אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מריה שראפובה - הסוף צילום: איי פי

מריה שראפובה - הסוף

הטניסאית הרוסיה, שנכשלה בבדיקת סמים בתחילת השנה, צפויה לפרוש אם לא יתקבל ערעורה בבית הדין הגבוה לענייני ספורט. האם יש לה קייס? כנראה שלא

24.08.2016, 09:25 | עו"ד בועז סיטי

לפני כחצי שנה כינסה מריה שראפובה מסיבת עיתונאים והודיעה כי נכשלה בבדיקת סמים. "בעשר השנים האחרונות לקחתי תרופה שנרשמה על ידי הרופא שלי" אמרה הספורטאית העשירה ביותר. היא גם הודתה: "גיליתי בהמשך שיש לו שם נוסף ושלטניסאים אסור להשתמש בו. חשוב לי להבהיר, שלקחתי את התרופה במשך 10 שנים באופן חוקי" היא הסבירה.

בשורה התחתונה: שראפובה הושעתה לשנתיים מכל פעילות. אבל השורה התחתונה כנראה לא מספרת את כל הסיפור. נדמה, שבאותה מסיבת עיתונאים, ייפתה שראפובה, לפחות במעט, את המציאות. פסק הדין מצייר תמונה לא מחמיאה במיוחד של שראפוב. להלן מספר עובדות חשובות מתוך פסק הדין:

קראו עוד בכלכליסט

שראפובה. התחילה להשתמש בסם האסור בגיל 18, כשלא היה אסור, צילום: רומן קרניץ שראפובה. התחילה להשתמש בסם האסור בגיל 18, כשלא היה אסור | צילום: רומן קרניץ שראפובה. התחילה להשתמש בסם האסור בגיל 18, כשלא היה אסור, צילום: רומן קרניץ

משתמשת מגיל 18

בשנת 2005, בהיותה בת 18, פנתה שראפובה לד"ר אנטולי סקלני (Skalny) בטענה שהיא סובלת מחולשה כרונית, צינון מתמשך, כאבי גרון וכאבים בבטן העליונה. ד"ר סקלני המליץ לשראפובה על משטר תרופתי ותזונתי מקיף ונרחב, הכולל לא פחות מ- 18 תרופות ותוספי מזון, וביניהם מלדוניום (Meldonium).

שיפור זרימת הדם

מלדוניום משמשת בעיקר לטיפול במחלות לב איסכמיות (למשל, אנגינה פקטוריס), אבל יש לה גם "השפעה חיובית", כלשון פסק הדין, על סיבולת, זרימת דם וחילוף חומרים בגוף. מלדוניום מאושרת לטיפול בבני אדם בלטביה, רוסיה, אוקראינה, גאורגיה ומדינות נוספות במזרח אירופה. אבל היא לא מאושרת לטיפול בבני אדם באיחוד האירופי או בארצות הברית (שם שראפובה מתגוררת).

התעייפה ממשטר קפדני

בשנת 2012 החליטה שראפובה לסיים את הקשר המקצועי עם ד"ר סקלני, בטענה כי התעייפה מהמשטר התרופתי והתזונתי הקפדני עליו המליץ. למרות זאת, שראפובה החליטה, על דעת עצמה, להמשיך ולהשתמש במלדוניום. לאחר שנת 2012, אין כל ראיה לכך ששראפובה התייעצה עם רופאים בנוגע לשימוש במלדוניום או שקיבלה מרשמים לשימוש במלדוניום.

הסתירה שימוש

שראפובה הסתירה את השימוש במלדוניום מהמאמנים האישיים שלה, התזונאי שלה, המעסה האישי שלה, ואפילו מרופאיה (מלבד רופא אחד – המאמן האולימפי של נבחרת רוסיה ־ ואנחנו יודעים מה היחס של הרוסים לגבי סמים ממריצים). היחידים שידעו על השימוש התדיר של שראפובה במלדוניום הם אביה והסוכן האישי שלה. שראפובה נשאלה בעדותה כיצד ייתכן שלא עדכנה את רופאיה על השימוש במלדוניום, והשיבה כי "הרופאים מעולם לא שאלו אותי אילו תרופות אני נוטלת". בית הדין התקשה, בצדק, להאמין לגרסה זו. מפסק הדין עולה, ששראפובה נקטה במדיניות הסתרה קפדנית וממושכת בכל הנוגע לשימוש שלה במלדוניום.

שראפובה הסתירה את השימוש במלדוניום מהמאמנים האישיים שלה, מהתזונאי שלה, מהמעסה האישי שלה ואפילו מרופאיה, מלבד רופא אחד – המאמן האולימפי של נבחרת רוסיה, צילום: איי פי שראפובה הסתירה את השימוש במלדוניום מהמאמנים האישיים שלה, מהתזונאי שלה, מהמעסה האישי שלה ואפילו מרופאיה, מלבד רופא אחד – המאמן האולימפי של נבחרת רוסיה | צילום: איי פי שראפובה הסתירה את השימוש במלדוניום מהמאמנים האישיים שלה, מהתזונאי שלה, מהמעסה האישי שלה ואפילו מרופאיה, מלבד רופא אחד – המאמן האולימפי של נבחרת רוסיה, צילום: איי פי

7 טפסים וכלום

שראפובה גם לא חשפה את השימוש במלדוניום בטפסים הרפואיים שממלא כל טניסאי לפני תחרויות, במסגרתם נדרש כל טניסאי לגלות על כל שימוש בוויטמינים, מינרלים, תרופות, תוספי מזון בתקופה של 7 ימים לפני התחרות. שראפובה מילאה 7 טפסים כאלה בין השנים 2014 עד 2016, ומעולם לא ציינה בטופס כי נטלה מלדוניום. שראפובה דווקא כן ציינה בטופס כי השתמשה בויטמין סי, אומגה-3, מלטונין וכיוצ"ב. לשראפובה לא הייתה תשובה טובה מדוע לא ציינה את השימוש במלדוניום בטפסים.

