אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התחרות על התשתית לא מתקדמת: "המודל העסקי של מיזם הסיבים לא נכון" צילום: אוהד צויגנברג, עמית שעל, אוראל כהן

התחרות על התשתית לא מתקדמת: "המודל העסקי של מיזם הסיבים לא נכון"

טמרס של פויו זבלודוביץ' מכרה את חלקה, 7.5%, במיזם של חברת החשמל שסובל ממחלוקות בין השותפים ופריסה איטית. מנכ"ל בינת: "פחות זה יותר"

25.08.2016, 08:10 | רפאל קאהאן ואלירן מלכי

סביב שולחן מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל נשאר השבוע כיסא ריק לאחר שחברת אנלימיטד קנתה את חלקה של טמרס (7.5%) במיזם. הצדדים סירבו למסור את סכום העסקה, אולם הוא מוערך בעשרות מיליוני שקלים. טמרס של פויו זבלודוביץ' שהייתה אמורה לספק למיזם הסיבים חיבור לכבל תת־ימי שבבעלותה, הגיעה להבנה שהמיזם במתכונתו הנוכחית לא מתקדם לשום מקום.

קראו עוד בכלכליסט

אלון בן צור, מנכ"ל בינת שמחזיקה 7.5% במיזם, אמר ל"כלכליסט": "כמה שפחות שותפים זה יותר טוב. המודל העסקי של המיזם הוא לא נכון". במיזם שותפות גם חברת החשמל (40%), ויה אירופה (30%), רפק תקשורת (7.5%) ובאטמ (7.5%). בן צור נוגע בדבריו בליבת הבעיה של המיזם — ריבוי השותפים בו והוויכוחים הפנימיים לא מאפשרים למיזם להתקדם. המודל שהמיזם פועל לפיו קובע כי הלקוחות המתחברים לתשתית שלו יכולים להחליף ספק אינטרנט דרך פורטל המיזם בלחיצת כפתור. מודל זה מבריח את הספקיות הגדולות, כמו פרטנר וסלקום, שלא רוצות לאבד את הלקוחות שלהם בקלות כל כך, ובמיזם שוקלים לשנותו.

פריסה איטית בשל טכנולוגיה יקרה

השבוע הודיע משרד האוצר כי הוא משחרר למיזם הסיבים 38 מיליון שקל שהוקפאו בקופת האוצר תמורת כמה התחייבויות, שכל הכסף ישמש לפריסה בלבד ולהתקדמות בגיוס משקיע. אך עם זאת, המיזם לא התחייב למספר בניינים אותם הוא יצליח לחבר. הכסף שהועבר הוא חלק מהפעימה השנייה שהאוצר התחייב להעביר למיזם בגובה 75 מיליון שקל. בסוף 2015 כאשר המיזם החל להיעצר, הוא ביקש להקפיא את הכספים מהאוצר אך כעת האוצר הפשיר את הכספים הנותרים. בסך הכול העביר האוצר למיזם עד כה 150 מיליון שקל.

בינתיים, המיזם לא מצליח לפרוס את התשתית בקצב שהוא היה רוצה מאחר וספקית הציוד המרכזית שלו, סיסקו, דורשת מחיר גבוה עבור הציוד. גורמים במיזם הסיבים אומרים כי הטכנולוגיה המתקדמת של סיסקו מאוד יקרה, לא נחוצה ומחסלת את קופת המיזם. בינת, המשמשת כסוכנת של סיסקו ומוכרת למיזם את הציוד עליו היא מקבלת עמלות, מודה מצד אחד שהמודל הנוכחי לא יעיל אך מצד שני היא זו שמקבלת את העמלות. האינטרס של בינת הוא שהמיזם יצליח והפריסה תהיה רחבה.

המיזם חיבר עד כה רק כ־3,000 בניינים לתשתית. מספר הלקוחות המשלמים למיזם נע סביב כמה מאות לקוחות בלבד, ובמיזם מקווים כי הם יצליחו לגייס משקיע שיזרים להם כסף, שיביא עוד לקוחות. ברקע הדברים ניצב פיילוט הסיבים של בזק, שכבר יצא מגבולות מודיעין, והוא מוכן לשנות סטטוס למיזם עצמאי ברגע שבזק תרגיש שמישהו נוגס לה במונופול התשתית שלה. כיום לבזק יש כמיליון וחצי בתי אב שמחוברים לתשתית שלה.

