האוצר מכין הקרקע להעלאת גיל הפרישה: בנות 60 מובטלות פחות

בעוד אנשי משרד האוצר מנסים לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בהעלאת גיל הפרישה של נשים מ־62 ל־64, הכלכלן הראשי במשרדו יואל נוה פרסם אתמול סקירה שמראה כי "אין חסמים משמעותיים המונעים מנשים על סף גיל פרישה למצוא עבודה". במילים אחרות, הסקירה של נוה תומכת בעמדה המסורתית של משרד האוצר לפיה יש להעלות את גיל הפרישה של נשים, וטוענת כי אין מה לחשוש מגידול באבטלה ובעוני בקרב נשים מבוגרות אם וכאשר זה יקרה.

בסקירה שפורסמה, בוחרים נוה ואנשיו לגעת בסוגיה הרגישה הזו בדרך מקורית: הם פירקו את שיעורי האבטלה של נשים הן לפי גילאים והן לפי ההגדרות השונות של אבטלה. הגדרות האבטלה השונות מבדילות בין שיעור האבטלה הרשמי - הוא שיעור הנשים שמחפשות עבודה באופן פעיל - שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסיקה פעם בחודש, לבין הגדרות רחבות יותר המכילות גם את מי שהתייאשה מחיפוש עבודה ולכן לא מוגדרת כמובטלת, את מי שהייתה זמינה לעבודה אך לא חיפשה בתקופת הסקר וגם את מי שעובדת במשרה חלקית אבל מעוניינת לעבוד במשרה מלאה.

מסקירת הכלכלן עולה כי תחת כל הגדרה של אבטלה, נשים לקראת גיל פרישה (55–61) מובטלות פחות מנשים בגילאי 25–54. כך לדוגמא, שיעור האבטלה הרשמי לקראת גיל פרישה עומד על 3.6% בעוד בקרב נשים צעירות יותר מדובר על 4.9%; בהגדרה הרחבה ביותר של אבטלה, 10.4% מהנשים לקראת גיל פרישה מובטלות בעוד בקרב נשים צעירות יותר מדובר ב־10.5%.

הנתונים מחזקים את עמדת האוצר כי ניתן להעלות את גיל הפרישה מבלי לפגוע בתעסוקת הנשים, אך הם חלקיים בהחלט. כדי לקבל תובנות לגבי מה יכול לקרות אם יעלו את גיל הפרישה בשנתיים - צריך להשוות אותן לקבוצה דומה שגיל הפרישה שלה גבוה יותר, והקבוצה היחידה שקרובה להגדרה הזו היא גברים מבוגרים.

כשבוחנים את נתוני הגברים, מוצאים כי בהגדרות הרחבות יותר של אבטלה — אלו שכוללות גם כאלו שזמינים לעבוד אך לא מחפשים וכאלו שמועסקים חלקית שלא מרצון — יש עלייה באבטלה עם ההתקרבות לפרישה (גברים בגילאי 62־66). כך, על פי הנתונים, שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה ביותר של האבטלה בקרב בני 62–66 עמד על 9.1% לעומת 7.6% בקרב גברים צעירים יותר. במילים אחרות, בני 62–66 מתקשים למצוא עבודה יותר מאשר גברים צעירים, ושיעור גבוה יותר מהם נאלצים לעבוד במשרה חלקית על אף שהם מעוניינים במשרה מלאה. מכאן עולה החשש כי תתרחש תופעה דומה בקרב נשים אם יעלה גיל הפרישה.

