אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנהגים של אובר: "אנחנו רק ממלאי מקום, עד שהטכנולוגיה תגיע"

דו"ח טכנולוגי

הנהגים של אובר: "אנחנו רק ממלאי מקום, עד שהטכנולוגיה תגיע"

המעבר של אובר למכוניות ללא נהג בפיטסבורג לא מתחשב בעובדים, בלוגר נאלץ להגן על הסרטונים החיוביים שלו מצפון קוריאה, וטוויטר בעוד ניסיון למנוע בריונות

21.08.2016, 15:44 | יוסי גורביץ

סאיונרה, לוזרים!

אובר, החברה ששמה לעצמה למטרה לשבור את שוק המוניות תוך הצהרה שהיא לא חברת מוניות ושהנהגים שלה הם לא עובדים, חשפה בסוף השבוע את השלב הבא בתוכניתה: היא הודיעה שבתוך כחודש, היא תפעיל מוניות אוטונומיות בעיר פיטסבורג. המוניות עדיין לא יהיו עצמוניות לגמרי – יהיה בהן נהג לגיבוי – אבל לכולם ברור לאן זה הולך.

מנכ"ל אובר טרוויס קלניק, צילום: בלומברג מנכ"ל אובר טרוויס קלניק | צילום: בלומברג מנכ"ל אובר טרוויס קלניק, צילום: בלומברג

הנהגים האנושיים היו מקור אינסופי של בעיות לאובר. בתור התחלה, הם הוצאה. החברה צריכה לשלם להם. אמנם, היא לא משלמת להם כיאות או שכר הוגן, אבל היא עדיין צריכה לשלם. והעובדים נוטים לתבוע אותה על כך שהם לא מקבלים מעמד של עובדים, והיא נוטה להפסיד. וזה מבלי שדיברנו על הצרות שנגרמות לה כאשר נחשפת העובדה שהיא קיצרה הליכים ולא ממש בדקה את העבר הפלילי של הנהגים שלה – עובדה שבדרך כלל נחשפת כשהנהג אונס, גונב או סתם זורק כלב נחיה לתא המטען. בנוסף, אחת הסיבות שאובר מתעקשת שהיא לא חברת מוניות, היא כדי שהיא לא תצטרך לציית לכללים שקובעים שחברת מוניות חייבת להסיע בעלי מוגבלויות.

המעבר למוניות ללא נהג ישחרר את אובר, תוך כמה שנים כמובן, מהצורך להשתמש בנהגים אנושיים. אבל חשוב מכך, הרבה לפני שזה יקרה, זה יחזק את המעמד שלה מולם. אתה לא רוצה לעבוד בתנאים שלנו? אין בעיה, נביא רובוט. מה אתה מעדיף? לאבד את כל ההכנסה שלך או להוריד אותה חד צדדית, ולשמור על משהו?

העובדים כבר מבינים מה קורה. "אנחנו רק ממלאי מקום, עד שהטכנולוגיה תחליף אותנו", אומר אחד מהם. כמה מהם כבר מתלוצצים על חבלה במוניות החדשות: להקיא בתוכן, לשפוך עליהן צבע. מי שמכיר את ההיסטוריה של המהפכה התעשייתית יודע שחבלה כזו היא לא רק אפשרית, היא גם סבירה מאד.

מסע הקסם המופלא במחנה ריכוז

צפון קוריאה, שממשלתה מנהלת מלחמה כנגד האוכלוסייה שלה מימי הקמתה בשנות הארבעים; תוארה כמדינה שלקחה את "1984" של אורוול לא כאזהרה, אלא כמדריך לחיים. האוכלוסייה מורעבת על ידי המשטר, שבמקום מזון מחלק לתושבים תעמולה על כך שהם העם הנבחר. הגולאגים של המדינה ידועים לשמצה ועל פי דיווחים לפני כעשור, המשטר רצח משפחות שלמות בתאי גזים.

לתוך הגיהינום הזה פיזז בצעדי ריקוד ה-vlogger (בלוגר וידיאו) לואי קול. הוא מפעיל ערוץ יוטיוב פופולרי בשם FunforLouis, ובו הוא מעלה סרטונים יומיים, רבים מהם

על מסעותיו ברחבי העולם. בימים האחרונים הוא תיעד את עצמו במסע ברחבי צפון קוריאה, שבו לא נשמעה אף מילה אחת על המשטר ועוולותיו, אבל ראו את קול תופס גלים.

תוך כמה זמן, עלו כנגדו שתי טענות. קודם כל, שהוא מקדם תעמולה של צפון קוריאה, ספציפית את התפיסה שזו מדינה נורמלית, ושהוא מראה את מה שהמשטר מרשה לו להראות. בצפון קוריאה, אתה לא יכול לזוז בלי מדריך רשמי. אין אפשרות למגע ישיר עם האוכלוסייה - ואם תנסה את השטיק הזה, אתה כנראה תשלח את המסכן שדיברת איתו לגולאג, כנראה יחד עם משפחתו.

ההאשמה השנייה היא שצפון קוריאה קנתה את קול. את זה קול מכחיש בתוקף, ואני מאמין לו. הוא אומר שהוא לא עיתונאי פוליטי ולא עוסק בביקורת פוליטית; הוא תייר בסיור מאורגן. הוא מציין, במידה של צדק, שאם השם "צפון קוריאה" אומר לך משהו, אתה כנראה יודע על הזוועות של המשטר ואתה יודע על הצנזורה שם. ועדיין זה מריח לא טוב. לא צריך לקחת כסף מהממשלה הזו כדי שזה יסריח. כל דבר שמעלה את צפון קוריאה לכותרות בלי אזכור של מה שהיא הוא בעייתי.

אולי הפעם

בטוויטר ממשיכים להתחבט בבעיה הקבועה של השירות: חוסר ההצלחה שלו במאבק בבריונות, ספציפית כלפי נשים ובני מיעוטים מצד טרולים שנשענים על אנונימיות.

בסוף השבוע, הציגה החברה שני כלים חדשים. האחד אומר שאתה יכול לקבל תגובות רק מאנשים שאתה עוקב אחריהם. זה כנראה יכול לצמצם את בעיית הטרולים משמעותית, אבל זה גם פוגע ביכולת של טוויטר להיות כלי שידור פומבי שמעודד דיון.

ג ג'ק דורסי. מנסה להילחם בטרולים | צילום: בלומברג ג

הכלי השני, שמצריך בחינה לפני שאפשר יהיה לחוות עליו דעה, הוא סנן שמאפשר לך להחליט ממי תקבל הודעות, בין השאר על סמך המיקום של בעל החשבון ועל סמך התנהגותו בעבר. לא ברור עד כמה הסנן הזה יהיה אפקטיבי נגד טרולים שאינם ספאמרים. נעקוב ונעדכן.

קצרצרים

1. המזימה של פיטר ת'יל הצליחה: בשבוע הקרוב יחדל אתר גוקר להתקיים, אחרי 14 שנות פעילות עיתונאית חצופה וארסית. העורכים שעובדים באתר יפוזרו בין המחלקות באתר שקנה אותו. ת'יל, ליברטריאן שמאמין שהאסון הפוליטי הכבד בהיסטוריה של ארה"ב הוא הענקת זכות הצבעה לנשים, ממשיך לשבת בחבר המנהלים של פייסבוק. זו, בתורה, ממשיכה להעמיד פנים שהיא בעד עיתונות חופשית. הפירוק של גוקר מיועד למנוע את תשלום הקנס הגדול שהושת עליו, אבל מבחינת ת'יל זה אף פעם לא היה על כסף, זה היה על הפגנת כוח ונקמה.

פיטר ת פיטר ת'יל | צילום: בלומברג פיטר ת

 

2. בוושינגטון פועלות הרבה קבוצות משונות, שאף אחד לא יודע מאיפה הן צצו. אחת מהן נקראת Google Transparency Project, "פרויקט השקיפות של גוגל", שהגדירה את עצמה כ"קבוצת מעקב ללא מטרת רווח". הקבוצה העבירה ידיעות ראויות למספר כלי תקשורת, למשל על הביקורים הרבים של בכירי גוגל בבית הלבן, על המספר יוצא הדופן של עובדי גוגל בממשל אובמה, ועוד. רק דבר אחד קטן שכחו לציין בפרויקט השקיפות: מי מממן אותם. לאחר מחקר, מסתבר שהמממנת העיקרית היא אורקל, חברה שנמצאת על סכינים מול גוגל כבר כמה שנים. טוב לדעת. זה לא פוסל את המידע שהעבירה הקבוצה - הוא נמצא אמין – אבל מטיל צל מסוים על הטענות שלה.

