מועצת מקרקעי ישראל צפויה לבטל הטבות במיליארדי שקלים לחוכרים פרטיים

בעקבות הלחץ הציבורי מועצת מקרקעי ישראל צפויה לבטל בישיבתה בשבוע הבא את החלטה 1370 המעניקה הטבות בשווי מיליארדי שקלים לבעלי קרקעות פרטיים.

כחלק מהרפורמה ברמ"י שהוביל המנהל לשעבר בנצי ליברמן, הוחלט ב-2014 להעביר את הבעלות כמעט ללא תמורה בקרקעות בתים פרטיים ובקרקעות המיועדות לתעסוקה במטרה להקטין את החיכוך הקיים בין רמ"י לבעלי קרקעות פרטיים החוכרים אדמות מהמדינה, מה שיוביל להקטנת ההוצאות של רמ"י ותגביר את יעילות העבודה.

מדובר בקרקעות אותם חוכרים אזרחים ביישובים המוגדרים 'יישובי עולים' כמו רמת השרון, פרדסיה ואבן יהודה, שהקשר בינם לבין קליטת עולים אינו קיים. בזמנו שילמו החוכרים כ-9% משווי הקרקע.

ההחלטה קבעה כי העברת הבעלות מידי רמ"י לחוכרים תתבצע תמורת העברת תשלום בשווי של 6% מערך הקרקע והיתרה תעבור ללא תמורה. יש לציין כי מלבד העברת הבעלות חלק מהחוכרים זוכים להטבה נוספת בדמות זכויות בנייה, למי שלא מימש אותן עד כה, מה שמגדיל באופן ניכר את גודל ההטבה שמעניקה המדינה.

"הטבה כלכלית בלתי סבירה"

האגודה לצדק חלוקתי עתרה לבג"ץ בטענה כי המדינה מעניקה הטבה כלכלית בלתי סבירה שאינה עומדת בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי, לאוכלוסייה החזקה ביותר בחברה הישראלית. בנוסף טענה האגודה כי ההחלטה התקבלה בפזיזות, ללא נתונים עובדתיים, בהסתמך על הערכות שגויות וללא חוות דעת כלכלית.

בעקבות הגשת העתירה, הורה משרד המשפטים לרמ"י לעצור חלק מהרפורמה במקרקעי ישראל. בנובמבר 2015 התקיים דיון בעתירה ובג"ץ הורה לרמ"י לחשוף נתונים ולקיים דיון חוזר במועצת מקרקעי ישראל אודות ההחלטה.

בהמשך להחלטת בג"ץ הוכנה חוות דעת כלכלית ובה נאמר כי בעת קבלת החלטה 1370 הוצגו בפני חברי המועצה נתונים כוזבים וכי מדובר בהטבה בשווי מיליארדי שקלים שאין כל הצדקה להעניקה לאוכלוסייה החזקה ביותר בחברה הישראלית.  

הניתוח שהוצג בפני חברי המועצה טרם קבלת ההחלטה הציג הפסד הכנסה של כ- 30 מיליון שקל במגזר הכפרי וכ-40 מיליון שקל במגזר העירוני. אולם, בחוות הדעת הכלכלית שמוגשת למועצה נאמר כי "אובדן ההכנסה הינו כ- 690 מיליון שקל במגזר הכפרי וכ- 2 מיליארד שקל במגזר העירוני ומסתכם לאובדן הכנסה כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל." שווי ההטבה במגזר הכפרי בלבד עולה על 1.1 מיליארד שקל.

בעקבות זאת הוחלט לתקן את ההחלטה כי בחלק מהיישובים במגזר העירוני ובהרחבות היישובים החקלאיים בהן הקרקע שבבעלות החוכר גדולה מ-540 מ"ר, גובה ההטבה יוגבל ל-300 אלף שקל לחוכר. עם זאת גם שווי ההטבה לאחר ההפחתה של אותם תיקים תעלה למדינה למעלה מ-800 מיליון שקל.

"כיצג אזרח בצפון ת"א מקבל הטבה בשווי 900 אלף שקל"

בישיבת המועצה האחרונה לפני כשלושה חודשים התקיים דיון בנושא, זאת לאחר שפעמיים הוסרה מסדר היום של דיוני המועצה מחשש שתיכשל. מטרת הדיון הייתה להותיר את ההחלטה על כנה אולם בעקבות לחץ מאסיבי שהוביל מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר, הוחלט לדחות את ההצבעה.

השיח העיקרי נוהל בין שפיגלר לבין אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר, שטען מצדו כי מלבד היעילות ברמ"י הרחבת הרפורמה תעודד בעלי קרקעות לממש את הבעלות על הקרקע הכוללת קבלת זכויות בנייה נוספות (במידה ויש) ובכך יגדל היצע הדירות באותם יישובים ויסייעו במאמץ הלאומי לפתרון מצוקת הדיור.

נציגי קק"ל הציגו בפני המועצה את גובה ההטבות אליהם זוכים חוכרים ברחבי הארץ, שחלקן הגיעו למיליוני שקלים באזורי הביקוש. שר האוצר משה כחלון, המכהן גם כיו"ר המועצה בפועל, תהה  כיצד אזרח בצפון תל אביב מקבל הטבה בשווי 900 אלף שקל מהמדינה, בניגוד מוחלט לאג'נדה הפוליטית שלו.

עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי: "אנו מברכים על החלטת השר כחלון ויתר מקבלי ההחלטות לבטל את המשך הרפורמה במקרקעי ישראל. מדובר על צעד אחראי ואמיץ שיחסוך לקופה הציבורית מיליארדי שקלים האגודה מקווה שבעתיד רמ"י תקבל החלטות בהליך תקין, הכולל הצגת חוות דעת כלכלית האומדת את שווי ההטבות שמוענקות בה, טרם הדיון בהחלטותיה".