ח"כ שלי יחימוביץ'. מתנגדת להעלאת גיל הפרישה | צילום: אלכס קולומויסקי

העלאת גיל הפרישה לנשים נדחית שוב ושוב

מדוע באוצר כל־כך רוצים להעלות את גיל הפרישה? מתמטית הסיפור הוא די פשוט. אם היום בישראל יש חמישה אנשים בגילאי העבודה על כל פנסיונר, עוד 30 שנה יהיו רק שלושה על כל פנסיונר. מכאן שהנטל הכלכלי על כל אחד מהעובדים הללו לתמוך בפנסיונרים יגדל, אם באופן עקיף באמצעות תשלום מסים שיופנו לקצבאות זקנה וסיעוד ואם באופן ישיר בתמיכה בהורים שכבר אינם עובדים אך אין להם פנסיה מספקת. מכאן, קל מאוד להגיע למסקנה שכדי להקל את הנטל העתידי צריך בין השאר להקטין את מספר הפנסיונרים, וזאת דרך העלאת גיל הפרישה לפנסיה. ב־2003 הכניס משרד האוצר סעיף לחוק לפיו גיל הפרישה לגברים ולנשים יעלה ב־2012, אלא אם כן יוחלט אחרת. אבל לקראת אותו מועד הסיפור התפוצץ, ווועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה לדחות את ההחלטה בנושא לינואר 2017 ולדון בנושא לקראת סוף השנה הנוכחית. כדי להסדיר את הנושא, הקים השר כחלון ועדה בה חברים אנשי האוצר והביטוח הלאומי (שגם הוא תומך בהלאת גיל הפרישה, מכיוון שהדבר יעזור להקטין את הגירעון שלו), שהייתה אמורה להגיש את מסקנותיה עד ליוני האחרון. הגשת המסקנות נדחתה שוב ושוב על מנת לנהל משא ומתן עם חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), זהבה גלאון (מרצ) ואורלי לוי־אבקסיס (סיעה עצמאית) שמתנגדות. בין השאר, כחלק מהמו"מ מולן נבחנות הצעות להעלאת קצבאות הבטחת הכנסה לנשים מבוגרות שלא יימצאו עבודה, להגדיל תקציבים להכשרות מקצועיות למבוגרים ועוד. ככל הנראה, רק אם יגיע כחלון להסכמות עם חברות הכנסת הללו — העלאת גיל הפרישה תצליח לעבור בכנסת.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל | צילום: אלכס קולומויסקי

"הנתונים שפירסם האוצר מתעלמים מהמציאות של שוק העובדה של נשים בגילאים הללו", אמרה אתמול חברת הכנסת יחימוביץ' ל"כלכליסט". "כמעט מחצית מהנשים העובדות משתכרות עד 5,000 שקל בחודש, ו־60% מאלו שעובדות במשרות חלקיות משתכרות עד 4,000 שקל בחודש. הפתרונות המוצעים לנושא הם פתרונות טלאי על טלאי, ובסוף הנשים הללו יישארו בלי פנסיה ובלי קצבת זקנה כי הן עדיין לא יהיו זכאיות לה עד גיל הפרישה".

בנק ישראל תומך בהעלאת גיל הפרישה לנשים

מנגד, מי שנחשבת לאחת התומכות הגדולות של העלאת גיל הפרישה היא נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. לטענתה, לא מדובר רק בכורח בשל התארכות תוחלת החיים - אלא גם בצעד שעשוי לעזור לנשים למצוא עבודה חדשה גם אחרי גיל 55 מכיוון שכך המעסיק שלהן ידע כי הוא יכול להעסיק אותן יותר זמן.

מחקר שערכה פלוג על השפעת העלאת גיל הפרישה לנשים מ־60 ל־62 ב־2004 מצא בדיוק את זה. לדבריה, אם ב־2004 רבע מהנשים בגילאי 60־64 עבדו, ב־2013 שיעור הנשים העובדות בגילאים הללו עמד על כ־49%. לפי נתונים שהציגה פלוג בכנס בנושא בשנה שעברה, ישראל היא אחת המדינות היחידות במערב בהן יש הבדל בין גיל הפרישה של נשים לזה של גברים, במיוחד משום שמדינות רבות מעלות את גיל הפרישה לנשים לכיוון של 67. עם זאת, גם פלוג תומכת בהקלות משמעותיות לעובדים מבוגרים שמתקשים למצוא עבודה, כמו לדוגמה הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה.