בריטני ספירס: לא נערה, עדיין לא מלכה

"הנה היא: נסיכת הפופ הבלתי מעורערת — בריטני ספירס", באלה המילים הוצגה הוד בריטניותה בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד בחודש מאי, שבו היא זכתה בפרס המילניום (מעין פרס מפעל חיים לא ברור). ספירס ירדה לבמה מפלטפורמה מוגבהת כדי לבצע מחרוזת מלהיטיה כשהיא לבושה בשמלת מיני אדומה ומנצנצת. בסוף האינטרו של "Work Bitch", פחות מדקה לתוך הופעתה, היא השילה את השמלה ונשארה בביקיני אדום ומנצנץ אף הוא. הקהל הריע, הביקורות היללו, כי מה צריכה נסיכת הפופ הבלתי מעורערת לעשות כדי לזכות באהדת הקהל יותר מאשר להראות גוף חדר כושר מושלם, שיזוף אחיד ותוספות שיער איכותיות? "שנזכיר לכם שבריטני ספירס היא בת 34 עם שני ילדים?", התרגשה כתבת האתר של ערוץ E! מהפיגורה של הנסיכה, שעשתה גלגלון לאחור והפליאה בהנפת (תוספות) שיער ונענוע עכוז בסנכרון יחסי.

בכל שנה הצהובונים מודדים את בריטני, ושמים אותה על המשקל — כמה גרמים היא הורידה או העלתה, כמה צלוליטיס היא חשפה, כמה היא גמישה, כמה שיניה לבנות. כמו סוס ת'ורוברד גזעי. לפעמים היא למטה ולפעמים היא למעלה. עכשיו היא ללא ספק למעלה. על פי אמות המידה המפוקפקות של התרבות הפופולרית, בריטני רשמה ניצחון עוד לפני שהאלבום יצא.

כבר זמן מה ספירס מבשלת את הקאמבק שלה, שיש המאמינים שיגיע עם האלבום החדש, אשר יצא ביום שישי. אלבום האולפן התשיעי של ספירס, "Glory" (NMC יונייטד), סובל מחוסר אחידות, אבל בהשוואה לשני האלבומים האחרונים הוא מסמן מגמת שיפור וחזרה מסוימת לדרכה.

האלבום מגיע בשתי גרסאות: גרסה רגילה של 12 שירים וגרסת דלוקס, שכוללת חמישה שירים נוספים ומכילה את "Change Your Mind (No Seas Cortés)" הלטיני, שנשמע כמו שיר של ג'ניפר לופז.

אלבום על סקס

הסינגל הראשון מהאלבום "Make Me…" מסמן כיוון חדש. ספירס ידועה בלהיטי המועדונים שלה, אבל הפעם הסינגל הראשון לא חורך רחבות, אלא קצת מלנכולי ואפלולי ובעיקר חושני וסקסי. הוא שיר שאין בו שום דבר ילדותי, זו הפצרה של אשה בוגרת שדורשת שיספקו אותה מינית. אפרופו סיפוק מיני, "Glory" הוא אלבום על סקס.

בריטני ספירס. אלבום חדש "גלורי" | צילום: יח"צ

חלק משירי הזימה, כמו "Clumsy", סטריפטיז הדו־וופ "Private Show" (שמזכיר את מריה קארי בניינטיז) או השיר הצרפתי החותם את גרסת הדלוקס, מביכים למדי. אבל יש גם שירי זימה כיפיים, כמו להיט הדאנס־פופ "Do You Wanna Come Over?", המיועד למי שאוהב את הבוטי־קול שלו עם ריקודים. אם באלבומיה האחרונים היא נתנה את התחושה שכבר לא אכפת לה משום דבר, הפעם נראה שספירס רוצה שהאלבום יצליח. היא מנסה להישמע עכשווית, והאמת, היא עושה את זה לא רע בכלל. חלק משיריה נשמעים אופנתיים ומזכירים כמה מלהיטיו האחרונים של ג'סטין ביבר. את ההשתדלות מרגישים גם ב"What You Need", קטע רטרו סיקסטיז־סול שמרוב אפקטים בקושי מזהים את הקול שלה. אין ספק שהווירטואוזיות הקולית של כריסטינה אגילרה, נגיד, היתה מועילה, אבל אין מה לומר — ספירס משתדלת. היא שוב מפגינה תשוקה ורצון, וזה כבר מרגש.

חוזרת לעצמה

ספירס נמצאת במקום מצוין בקריירה וגם בחייה האישיים — בימים אלה היא רווקה, יציבה ומאושרת. האבסורד הוא שאביה ועורך דין כלשהו עדיין משמשים כאפוטרופוסים שלה מאז ההתמוטטות המתוקשרת שלה ב־2008.

בווגאס היא עושה חיל עם להיטיה הישנים במופע שרץ מסוף 2013, ובספטמבר היא הודיעה שהאריכה אותו בשנתיים תמורת 35 מיליון דולר. אלבומה האחרון, "Britney Jean", שיצא לפני שלוש שנים, נכשל מבחינה מסחרית וביקורתית כאחד, אבל ספירס לא מתייאשת. כדי לחמם את הזירה לקראת האלבום היא ביצעה בשנה שעברה את הדואט "Pretty Girls" עם הראפרית האוסטרלית איגי אזליה, ובמרץ כיכבה על שער גיליון ה־100 החגיגי של מגזין האופנה האמריקאי "V" — כבוד ששמור באמת רק לאייקונים תרבותיים.

הסינגל הראשון מהאלבום, "Make Me…", שיצא באמצע יולי, כבר עורר סערה. הקליפ המקורי, בבימויו של דיוויד לה שאפל, נגנז. טיזרים סקסיים הולידו שמועה שהוא נגנז כי היה נועז מדי, ואילו אנשיה של ספירס אמרו שהוא פשוט לא היה מוצלח. באינטרנט התארגנה עצומה הדורשת את שחרור הקליפ המקורי, וזאת לא העצומה היחידה. מעריציה של הכוכבת דרשו גם להחליף את עטיפתו, שהיא לא יותר מאשר צילום מסך מתוך קליפ. מצד אחד, שתי עצומות לפני שהאלבום יצא לא מבשרות טובות. מצד שני, הביקורות המוקדמות לאלבום (שדלף לרשת לפני צאתו) מדברות על קאמבק. שום דבר לא ישמח אותנו יותר מזה.