עידן נתניהו: יותר טנקים, פחות תוספת מיטות בבתי חולים

הממשלה הפסיקה להגדיל את ההוצאה האזרחית על חשבון ההוצאה הביטחונית - כך עולה מהסקירה השבועית שמפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה.

בסקירה שלו מראה נוה כי בעוד בשנים עברו, מאז 2007, המגמה היתה של הקטנת התקצוב למערכת הביטחון, הרי שמאז שנת 2014 ועד היום, בתקופת הממשלה הקודמת שבראשה עמד בנימין נתניהו, כמו בזו הנוכחית, יש קיפאון ביחס בין החלק של ההוצאה האזרחית מתקציב המדינה - המימון של הוצאות הבריאות, חינוך, תשתיות, רווחה ושאר ההוצאות שאינן ביטחוניות - לבין ההוצאה הביטחונית. במילים אחרות, ההעדפה שהיתה בשנים עברו לתת יותר כסף למיטות בבתי חולים או מערכת החינוך - נגמרה בפועל. במילים המנומסות של אנשי האוצר, "נבלמה מגמת העלייה" של שנים האחרונות.

על פניו, הנתונים מראים על העדפה ברורה להוצאה האזרחית גם היום. 75% מכל הוצאות הממשלה מיועדים לנושאים לא־ביטחוניים. אבל בשביל להבין שינוי של סדרי עדיפויות בתחום כל־כך מורכב, גדול וקשיח כמו תקציב המדינה צריך לבחון את התמונה לאורך זמן ולראות איך היחס שבין שני המרכיבים הללו של ההוצאה הציבורית משתנה.

עד 2007, בערך 30% מההוצאה הציבורית הלך למערכת הביטחון. מאותה שנה, רואים עלייה משמעותית בהוצאה האזרחית, שתוך שלוש שנים הנתח שלה גדל ב־3.8% על חשבון מערכת הביטחון. בשקלים זה אומר שבשלוש השנים הללו גדלה סך כל ההוצאה הציבורית ב־17 מיליארד שקל כאשר 16 מיליארד שקל הלכו להוצאה אזרחית ומיליארד שקל למערכת הביטחון, כלומר על כל תוספת של 94 אגורות למערכות האזרחיות מערכת הביטחון קיבלה 6 אגורות.

שימור המצב הקיים

מ־2010, מהתקציב המלא הראשון של ממשלת נתניהו הראשונה בעידן הנוכחי, עדיין נרשמה עלייה בהוצאה האזרחית אבל בצורה הרבה פחות משמעותית. כ־42 מיליארד שקל התווספו בארבע השנים של 2010־2013 לתקציב ההוצאה הציבורית, כאשר 35 מיליארד שקל הלכו להוצאה אזרחית, כלומר על כל תוספת של 85 אגורות שהלכו להוצאה אזרחית מערכת הביטחון קיבלה 15 אגורות.

מ־2014 התייצב היחס בין הוצאה אזרחית וביטחונית שהיה עד אז. במצב כזה, סדר העדיפויות מוכרע לטובת המצב הקיים ולא לכיוון של שינוי.

צוללת של חיל הים | צילום: דובר צה"ל

בסקירה מתייחס האוצר גם לצריכה הפרטית וכותב כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא עלתה במחצית הראשונה של השנה ב־7.3%, הקצב המהיר ביותר שנרשם מאז הרבעון הראשון של 2007. לדברי האוצר, הצמיחה המהירה בצריכה הפרטית התבטאה בעלייה של 5.2% בצריכה הפרטית לנפש, נתון המהווה אינדיקטור לרמת החיים במשק. הצריכה הפרטית היא אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על התוצר במשק, ואחת הסיבות העיקריות לכך שנרשמה עלייה סבירה בתוצר לנפש במחצית הראשונה של השנה, בשיעור של 2.9%.

הצריכה הפרטית עולה

לדברי האוצר, הצריכה הפרטית היא תוצאה של שיעורי תעסוקה גבוהים (שיעור האבטלה ירד ל־4.7% ביוני האחרון), ריבית אפסית במשק שמהווה תמריץ שלילי לחיסכון, קצב אינפלציה נמוך מאוד והורדת המע"מ. נוה ואנשיו כותבים כי ההורדה הצפויה במס ההכנסה צפויה לתרום לקצב העלייה המהיר של הצריכה הפרטית.