אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עובדי קומברס עוד מחכים להכרעה בייצוגית האופציות צילום: יובל חן

עובדי קומברס עוד מחכים להכרעה בייצוגית האופציות

במרכז התביעה, טענות עובדים כי האופציות שהוקצו להם, אשר מימושן הוקפא בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה בארה"ב נגד בכירי החברה ב־2006, גרמו להם להפסדים בשל רשלנות החברה וכי מדובר בהפרה של הסכמי עבודה

24.08.2016, 06:50 | תומר גנון
בשעה שפרשת הבקדייטינג בקומברס והחברה־הבת שלה לשעבר ורינט רושמת התפתחות חדשה, עם החלטתו של המייסד קובי אלכסנדר לשוב לארה"ב מנמיביה ולהודות בתרמית בניירות ערך, אלפי עובדים ישראלים לשעבר בחברות עדיין ממתינים להכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברות ומוערכת ב־150 מיליון דולר. במסגרת פרשת הבקדייטינג נחשף חשד להתאמה בדיעבד של תאריך ההקצאה של האופציות לעובדים לימים שבהם מחיר המניה היה בשפל. הדבר גרם בפועל להעברת כסף שהיה אמור להגיע לקופת החברה, במקרה של מימוש, לכיסם של העובדים שעבורם שונו התאריכים.

קראו עוד בכלכליסט

את התביעה הגישו לפני כשבע שנים אורית דויטש ורוני כתריאל, שתי עובדות לשעבר בחברה. במרכז התביעה עומדת טענתן כי האופציות שהוקצו לעובדים, אשר מימושן הוקפא בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה בארה"ב נגד בכירי החברה ב־2006, גרמו להן להפסדים בשל רשלנות החברה וכי מדובר בהפרה של הסכמי עבודה. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, והיא ממתינה להכרעתה של השופטת צילה צפת. הטיפול בתביעה מתעכב בין היתר בשל עניינים טכניים — כך למשל השופט הראשון שטיפל בתיק עמירם בנימיני פרש ומחליפתו פסלה עצמה מלדון בתיק משום שלעוזרת המשפטית שלה היה קשר משפחתי לעובד קומברס. השופטת צפת היא השלישית שמטפלת בתיק.

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

אלפי עובדים הפסידו

מסיכומי החברות שהוגשו לבית המשפט עולה כי עד התפוצצות הפרשה הקצו החברות 54 מיליון אופציות, ב־29 פעימות, ללא פחות מ־5,386 עובדים. חלק מהעובדים הצליחו לממש את האופציות עוד לפני שאלו הוקפאו וחלקם הצליחו לממשן ב־2010, אחרי שהחסימה הוסרה. עם זאת, חלק מהעובדים — שמספר מוערך על ידי התובעים בכמה אלפים — לא הספיקו לממשן בטרם תוקפן פקע או שהמימוש לא היה כלכלי להם כשהחסימה הוסרה. "עובד של ורינט או קומברס המקבל אופציות רשאי בתום תקופה מסוימת המכונה תקופת ‘הבשלה’ להמיר את האופציות למניות של החברות הנסחרות בבורסה, זאת תמורת מחיר מימוש, שנקבע מראש, בעת הענקת האופציות. כלומר, כדי להמיר את האופציות למניות נדרש העובד לשלם סכום כסף לחברה", כתבו העובדות לשעבר בסיכומים שהוגשו לבית המשפט לפני כשמונה חודשים. "ככל שמחיר המימוש נמוך ממחיר המניה במועד המימוש, ישנה כדאיות כלכלית לעובד לממש את האופציה, והפוך — ככל ומחיר המימוש גבוה ממחיר המניה, לא תהא לעובד כדאיות כלכלית לממש את האופציה, שכן רכישת המניה בבורסה תהא זולה יותר”.

"לא התרשלנו"

העובדות טוענות כי נוכח הפגמים שנפלו בדו"חות של קומברס — בשל החשד לתיארוך לאחור של הענקת האופציות שבעטיו הוקפאה האפשרות לממש את האופציות — יש לראות בחברה כאחראית כלפי המחזיקים בגין הנזקים הכספיים שנגרמו. "הקפאת תוכניות האופציות ושלילת האפשרות למימושן, גרמו להן ולחברי הקבוצות המיוצגות נזק שעניינו שווי האופציות בעת הקפאת האופציות”, נכתב בסיכומים. "בזמן אמת, קומברס הודתה שהיא מחויבת לכבד את האופציות שהוענקו לעובדים".

ורינט, באמצעות עו"ד אמיר הלוי, וקומברס, באמצעות עו"ד יורי נחושתן, דחו בסיכומים שהוגשו לבית המשפט את הטענות הללו. לפי סיכומי החברות, הן לא ביצעו שום מחדל ולא התרשלו ועל כן אין להן אחריות למצב שנוצר.

תגיות