אורקל. מנהלת מאבק משפטי מול גוגל כבר שנים, צילום: בלומברג אורקל. מנהלת מאבק משפטי מול גוגל כבר שנים | צילום: בלומברג אורקל. מנהלת מאבק משפטי מול גוגל כבר שנים, צילום: בלומברג

 

3. הטרול הימני מילו יאנופולוס, שעלה לכותרות לאחרונה לאחר שטוויטר מחקה את החשבון שלו משום ששימש לבריונות, הסתבך בפרשת אי סדרים. יאנופולוס גייס, לטענתו, כספים לקרן "פריבילגיות" שתשמש לסייע לגברים לבנים בקולג'ים, כדי "לאזן" את המלגות שמקבלות נשים ובני מיעוטים. עם זאת, הוא טרם העביר את הכספים הללו ליעדם, או לחשבון נפרד, או הקים ארגון מוכר חוקית. יאנופולוס, שמשמש ככתב הטכנולוגי של אתר הימין האלטרנטיבי Breitbert, שעורכו הפך לאחרונה למנהל הקמפיין של טראמפ, טוען שהוא לא השתמש בכספים למטרותיו האישיות ושהוא מתכוון לטפל בנושא בהקדם; הוא הודה שהוא לא עמד בדד-ליין לכך אך טען שהדבר נובע מסדר היום העמוס שלו. לדברי יאנופולוס הוא קיבל 100 אלף דולר בתרומות, ועוד כרבע מיליון בהתחייבות לתרומות. הבלגאן החל לאחר התפטרות פומבית של מי שאמורה היתה לנהל את הקרן.

4. אחת הצורות שבהן עמק הסיליקון, כמנוע של הכלכלה החדשה שבה ההכנסות זורמות רק למעלה, משנה את החברה היא המעבר לעבודה חלקית. הציפיה היא שתוך זמן לא רב, כל אדם יעבוד בכמה משרות חלקיות. ה-Gig Economy, כפי שהיא מכונה, מיועדת לדבר אחד בלבד: להשאיר כמה שיותר כסף אצל המנהלים וכמה שפחות אצל העובדים. לצורך כך, הם לעתים קרובות כלל לא מוגדרים כעובדים. בבריטניה, ניסתה חברת שליחויות כזו – Deliveroo שמה – לכפות על העובדים שלה מעבר משכר לפי שעה לשכר לפי הובלה. באופן בלתי צפוי, העובדים התאגדו, יצרו המון רעש במדיה החברתית ואפילו יצאו להפגנות. ההנהלה נסוגה, לפי שעה. אבל הקשיים בארגון עובדי "הכלכלה החלקית" משמעותיים לעומת הכלכלה הישנה. זה לא מקרה.

5. הסתכלו החוצה, ואם האדמה איננה צל שחור והאוויר ראוי לנשימה (תושבי מפרץ חיפה פסולים מהתמודדות) זה כנראה בגלל שהעולם לא נגמר ב-1967. באותה השנה, סופת שמש חריגה דפקה את מערכת המכ"מ של ארה"ב. הימים ימי המלחמה הקרה, והנחת היסוד היתה שאם המכ"מ שלך הלך, זו מזימה של האויב שעומד להנחית עליך מכה מוקדמת שמטרתה למחות אותך מעל פני האדמה, ועל כן עליך להקדים מכה למכה ולהשמיד אותו קודם. מה שמבטיח שהוא בתורו ישגר את שלו. כל זה בגלל כתם שמש עם שאיפות גדולה. למרבה המזל, חיל האוויר האמריקאי השקיע באנשי מזג האוויר שלו והם הצליחו להרגיע את כולם. מאחר ויש להניח שהשיבוש חל גם בצד הסובייטי, כנראה שלמין האנושי היה יותר מזל משכל. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה