פרשת פלד-גבעוני: נדחתה בקשתו של טל יגרמן לדיון נוסף

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה היום (ד') את בקשתו לדיון נוסף של טל יגרמן, הדמות המרכזית בפרשת פלד-גבעוני, שנידון ל-6 שנות מאסר. "לא שוכנעתי כי יש הצדקה לדיון נוסף", נכתב בהחלטתה.

יגרמן הורשע בעבירות של גניבה בידי מנהל, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך, קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק ניירות ערך. הוא הורשע בדצמבר 2012, כעשור לאחר שהתפוצצה פרשת פלד-גבעוני ונידון לעונש מאסר של 4 שנים.

ביחד עם יגרמן הורשעו ונידונו לעונשים שונים חבריו לפרשה, מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, אריה גבעוני ודוד הבי. כולם ערערו לבית המשפט העליון ונדחו כשעונשו של יגרמן הוחמר ל-6 שנים.

לאחר שערעורו נדחה ביקש יגרמן דיון נוסף מבית המשפט העליון. דיון נוסף יכולה לאשר רק נשיאת בית המשפט העליון והוא ניתן במקרים חריגים בהם נפסקה הלכה חדשה. יגרמן טען כי יש לאפשר לו דיון נוסף, בין השאר בשל 2 הלכות חדשות שנקבעו בפסק הדין בעניינו ועסקו בכך שלא נשא בתפקיד פורמאלי בקבוצת החברות שקרסה. אחת נגעה לכך שההתייחסות כלפיו בפסק הדין הייתה כאל דירקטור אף שלא שימש ככזה בפועל. ההלכה השנייה אומרת כי לשם קביעת אחריותו של אדם כנושא משרה בחברה, אין הכרח לקבוע מבחינה עובדתית מהי המשרה הספציפית שבה נשא בפועל אותו אדם.

לשיטת נציגי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עוה"ד חנה קורין ויוני לבני, אין מדובר בהלכה חדשה או בפרשנות מרחיבה אלא ביישום החוק על נסיבות עובדתיות חריגות. גם הנשיאה נאור לא השתכנעה מטיעוניו של יגרמן. "לא שוכנעתי כי בהימנעותו של בית המשפט מלשבץ את המבקש למשרה ספציפית לעניין אחריותו של נושא משרה, בנסיבות העניין, יש משום קביעת הלכה המצדיקה דיון נוסף", כתבה בהחלטתה.

טל יגרמן ואריה גבעוני, שניים מהמורשעים בפרשה | צילום: עמית שעל

פרשת פלד-גבעוני נחשפה בשנת 2002 ועסקה בקריסת קבוצת חברות ציבוריות שהמרכזית בהן הייתה פויכטונגר תעשיות. בטרם קרסה נרכשה הקבוצה על ידי קבוצת משקיעים בראשות טל יגרמן, מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, דוד הבי ואריה גבעוני. הקריסה הותירה את הקבוצה עם חובות של כ-800 מיליון שקל, ובעקבות זאת פתחה רשות ניירות ערך בחקירת המקרה.

הרשות התמקדה בעיקר באי פרסום הדו"חות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה. כתב האישום שהוגש במסגרת הפרשה, כלל 12 אישומים וייחס למעורבים עבירות של גניבה ביד מנהל ובידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות מנהלים נוספות.

אף שיגרמן לא היה בעל שליטה בקבוצה, גם מבחינת הפרקליטות וגם לפי הכרעת הדין שניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא היה הרוח החיה, המוח והכוח שהניע את הקבוצה. "קצרה היריעה מלשטוח את הסופרליטיבים שחליקו הנאשמים שתיפקדו כשחקנים ב'הצגה' על כוחו המאגי של יגרמן בקבוצה", כתב השופט חאלד כבוב כבוב בהכרעת הדין. "מעמדו של יגרמן, הרושם העז שהותיר על סביבתו, תפקודו במסגרת הקבוצה כ'יועץ' ששולט ביד כמה בקבוצה – כולם צדדים שונים של אישיות כריזמטית, סוחפת ומובילה".