והילד הזה הוא רוקיסט

כשמבקר המוזיקה והמורה לספרות גיא טנא היה בן 17, הוא יצר יחד עם חבריו מעין מופע המשך לאלבום "הכבש השישה עשר" שהיה מבוסס על השירים בספר שלא הולחנו. המופע רץ אז בין חבריו וכעשור אחרי, שימש כבסיס להצגה שביים טנא בירושלים בשם "הכבש השבעה עשר", וכוללת אף היא קטעים מהספר המיתולוגי. בנקודה זאת, למעשה, נטמנו הזרעים הראשונים של ספרו הראשון "ילד, כבש, זנב ושירים" שיוצא כעת, ועוסק באלבומי ילדים ובקשר שלהם לרוק הישראלי. ולא תאמינו, יש להם קשר, ואפילו הדוק.

ספר העיון של טנא מתמקד בחמישה אלבומי ילדות גדולים משנת 1978 ועד 2009: "הכבש השישה עשר", "והילד הזה הוא אני", "זנב לא שוכח", "שירי העיר הגדולה" ו"ילד פעם". "אני מנסה דרך האלבומים להראות איך אפשר לעשות אלבום ילדים בצורה איכותית, מוקפדת ומושקעת שתדבר לילד ולעולמו מתוך היומיום, החלומות והקשיים שלו", מסביר טנא, "ואיך אמנים רציניים לוקחים תכנים לילדים ועובדים בסטנדרטים מקצועיים הכי גבוהים שיש, ולא מוזיקה כמו שיוצרים בפסטיגלים ובדיסקים אחרים, שזה הכי מסחרי והכי שטוח שיכול להיות. בפסטיגל 2015 רק שניים מתוך 15 אמנים מבצעים היו באמת זמרים. היום פונים לילדים דרך המבצע שמופיע בערוץ הילדים, דוגמן או דוגמן־מגיש, וההקפדה המוזיקלית היא מהם והלאה. בקצה השני של הסקאלה ישנם אלבומי האיכות הללו".

טנא (44) אומר כי האלבומים שהוא עוסק בהם נדירים, אך מדגיש כי קיימים אלבומי מופת נוספים שנעשו כאן בשנים האחרונות כמו "ענן על מקל" של דידי שחר ורינת הופר ו"ילדי בית העץ" שיצרו רן ויאיא כהן אהרונוב. "ביסודות של מוזיקת הרוק יש נגיעה לנפש של המאזין, והתכנים שלה הרבה פעמים קשורים לחיי היומיום ולמרדנות.

"השיר 'מי שמביט בי מאחור' ('הכבש השישה עשר' - מנ"ש) הוא על מרד של ילד שהולך נגד המוסכמות ויהי מה. בטקסט 'יש ילד שאבא שלו' יהונתן גפן עם הכישרון שלו אומר לכל ילד שלא משנה מה אבא שלו עושה, האלבום הזה ידבר אליו והוא בשבילו. ב'ילד פעם' יש שיר 'כשאהיה זקן' על ילד שחולם שיהיה לו מטפל זר כמו לסבא שלו, זה משקף תקופה. יש פרק שמוקדש למשפחה ואיך היא מוצגת, השיר 'אח שלי' באלבום 'ילד פעם' הוא כולו התקפה על אח קטן ומעצבן, ובו דרך האנרגיות של הרוק עוברות תחושות שלא תמיד עוברות בשירי ילדים".

לדברי טנא, הקשר בין אלבומי הילדים והרוק בולט בעיקר גם בעיסוק בחוסר צדק חברתי ב"זנב לא שוכח", בשימוש באלמנטים מעולם הפנטזיה ב"ריח של שוקולד", וביחס המאתגר לקונבנציות משפחתיות ב"אח שלי".

מאסטר על התרנגולים

טנא, נשוי + 3, המתגורר ביישוב תובל בגליל, היה בעבר מבקר מוזיקה ישראלית בגלי צה"ל וברדיו "צפון ללא הפסקה". כיום הוא מנהל את עמוד הפייסבוק טנא ג'י, שמרכז ביקורות והגיגים של גולשים על מוזיקה עכשווית, ומלמד ספרות ואנגלית בבית ספר.

הוא בעל תואר ראשון בתיאטרון וספרות אנגלית ותואר שני בספרות השוואתית, שהבין במהלך לימודיו שהתשוקה האמיתית שלו היא מוזיקה ישראלית ואת כל הקורסים ניתב לנושא. "אם למדנו על אלתרמן וזך, העבודה המסכמת שלי היתה על אלתרמן ואריק איינשטיין מול זך ומתי כספי. את עבודת המאסטר שלי כתבתי על להקת התרנגולים שמיזגה בדיוק בין מוזיקה, תנועה ותיאטרון", הוא אומר. "הקשר שלי לתרבות ולספרות ילדים היה קיים הרבה לפני שהפכתי לאבא, וכמובן הלך והתחזק ככל נחשפתי יותר לצבעוניות ולעושר שבהן".

לצורך המחקר לספר שוחח טנא עם חלק מיוצרי האלבומים כמו יוני רכטר, דיוויד ברוזה ואבנר קנר. ליהונתן גפן, הוא מספר, הוא לא הצליח להגיע כי מנהליו לא שיתפו פעולה. "קנר היה מעורב יותר, ואילו רכטר וברוזה שמחו לאשר את שיתוף הפרויקט בדף האמן שלהם", הוא מספר.

מטען חינוכי

היום יסתיים קמפיין גיוס ההמונים לספרו באתר הדסטארט כשהסכום הנדרש הוא 35 אלף שקל ועד כה גויסו 45% ממנו (headstart.co.il/project.aspx?id=18589). אלה שיתרמו לפרויקט יוכלו לקבל החל מעותק והקדשה אישית או פוסטר של עטיפת הספר לילדים ועד סדנת מסכות של תיאטרון בסלון. "אני מאמין עד הרגע האחרון ובכל מקרה קבעתי לעצמי יעד להוציא את הספר בזמן הקרוב", הוא אומר.

במה הספר עוסק יותר - בטקסטים או במוזיקה?

"ברמה העקרונית הספר מדבר יותר על טקסטים, אבל הנגיעה שלו במוזיקה היא הרבה יותר מנגיעה ומהווה חלק נכבד. עם זאת, גם מי שלא מוזיקאי יכול לקרוא ולהבין את הספר, כי הוא לא עוסק בסולמות ובניגונים מוזיקליים מסובכים.

"קהל היעד הוא הורים שעבורם מוזיקה וספרות לילדים הן לא רק לשעות הפנאי אלא משהו בעל מטען חינוכי שהילד וההורה יכולים להפיק ממנו הרבה. הספר מתאים גם לאנשי מוזיקה שמעניינת אותם התפתחות המוזיקה הישראלית לילדים".