אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגבירים את השקיפות: מינוי דירקטורים בקצא"א יעבור דרך הוועדה למינוי בכירים צילום: דניאל בר-און

בלעדי לכלכליסט

מגבירים את השקיפות: מינוי דירקטורים בקצא"א יעבור דרך הוועדה למינוי בכירים

המינויים בחברה נעשו עד כה בהחלטת שר האוצר בלבד, והיו מקור פורה למינוי מקורבים. כעת סיכם יו"ר קצא"א עם מנכ"ל האוצר כי המינויים יהיו חייבים לעבור את הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי, שמטרתה למנוע זיקה פוליטית של המועמדים

25.08.2016, 06:55 | ליאור גוטמן

המדינה ממשיכה לשחרר את אחיזתה החשאית מחברת האנרגיה קצא"א (קו צינור אילת אשקלון). יו"ר קצא"א ארז חלפון בשיתוף מנכ"ל האוצר שי באב"ד, החליטו כי כל מינוי חדש לדירקטוריון החברה יעבור אישור של ועדת גילאור העוסקת במינויים של בכירים בשירות הציבורי.

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה פועלת במסגרת רשות החברות הממשלתיות, ובראשה עומדת השופטת בדימוס בלהה גילאור. תפקידי הוועדה הם למנוע זיקה פוליטת של מועמדים לשר הממנה, לבדוק העדר הרשעות פליליות ולוודא כי קיימת זיקה מקצועית והשכלתית בין המועמד לתפקיד דירקטור והחברה בה הוא אמור לכהן. זהות הדירקטורים בקצא"א חסויה וכלל הידוע החברה זקוקה כיום ל־5 מינויים כדי להשלים את מצבת התקנים שיש שם.

עד היום מינוי דירקטורים בחברה היה לא רק חשאי אלא גם במעמד צד אחד בלבד, כלומר בהחלטת שר האוצר שהחברה כפופה לו. תהליך זה גרר לא פעם מינויים ספק תמוהים ספק פוליטיים של חברי מרכז או מקורבים לשלטון, שהקשר בינם לבין אנרגיה הוא מקרי בהחלט. כך למשל, בעשור האחרון כיהנו כיו"ר דירקטוריון קצא"א גנרלים בדימוס כאשר חלפון הוא הראשון מזה כעשור וחצי שאין לו רקע צבאי כאלוף.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד

קצא"א הוקמה לפני כ־50 שנה כמיזם משותף לממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון. ההפיכה באיראן הפסיקה את השת"פ כאשר הבעלות על החברה נשארה לפחות "על הנייר" כשווה בין המדינות. מאז פועלת קצא"א בתחומי אכסנה והולכה של דלקים וזאת במסגרת "חוק הזיכיון" שנולד כדי להסדיר את פעילותה. חוק זה פטר את החברה מחובת מכרזים או מחוקי התכנון והבניה, כך שעיקר פעולתה נשאר "מתחת לראדר".

החברה נחשפה לציבור בסוף 2014 לאחר שצינור נפט שתיקנה התפוצץ לתוך שמורת הטבע עברונה והזרים לשם כ־5 מיליון טונות נפט גולמי. לאחרונה פורסם ללא אישור רשמי שישראל תשלם לאיראן פיצוי של כ־1.1 מיליארד דולר על חלקה בחברה.

תוקף הזיכיון של החברה אמור לפוג בשנה הבאה ובחוק ההסדרים האחרון שר האוצר כחלון ניסה "לכבס" את פעילות החברה על ידי הוספת נספח לחוק המקבע חלק ממעמדה של החברה. מי שעצרו את המהלך היו היועמ"ש אביחי מנדלבליט וסגנו אבי ליכט, שדרשו וקיבלו שורת דיונים על עתידה של החברה בקבינט הבטחוני. הצעה לגבי עתיד החברה צפויה להתקבל עד לאמצע ספטמבר, אז יקבע האם יוארך חוק הזיכיון של החברה המאפשר לה גם לשמור על החשאיות בו היא מתנהלת עד כה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות