דרישה מפתיעה: להתיר שימוש בשחקנים בבית המשפט לצורך עריכת סימולציות בתיקים של עבירות מין

דרישה חדשה ומפתיעה הופנתה בימים האחרונים למשרד המשפטים: להתיר שימוש בשחקנים בבית המשפט לצורך עריכת סימולציות בתיקים של עבירות מין. משרד המשפטים דחה בשלב זה את ההצעה בנימוק שהפתרון המוצע "לא ימנע פגיעה במתלוננות ולא ישמור על כבודן בעת מתן עדות".

עו"ד נוגה ויזל, סנגורית המתמחה בייצוג חשודים בעבירות מין, פנתה לשרת המשפטים איילת שקד במכתב, ובו טענה כי סימולציות עשויות לתרום לגיבוש תשתית ראייתית. לדבריה, במהלך שנות עבודתה היא חזתה בנאשמים שהוטל עליהם עונש מאסר, בזמן שהאשמים האמיתיים מסתובבים חופשי בחוץ, וייתכן שסימולציה בבית המשפט היתה מביאה לזיכויים. עוד היא כתבה: "בעבירות מין מדובר בגרסה מול גרסה, מכיוון שרק הנאשם והמתלוננת היו נוכחים. המטרה של מערכת אכיפת החוק היא

להוציא את הצדק לאור. לדעתי, הצדק יצא לאור רק באמצעות הדגמה מפורטת של האירוע בפני המותב". לדבריה, במקרה של חילוקי דעות וגרסאות יוכלו השחקנים להדגים את האירוע הטעון פעמיים – מנקודת המבט של המתלוננת ונמקודת המבט של הנאשם: "ייעשה צדק הן עם המתלוננות, שמתקשות לשחזר את אשר אירע, והן עם הנאשמים, שלצערי, לא אחת אינם מצליחים לשכנע בגרסתם בהיעדר הדגמה קרובה ככל שאפשר לאירוע".

במשרד המשפטים מבהירים כי לעת עתה אין מקום לערוך תיקון חקיקה בעניין. במכתב תשובה ששלחו עורכי הדין עינת גדעוני ולילך וגנר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים נטען כי בתי המשפט ככלל אינם נענים לסנגורים המבקשים שהמתלוננת תדגים את המעשים על גופה בעת מתן העדות, וזאת כדי "לשמור על כבודן של מתלוננות בעבירות מין ולמנוע פגיעה נפשית נוספת בהן שלא לצורך". עוד טענו: "בפני הצדדים ובית המשפט קיימים כלים ראייתיים אחרים המאפשרים להגיע לחקר האמת גם בלא ביצוע הדגמות כאמור".