמת מאגר דירוג האשראי הארצי

בנק ישראל מעביר לידי גורם חיצוני את הקמת מאגר נתוני האשראי הארצי, במקום לבצע זאת בעצמו. כך עולה מתנאי המכרז שפרסם בשבוע שעבר. המאגר ירכז את דירוג האשראי של כל הישראלים עבור כלל נותני האשראי, בניגוד למצב כיום שבו כל בנק שומר לעצמו את דירוג הסיכון של לקוחותיו, מה שמונע מהמתחרים להציע ללקוח הלוואות בריבית נמוכה יותר. הסיבה להעברת ההקמה לגוף אחר היא הלו"ז הדוחק — המדינה מחייבת את הבנק להקים את המאגר עד סוף 2018.

הבנק דורש במכרז כי המפעילה תקים את המאגר בתוך שנה וחצי ותתפעל ותתחזק אותו במשך שלוש שנים. עוד נדרש ממנה להעמיד הון עצמי של לפחות 25 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי המפעילה תתחייב לעלייתו לאוויר עד הרבעון האחרון של 2018.

דרישה נוספת מהחברה היא ניסיון בהקמת מאגר אשראי, אך מכיוון שבארץ אין גוף בעל ניסיון כזה, הזוכה במכרז תהיה חייבת להתקשר עם חברה בינלאומית בעלת רקע בתחום.

על פעילות המאגר יפקחו שלושה רגולטורים שונים: הפיקוח הכללי ייעשה בידי גוף עצמאי מחוץ לבנק ישראל, ובתוך בנק ישראל ימונו מפקח על הפן התפעולי וממונה על הגנת הפרטיות שיוודא שהמידע האישי על הלקוחות נשאר חסוי.

השלב המשמעותי הבא בהשקת המאגר יתרחש בעוד חודש, כשבנק ישראל יפרסם את מדיניות הרישוי (תנאי קבלת הרשיון) ללשכות השירות — הגופים שיבצעו את הערכות הסיכון (דירוג אשראי) ללקוחות בהתבסס על הנתונים הפיננסיים שירכז המאגר.

ספקי האשראי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ־בנקאי) יפנו לאחת מלשכות השירות כדי לקבל דירוג עבור לקוח שהם רוצים לתת לו הלוואה, וישלמו עמלה ללשכה תמורתו. כל לשכה תפתח אלגוריתם משלה לחישוב הדירוג של הלקוח, אך הדירוג של כל לקוח אמור להיות דומה בכל הלשכות, כך שהן יתחרו ביניהן רק על העמלה שיגבו מנותני האשראי.

במכרז יוכלו להשתתף תאגידים ישראליים עם הון עצמי של 25 מיליון שקל לפחות. לחלופין הגוף המתמודד יידרש להציג ממוצע חיובי של תזרים מפעילות שוטפת ב־3 השנים האחרונות או ממוצע שלילי שנמוך בהיקפו אבסולוטית מ־25% מההון העצמי.

בנוסף, יוכלו להתמודד רק גופים שביצעו בחמש השנים האחרונות פרויקט טכנולוגי בהיקף של 20 מיליון שקל לפחות עבור לקוח חיצוני. הגופים יידרשו להציג גם יכולות אבטחת מידע גבוהות מפאת הרגישות הגבוהה של נתוני המאגר.

המתנגדים להקמת המאגר מזהירים כי מודל הדירוג והקריטריונים שלו אינם שקופים, ולכן הדירוג עלול ליצור מצב בו לקוחות ייקחו הלוואות רק כדי לשפר את רמת הדירוג שלהם.

בנוסף המאגר עלול לפגוע בלקוחות החלשים, שהדירוג הסיכון הגבוה שלהם יעמיק את חומרת הבעיה שלהם — דווקא מי שהכי נזקקים לאשראי, יקבלו אותו במחיר מאוד גבוה ויעמיקו בכך את החובות שלהם.

מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו מסר כי: "בנק ישראל שם דגש על אבטחת המידע ועל שמירת הפרטיות של הלקוחות בהקמת המאגר. הפרויקט מתקדם בהתאם ללוח הזמנים שנקבע".