שיפור ביצועים מתמשך

שראפובה נהגה ליטול את התרופה בימי משחקים ולפני אימונים קשים. בית הדין ציין בפסק דינו כי דפוס השימוש של שראפובה במלדוניום "תאם כוונה לשפר ביצועיים ספורטיביים". כפי שנכתב בפסק הדין, "כל הראיות מצביעות על כך ששראפובה האמינה שמלדוניום משפר את ביצועיה הספורטיביים", ולא רק מטפל במחלה.8. בסוף ינואר 2016 מסרה שראפובה דגימת שתן. בדגימה נמצאו שרידים של התרופה מלדוניום.

ברוסיה זה מקובל

מלדוניום הוכרזה כחומר אסור לשימוש רק בתחילת שנת 2016, כ־26 ימים לפני דגימת השתן שמסרה שראפובה. מלדוניום נוספה לרשימת החומרים האסורים לאור ראיות לכך שספורטאים רבים משתמשים בתרופה על מנת לשפר את ביצועיהם. לפי פסק הדין, "ניכר שברוסיה ומדינות מזרח אירופה התפתחה התפיסה כי מלדוניום יכולה לשפר ביצועים ספורטיביים".

. . .

האיגוד לא אשם

שראפובה טענה להגנתה כי איגוד הטניס הבינלאומי לא הודיע על השינויים ברשימת החומרים האסורים, ולכן היא לא ידעה שמלדוניום אסורה לשימוש החל מינואר 2016. בית הדין ציין שאיגוד הטניס פרסם את השינויים באתר האינטרנט שלו מעוד מועד, וכן הפעיל קו-חם אליו יכולים ספורטאים להתקשר 24 שעות ביממה ולברר האם תכשיר מסוים שהם נוטלים כלול ברשימת החומרים האסורים. כמו כן, איגוד הטניס הבינלאומי מחלק בכל שנה לטניסאים רשימת-כיס מנוילנת של החומרים האסורים, ושראפובה ככל הנראה קיבלה רשימות כאלה. ממילא, בית הדין ציין כי זוהי אחריותו של הספורטאי – ולא של איגוד הטניס הבינלאומי – לבדוק האם היו שינויים כלשהם ברשימה האסורה. שראפובה יכולה להלין רק על עצמה, ולא על איגוד הטניס הבינלאומי.

התרשלה באופן חמור

בפסק הדין יש גם נקודת אור עבור שראפובה. בית הדין נדרש להכריע בשאלה האם שראפובה התכוונה לרמות, כלומר נטלה את התרופה למרות שהיא ידעה על האיסור, או שמא רק התרשלה. אם בית הדין היה מגיע למסקנה כי שראפובה ידעה על כך שהתרופה הוכרזה כאסורה ובכל זאת נטלה אותה – הוא היה גוזר על שראפובה הרחקה לארבע שנים, במקום שנתיים. בית הדין התרשם ששראפובה אמנם התרשלה באופן חמור, אבל לא התכוונה לרמות. בית הדין קיבל את גרסת שראפובה, לפיה לא ידעה שמלדוניום אסורה לשימוש, וכי הייתה מפסיקה את השימוש במלדוניום אילו ידעה כי היא אסורה לשימוש.

הסיכויים לא משהו

שראפובה, כמובן, ערערה על פסק הדין לבית הדין העליון לענייני ספורט. מה הסיכויים של שראפובה בערעור? לא טובים. אמנם, חברת התרופות הלטבית המייצרת את התרופה טענה כי שרידי מלדוניום עלולים להישאר במחזור הדם של ספורטאי שבועות ארוכים, ולכן סביר שימצאו בדמו של ספורטאי שרידי מלדוניום, אפילו אם אותו ספורטאי הפסיק ליטול את התרופה לפני שנאסרה לשימוש. אבל הטיעון הזה לא רלבנטי למקרה של שראפובה, מאחר ששראפובה הודתה כי נטלה מלדוניום לאחר ינואר 2016, כלומר, השתמשה במלדוניום לאחר שזו נאסרה לשימוש. שראפובה תנסה לשכנע את בית הדין העליון לענייני ספורט ׁ(CAS) שאיגוד הטניס התרשל בלעדכן על השינוי ברשימת החומרים האסורים. טענה קשה ביותר להוכחה. לפיכך, נותר לה "להתחנן על חייה", ולבקש את המתקת העונש.

הכותב הוא עו"ד במחלקת רגולציה והגבלים עסקיים במשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות' ובעל תואר שני בדיני ספורט מאוניברסיטת דה מונטפורט באנגליה. לטורים נוספים שלו ניתן להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו: עדכוני משפט בתחום הספורט

תגיות