הישראלים צוברים חובות: צמחו ב־15 מיליארד שקל מתחילת השנה

מאז הרבעון הראשון של 2012 — אז החל בנק ישראל בהורדה של הריבית במשק — גדל החוב של הציבור שלא לדיור ב־29% והחוב למשכנתאות עלה ב־27%. חלק מהעלייה מוסברת בצמיחת האוכלוסייה, חלק בגידול בשכר במשק (שעלה בתקופה הזו ביותר מ־20%) אך מעל הנתונים מרחפת השאלה האם משקי בית בישראל לא ממנפים עצמם יותר מדי?

האמת היא שלאיש אין מושג. כשאדם נכנס לבנק ולוקח הלוואה שלא לדיור, כמו לדוגמה מימון רכישת רכב חדש, הבנק רושם לעצמו את גובה המשכורת שלו ובאיזה יחס להכנסה עומדת ההלוואה, אך כיום לא נדרש להעביר את הנתונים הלאה אל בנק ישראל. דרישה כזו תיכנס לתוקף החל מהשנה הבאה. לכן איש אינו יודע האם הניסיון של הבנקים ושאר הגופים שמתפרנסים מהלוואות לגרום לציבור לקחת כמה שיותר הלוואות נושא פרי דווקא בקרב השכבות הנמוכות, מעמד הביניים או העשירונים העליונים. במילים אחרות, לא ברור האם מדובר באנשים שממנפים עצמם לדעת או בכאלו שסביר להניח שיוכלו להחזיר את הכסף.

אילוסטרציה | צילום: shutterstock

המגזר העסקי הלא פיננסי המשיך גם הוא לצבור חוב, אך בקצב נמוך מזה של משקי הבית. מתחילת השנה ועד סוף יוני גדל החוב של החברות הפרטיות במשק ב־1.7% בלבד ל־829 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום הוא חוב לבנקים והשאר בעיקר אג"ח בישראל ובחו"ל. ברבעון השני של השנה גייסו החברות כ־10 מיליארד שקל באג"ח, 65% יותר מאשר ברבעון הראשון.