מימין: מנכ"ל בינת אלון בן צור, יו"ר המיזם דורון כהן ויו"ר חברת החשמל יפתח רון טל, צילום: אוהד צויגנברג, עמית שעל, אוראל כהן מימין: מנכ"ל בינת אלון בן צור, יו"ר המיזם דורון כהן ויו"ר חברת החשמל יפתח רון טל | צילום: אוהד צויגנברג, עמית שעל, אוראל כהן מימין: מנכ"ל בינת אלון בן צור, יו"ר המיזם דורון כהן ויו"ר חברת החשמל יפתח רון טל, צילום: אוהד צויגנברג, עמית שעל, אוראל כהן

סלקום ופרטנר מחכות לחדר המידע

במקביל, גם פרטנר הכריזה לפני חודשיים כי בכוונתה לפרוס תשתית עצמאית של סיבים אופטיים על גבי התשתית התת־קרקעית של בזק. בפרטנר אף החלו בפיילוט ראשוני ברמת גן בן 8 משפחות. לא לחינם פרטנר לא הכריזה על פיילוט רציני של לפחות 100 משפחות והמשיכה להרחיב אותו הלאה. פרטנר ממתינה לראות מה יקרה עם מיזם הסיבים האופטיים לפני שהיא מוציאה מהכיס מיליארדים על תחרות מול בזק. דורון כהן, יו"ר המיזם, הודיע כבר לפני כחצי שנה שהמיזם מתכוון לפתוח חדר מידע בליווי בנק רוטשילד ולאפשר לשותפים פוטנציאלים להיחשף לתוכנית העסקית שלו ולנתונים החסויים כמו דו"חות כספיים והמצב הפיננסי העדכני שלו.

בפרטנר אישרו שהם מתכוונים להיכנס לחדר המידע של המיזם, וגם סלקום מתכננת לבקר בו. אך עם זאת עלו תהיות למה פרטנר צריכה להיכנס לחדר מידע אם היא הכריזה שהיא מתכוונת לפרוס באופן עצמאי. גורמים בחברה מסבירים כי יכול להיות שהתוכנית העסקית החדשה עליה שוקד כהן מתחילת השנה תגרום להם לשנות את דעתם אך עם זאת הם די מגלים סקפטיות רבה בנושא.

מעבר לכך, אותם גורמים טוענים כי פרטנר שוקלת לבצע פריסה על כמה תשתיות במקביל, כך שמצד אחד היא תחל בפריסה דרך התשתית התת־קרקעית של בזק ומצד שני היא תפרוס דרך המיזם. נכון לעכשיו רעיון הפריסה הכפולה, אם יקרה, מייתר את רעיון המיזם כתשתית שלישית ותחרותית. אם חוק ההסדרים כפי שגובש יעבור, כל חברה תוכל לרכב על כל תשתית של המתחרה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אין שום חשיבות לשיטת בחירת הספק. הסיבה שבגינה
אין שום חשיבות לשיטת בחירת הספק. הסיבה שבגינה המיזם תקוע היא קודם כל הפריסה המזערית ואח"כ התמחור הגבוה (כולל חיוב הצרכן לרכוש נתב מיוחד). הבעיה היא שפריסת סיבים היא יקרה ולא ברור אם תמחור לא גבוה יחזיר את ההשקעה אפילו בשיעורי חדירה גבוהים, וזאת הסיבה שהיא נכשלת בכל רחבי העולם.
Paw  |  27.08.16
1.
מתוכנן מתוכנן מתוכנן מתכננת מתכננת מתכננת מחכה מחכה
מתוכנן מתוכנן מתוכנן מתכננת מתכננת מתכננת מחכה מחכה מחכה אולי כבר שמישהו שם במשרד התקשורת ישים אולטימטום לבזק שתתחיל להפעיל את הסיבים האופטיים שלה ואז באמת יהיה לחברות אחרות אינטרנט לא למשוך רגלים ולהזיז את התחרות לאנשהו
Glasses  |  25.08.16