אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משבר הסלמונלה: סלט של תביעות צילום: אוראל כהן

משבר הסלמונלה: סלט של תביעות

ביהמ"ש יאשר רק אחת מ־9 התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד סלטי שמיר וטחינה הנסיך בעקבות משבר הסלמונלה. על פי דין, קיימת העדפה לתביעה שהוגשה ראשונה, אך איכות התביעה חשובה עוד יותר

21.08.2016, 08:12 | משה גורלי

היה ברור שהסלמונלה תעורר את עורכי הדין לפעולה - לא פחות מתשע תביעות, עד כתיבת שורות אלה, נגד סלטי שמיר וטחינה הנסיך הוגשו לארבעה בתי המשפט המחוזיים בכל רחבי הארץ. שתיים למחוזי מרכז, שתיים למחוזי חיפה, שתיים לירושלים ושלוש לתל אביב. שתי שופטות שכבר קבעו דיונים מקדמיים: בחיפה קבעה השופטת בטינה טאובר קדם משפט ל־9 בינואר 2017, ובתל אביב קבעה השופטת מיכל אגמון־גונן דיון בחודש הבא.

קראו עוד בכלכליסט

ברור שלא יתנהלו תשע תביעות בארבעה בתי המשפט שונים, אבל הדרך לאיחוד התביעות ארוכה. המשימה הראשונה היא של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שבסמכותה להחליט באיזה בית משפט תתברר התביעה המאוחדת. כלומר יהיה עליה להורות על העברת כל התיקים לבית משפט אחד.

טחינה הנסיך, צילום: אוהד צויגנברג טחינה הנסיך | צילום: אוהד צויגנברג טחינה הנסיך, צילום: אוהד צויגנברג

לאחר שייקבעו השופט ובית המשפט, יהיה על השופט לקבוע אחת משתיים: איזו מהתביעות היא המתאימה ביותר לבירור, ואם יש יותר מאחת, כיצד אפשר לאחד בניהן. זאת כדי שהנתבעות לא ייאלצו לנהל את אותו הקרב בכמה חזיתות ומול כמה עורכי דין.

לפני כמה חודשים, כאשר הוגשו שלוש תביעות ייצוגיות בעניין המיזוג של אסם ונסטלה בהפרש של דקות, השופטת רות רונן קבעה בהחלטה עקרונית את הפרמטרים להכרעה במירוץ.

ככלל, קיימים שני שיקולים: קדימות ואיכות. הראשון שהגיש ינהל את התביעה, אלא אם כן תביעה שהוגשה מאוחר היא איכותית יותר. איכות נמדדת בעיקר בצירוף חוות דעת כלכלית להערכת הנזק, סיכויי הוכחת העילה — הקשר בין המחדל לנזק, וכמובן הגדרת הקבוצה הנפגעת.

1. המהירות עלולה לפגוע באיכות: מי מהשופטים יקבל לידיו את הבכורה בתיק המסקרן?

במירוץ השופטים נדמה שמהירות תגובתה של השופטת אגמון־גונן עשוייה להקנות לה את הבכורה בתיק המסקרן. בהחלטתה היא כבר כתבה שהתיקים יתנהלו במאוחד, אך מובן שטרם הכריעה מי ממבקשי אישור התביעה הייצוגית ינהל את התיק. בנוסף הורתה השופטת לנתבעות, להגיש תגובה אחת לשלוש בקשות האישור "כדי לא להכביד על המשיבות מזה, ולייעל את ההליכים מזה ככל שלא תהיה מחלוקת על ההשתלשלות העובדתית".

בכל תביעה ננקב כמובן סכום אחר, והטווח הוא גדול למדי: בין 4 מיליון שקל לתביעה הנמוכה ביותר ל־40 מיליון לגבוהה ביותר.

אין ספק שהרצון להיות ראשונים בתור הכתיב את מהירות הגשת התביעות, ובדרך כלל המהירות היא על חשבון האיכות.

לכן, עוד לפני הבירור לגופו ייאלץ בית המשפט להקדיש זמן ודיונים למלאכת המיון, התעדוף וההכרעה בין התובעים, ובעיקר בין עורכי הדין שמיהרו לזהות את הפוטנציאל הטמון בסלמונלה.

2. פיצוי שלא הולם את הנזק: בית המשפט לא ממהר לפצות על עוגמת הנפש הצרכנית

"מבול התביעות לא מטריד אותי", אומר פרופ' אלון קלמנט, מומחה לתביעות ייצוגיות מאוניברסיטת ת"א. "מטרידה אותי התופעה של הגשת תביעות יומיים אחרי שקרה האירוע — בלי נתונים, בלי חוות דעת, בלי סקר. החשש הוא מפשרה מהירה על סכומים שאינם הולמים את הנזק שנגרם. לבתי המשפט יש כלים להתמודד עם תביעות בוסר כאלה — לסלקן בתוספת פסיקת הוצאות".

בתביעות על זיהום מזון ייתכנו שלושה סוגי נזקים: נזק פיזי שנגרם למשתמש, נזק כספי כתוצאה מהצורך לזרוק סלטים וטחינה חשודים ונזק שקרוי "פגיעה באוטונומיה" — הגועל והחרדה שחש הצרכן מצריכת מוצר שמכיל רכיבים שונים ומשונים שאילו ידע על קיומם לא היה רוכש את המוצר.באחת התביעות שהוגשו נדרש פיצוי לקהל הצרכנים ש"חש חרדה לבריאותו ולבריאות ילדיו, כעס, חוסר ודאות וגועל על כך שאכל ממוצרי המשיבות, לגביהם קיים חשש כי היו נגועים בחיידק הסלמונלה". בתביעה נטען כי סלטי שמיר או טחינת הנסיך התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות והסתירו את המידע על הזיהום מהצרכנים.

קלמנט מצביע על הפגיעה באוטונומיה כנזק שבתי המשפט ממעטים להכיר בו. דוגמא לנזק כזה היה הסיליקון בחלב של תנובה. הסיליקון אינו מזיק והוא אפילו קיים ברמה מסויימת, הידיעה על קיומו ברמות גבוהות היא הפגיעה באוטונומיה. "להטיל סכומים גבוהים על פגיעה כזו יכולה לגרום להרתעת יתר של יצרני מזון", אומר קלמנט, "כמובן, שזיהום בקנה מידה גדול מצדיק הרתעה ופיצוי הולמים", הוא מסכם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות